שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    5 שנים אחרי, קצין ולוחם לשעבר מואשמים במעורבות במות פלסטיני: "לא יריתי לו בגב"
    שני לוחמי שיריון לשעבר עומדים לדין פלילי בבית משפט אזרחי בעקבות אירוע ב-2013 שבו נורה למוות נער שנחשד על ידם כמחבל בגדר ההפרדה ביו"ש. אחד מהם העיד לראשונה: "אנחנו לא רובוטים". המג"ד שלהם דאז: "לא אומרים לחייל 'צא לפעילות עם נשק ואל תפתח באש'. אחרת שייצאו עם מקל של מטאטא"

     

    הקצין הנאשם בבית המשפט, אתמול (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    הקצין הנאשם בבית המשפט, אתמול(צילום: אבי מועלם)

    בבית משפט השלום ברמלה מתנהל זה כשנה משפטם של שני צעירים כבני 25, המואשמים על ידי פרקליטות המדינה במעורבות בגרימת מותו של נער פלסטיני שנחשד על ידם כמחבל, בזמן שהיו לוחמים לפני יותר מחמש שנים. השניים – ששמם נאסר לפרסום - נאשמים בסעיף של "מעשה פזיזות ורשלנות" בלבד, אף שבתחילת הפרשה יוחסו להם אישומים חמורים יותר. לכל אורך הדרך טוענים השניים שירו באוויר ולאחר מכן כיוונו לרגליו של הנער הפלסטיני.

     

    התקרית התרחשה בתחילת 2013, כאשר כוח מגדוד השריון 71 שהיה אחראי על הגזרה הסמוכה לרמאללה הציב מארב לתפיסת פלסטינים שפגעו בגדר ההפרדה ליד הכפר בודרוס. הכוח התפצל לזוגות והסתתר לפנות בוקר בין שני צדי גדר המערכת הכפולה, במטרה ללכוד את מי שיגיע ב"סנדוויץ'".

     

    אלא שהפעולה הסתבכה בסמוך ל-7:00 באותו בוקר, כאשר נערים החלו לידות אבנים לעבר הנקודה. הכוח המתין בנקודת המסתור לפלסטיני הראשון שיימצא בין שתי הגדרות, וכזה אכן הגיע, הכוח הפעיל נוהל מעצר חשוד שכלל לפחות חמש יריות של שניים מהלוחמים – אחד מהם מפקד מחלקה.

     

    הסנגורים של הצעירים, עורכי הדין עידן פסח ושלומי רכבי, המייצגים את השניים במסגרת מילואים מטעם הסנגוריה הצבאית, טענו במשפט לאכיפה בררנית שכן מנתונים שהשיגו מצה"ל עולה כי בשבע השנים האחרונות נפתחו 112 חקירות מצ"ח בגין גרימת מותם של פלסטינים על ידי חיילי צה"ל בפעילות מבצעית, אך מתוכן הוגשו כתבי אישום רק בשלושה מקרים נוספים. לפיכך דרשו הסנגורים לזמן לעדות גם את הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, אך החלטה בעניין זה טרם ניתנה על ידי השופטת רבקה גלט.

     

    אתמול (יום ג') החל להעיד הנאשם הראשון, שהיה אז קצין זוטר ומפקד הכוח, ולאחר התקרית קודם לתפקיד בכיר יותר בגדוד ובמבצע צוק איתן פיקד על מחלקת טנקים שלחמה בסג'עיה. כשהשתחרר מהשירות הצבאי הוא יצא לטיול בחו"ל, ועם שובו הופתע לגלות על כתב האישום. כיום הוא גר בדרום ולומד לתואר ראשון.

     

    ארכיון. גדר ההפרדה (צילום: דן בלילטי) (צילום: דן בלילטי)
    ארכיון. גדר ההפרדה(צילום: דן בלילטי)

    "זו הייתה הפעם הראשונה שביצעתי נוהל מעצר חשוד שכללה ירי מעבר לצעקות 'עצור' בערבית", סיפר בעדותו. "תכננתי את המשימה יחד עם המ"פ לאחר שבגזרה היו מקרים רבים של פלסטינים שפגעו והשחיתו את גדר המערכת. ב-7:00 בבוקר הגיעו כבר נערים פלסטינים והחלו לידות אבנים לעבר הגדר. שניים מהלוחמים ספגו את האבנים אבל לא יצאנו אליהם כי לא רצינו להיחשף. המשימה הייתה לתפוס את המפגעים ולא להבריח אותם.

     

    "בשלב מסוים אחד מהם עבר את הגדר. המארב הופעל והמפגע רץ לכיוון הנקודה שבה ארבתי. המארב לא הופעל כפי שתכננתי (יידוי רימון הלם, י"ז) אז כשהמפגע רץ לכיווני דרכתי את הנשק ויריתי ב-60 מעלות. הוא ביצע קפיצה וירטואוזית, התגלגל ונפל לתוך התלתלית (גדר מתכת מסולסלת, י"ז). כיוונו לעברו את הנשק. כעבור כמה שניות הוא השתחרר מהתלתלית והמשיך בריצה לכיוון התלתלית הנוספת. בשלב הזה ביצעתי ירי נוסף של שלושה כדורים. הראשון היה לצד רגלו של המפגע והשניים הנוספים לעבר רגליו התחתונות, מהברכיים ומטה.

     

    "לאחר שחדלתי לירות לוחם נוסף ירה כדור או שניים לאוויר ושאל אותי אם לזרוק גם רימון הלם. אז זיהיתי שהמפגע נפל. רצתי לעברו וראיתי שהוא מדמם באזור הפנים והחזה. ניסיתי להגיש לו עזרה ראשונה. החל כאוס בכפר. לא מנעתי מאחיו של המחבל לקחת אותו לכפר חזרה".

     

    הנאשם טען בבית המשפט שפעל ללא דופי: "לא חרגתי משום נוהל ועמדתי בכל הפקודות הצה"ליות. העברתי בצורה ברורה לחיילי את הוראות הפתיחה באש וגם וידאתי שהן הובנו. אני פועל בשטח שאני באירוע שבו הדופק גבוה מאוד והיכולת לחשוב בצורה צלולה הם לא ממש זהים כמו לפני האירוע אז חיילים לומדים לעבוד לפי נהלים. אנחנו לא רובוטים.

     

    "אני מסכים שברגע שהוא סובב את גבו וברח לכיוון שטח פלסטיני, אז הסכנה לכוח פחתה. לא יריתי בגבו. שיקול הדעת הוא לא לפי מה שאני מרגיש או חושב אלא לפי מה שההוראות בצה"ל קובעות ומקטלגות את אותו נער: ככזה שהוא בין גדרות המערכת אז הוא חשוד בביצוע פשע מסוכן".

     

    בהמשך הפרשייה צפוי להעיד גם הנאשם השני, ועד כה זכו השניים לגיבוי מלא ממפקדיהם לשעבר שכבר העידו בבית המשפט. הגדיל לעשות מי ששימש כמפקד הגדוד אז, אל"מ ניר רוזנברג, שכיום משמש מפקד חטיבת מילואים. בעדותו הנחרצת לפני כמה חודשים הוא אמר לשופטת גלט: "לחיילים מותר לפתוח באש במקרה שמתפתחים מקרה ותגובה המצריכים נוהל מעצר חשוד על פי ההגדרות, גם אם בקצה התוצאה היא לא טובה ולצערנו מישהו מת. אנחנו מצפים את זה מהם.

     

    "בחיים אני לא אומר לחיילים שלי 'יש לכם נשק ואל תשתמשו בו'. זה לא מסר שיכול להיות חלק מהשפה הצבאית. אם אין לנו ביטחון בשיטה, או אם אנחנו לא סומכים על שיקול הדעת של החיילים שלנו, אז עדיף שנבטל את המשימה. במקרה הזה אלה חיילים שסמכתי עליהם ב-100%".

     

    אל"מ רוזנברג הודה שהיו ליקויים בכל הקשור לתיק המשימה שהוכן: "אני חושב שיש סיטואציות מבצעיות בשטח, כמו הסיטואציה הזו, שהן מורכבות, באות מהעולם הטקטי של הפעלת כוח אלימה לשם ביצוע משימה צבאית. אנו לא בפעילות הסברה. אנחנו כמפקדים ששולחים את החיילים שלנו לבצע משימות, לוקחים בחשבון הסתבכויות כדוגמת זו, אבל לא מצפים שיעמדו לדין פלילי.

     

    "אמנם רק למדתי משפטים ואני לא עורך דין, אבל אני מקווה שהאישום בסעיף מופחת יחסית של שימוש פזיז בנשק יוביל לתוצאה משפטית של ענישה קלה ככל הניתן - אם יורשעו ואני מקווה שלא יורשעו. בעיניי, כמפקד שלהם, יש פה כרגע – ואגיד מילים קשות – התשה צינית ושימוש בחיילים שאנו כמדינה שלחנו אותם למשימה. מקצועית הייתה פה סיטואציה מורכבת שהתפתחה לא טוב, אבל היא בתוך הוראות הפתיחה באש וככה היא נגמרה, ולכן אין פה דיון כה מורכב".

     

     

    בהמשך עדותו חזר הקצין הבכיר על הקשיים במקרים מעין אלו שחווים הלוחמים בפרקי זמן של שניות: "יש לי מספיק ניסיון תחת אש ומרגע שמתחוללת סיטואציה מבצעית, בוודאי כזו שהיא תחת אש, אז האדרנלין תופס מקום נכבד ביכולת לקבל החלטות בצורה קוהרנטית ואז יש משקל אדיר לרמה המקצועית ולשליטה בתרגולת שאיתה המפקד מגיע אל הביצוע. לא אומרים לחייל 'קח את הנשק שלך, צא לפעילות ואל תפתח באש'. אחרת אפשר לתת להם לצאת עם מקל של מטאטא".

     

    לצד אלה, אל"מ רוזנברג הבהיר עד כמה התמונה ביהודה ושומרון רחוקה מלהיות שחור או לבן, וגם מתח ביקורת על התנהלות הכוח: "בבואנו לבצע את המארב הבנו שאנו עוסקים באוכלוסייה צעירה ואין כוונה להגיע ביו"ש ככלל באירועים מבצעיים למצב של הריגה. הוראות הפתיחה באש מאפשרות זאת. אני מצפה מכוח בשטח לעצור (את החשודים, י"ז) מכיוון שמדובר בנערים ולא במחבל. כלומר אנו הולכים לתפוס אנשים שפועלים בתוך מרחב צבאי סגור ונחשדים בביצוע פשע מסוכן אך מול העיניים אין אויב מחבל במובן המופשט של ההגדרה, אלא נערים שעושים נזקים חמורים לגדר. לכן נדרש או נכון יותר היה לעצור בירי באוויר".

     

    "הכוח לא פעל כאן כמצופה ממנו ביחס להישג המבצעי שהוגדר ולא ביחס להגדרות ולנהלים המחייבים כמו הוראות פתיחה באש. בשטח היו עשרות בודדות של תרמילים, והבנו שהירי בוצע ע"י שניים שלושה חיילים בנקודות זמן שונות. כמות הירי הייתה רבה מדי וזה מעיד על פעולה שבעיני אינה מספיק מקצועית".


    פורסם לראשונה 13/03/2018 23:06

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "5 שנים אחרי, קצין ולוחם לשעבר מואשמים במעורבות במות פלסטיני: "לא יריתי לו בגב""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים