המועצה הדתית השתמשה בקרקע של נספי שואה

זרוע של עיריית קריית ים פלשה לשטח שמנוהל ע"י החברה להשבת ואיתור נכסים, והפעילה שם בית קברות. בביהמ"ש היא חויבה לשלם 467 אלף שקל

עו"ד טליה ברזאניפורסם: 15.03.18 , 22:25

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה נגד המועצה הדתית בקריית ים, בגין פלישה והפעלת בית קברות בשטח לא שלה. השופטת קבעה שהמועצה הדתית תשלם כ-467 אלף שקל וכתבה: "מתביעה זו עולה תמונה עגומה, של רשויות ציבוריות שפלשו למקרקעין פרטיים ועושות בהם שימוש במשך שנים רבות, שלא כדין".

הקרקע המדוברת מורכבת מחלקות שכמה מבעליהן הם נספי שואה, והן מנוהלות על ידי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. בסמוך לקרקע נמצא בית העלמין של קריית ים שאותו מתפעלות המועצה הדתית וחברה קדישא. נגד חברה קדישא כבר ניתן פסק דין בנושא לפני יותר משנה, במסגרת הסדר פשרה שאליו הגיעו הצדדים, כך שנותרה רק התביעה נגד המועצה הדתית.

חוק ונדלן

שני חוזים ומחלוקת: הדירה שנמכרה פעמיים

עו"ד אלון חזן

בעלי דירה במודיעין התחרט על מכירתה לבני זוג, ולכן ביטל את ההסכם ומכר אותה לאחיינו ולאשתו. ביהמ"ש קבע שהנכס שייך לרוכשים המקוריים

שני חוזים ומחלוקת: הדירה שנמכרה פעמיים

התובעת טענה שהמועצה פלשה לחלקות והקצתה שם קברים. בתחילה נתבע פיצוי בגין ירידת ערך, אולם מאוחר יותר דרשה החברה דמי שימוש בגין הקרקע – למעשה מעין "שכירות".

לאחר שהוגשו חוות דעת מנוגדות של מומחים מטעם הצדדים, הורתה השופטת מעין צור על מינויו של שמאי-מומחה מטעם בית המשפט, שיעריך את דמי השימוש הראויים החל ממרס 2010 ועד מרס 2017.

מנגד נטען שהתובעת לא הוכיחה את זכותה במקרקעין, וגם לא הוכיחה שהמועצה הדתית עושה בהם שימוש, היות שלא הוגשה מפת מדידה שממנה ניתן להסיק זאת.

אבל השופטת צור קבעה כי לנספי השואה – וכיום לתובעת – אכן היו חלקים מסוימים בכל אחת מהחלקות המדוברות שבהן המועצה משתמשת לצורך חלקות קבורה.

"הראיות מצביעות על שימוש בלעדי של הנתבעת בחלקות הקבורה שלטענת התובעת פולשות למקרקעין", כתבה. "חזקה על הנתבעת כי אם היו באותן חלקות קבורה גם מקומות קבורה של רשויות אחרות, היא הייתה מביאה נתונים אלה בפני בית המשפט".

על סמך חוות דעתו שלך המומחה מטעם בית המשפט חייבה השופטת צור את המועצה הדתית לשלם לתובעת 467,457 שקל. בנוסף היא חויבה לשלם את אגרת בית המשפט ואת עלות חוות דעת המומחה.

פסק הדין נחתם ב"הערת הסיום" מהדהדת. השופטת ציינה כי "מתביעה זו עולה תמונה עגומה, של רשויות ציבוריות שפלשו למקרקעין פרטיים ועושות בהם שימוש במשך שנים רבות, שלא כדין, ומבלי לפעול להסדרת הדברים באפיקים החוקיים העומדים לרשותן. ראוי כי הגורמים המוסמכים ייתנו דעתם לכך, ויפעלו לתיקון המצב במסגרת הכלים שעומדים לרשותם בדין".