שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשהוקינג ביקר בישראל: "הקשיבו לו בעיניים פעורות"
    עולם המדע בישראל מבכה את מות האסטרופיזיקאי שביקר כמה פעמים בארץ. פרופ' ברק קול, שנפגש עם הוקינג לפני 20 שנה, סיפר: "אנשים חיכו למוצא פיו". פרופ' חגי נצר, שאירח את המדען המפורסם, התייחס להחלטת הוקינג להצטרף לחרם האקדמי על ישראל: "הרגשתי גרוע עם זה"

     

    פרופ' הוקינג ואולמרט ב-2006 (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    פרופ' הוקינג ואולמרט ב-2006(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    ההודעה הבוקר (יום ד') על מותו של פרופ' סטיבן הוקינג בגיל 76 הותירה את עולם המדע באבל כבד. הוקינג אשר חלה במחלת ניוון השרירים בשנת 1963, הצליח בדרך פלא לחיות עמה לאורך מעט יותר מחמישה עשורים, שבהם העניק לעולם המדע עוד ועוד הסברים על תורתו והיה שותף לאינספור גילויים בתחום המדע.

     

    "זהו יום עצוב", קבע פרופ' ברק קול, ראש החוג לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שנפגש עם הוקינג האנגלי כמה פעמים. "שמעתי אותו מרצה, היינו ביחד באותו חדר כמה פעמים, אבל לא שוחחנו, כי על כל משפט שלו היית צריך לחכות זמן רב", הוא אומר בבדיחות הדעת שמתאימה להומור של הוקינג עצמו.

     

    פרופ' קול אמר עוד כי "כמדען הוא היה אחד מהגדולים בזמננו, עם סדרת התגליות שלו בתחום תורת הכבידה של איינשטיין, החורים השחורים, ראשית היקום והקשר שלהם לתורת הקוונטים. התגלית המפורסמת שלו אף נקראת על שמו - 'תגלית הוקינג' - שמוכיחה שיש קרינה בחור שחור, שכן בתחילה חשבו אותם חורים שחורים הם חורים שרק נופלים אליהם דברים והוא גילה שיש בהם קרינה חלשה שיוצאת מהם. מעבר לכך הוא היה כמובן מעורב בתגליות רבות אחרות".

    "היינו ביחד באותו חדר כמה פעמים". פרופ' קול (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית) (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)
    "היינו ביחד באותו חדר כמה פעמים". פרופ' קול(צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)

    לדברי פרופ' קול, אי אפשר לנתק בין יכולותיו של הוקינג בתחומיו לבין אישיותו. "המחלה שלו וההתמודדות שלו עמה תפסה את הדמיון של כולם, זה היה מדהים לראות כיצד במצבו הוא מקים משפחה, כותב ספרים וממשיך בכל עת לעבוד. במעגל המדענים העולמי היו אליו הרבה הערכה וכבוד, אבל חשוב להזכיר שיש מדענים נוספים שפחות התפרסמו בעיני הציבור למרות שהם לא פחות חשובים. אני מניח שללא המחלה הוא לא היה מגיע לרמת סלבריטאיות שכזו, אבל אנשים אהבו לראות כיצד הוא מתמודד עם מצבו".

     

    לישראלי ולאסטרופיזיקאי המנוח היו כאמור כמה מפגשים בעבר. הראשון בהם אירע לפני 20 שנה באוניברסיטת סטנפורד האמריקנית, שבה למד פרופ' קול. "בהזדמנות אחת יצאנו כמה מדענים למסעדה בלוס אנג'לס בשנות ה-90. הוא נורא אהב סטייקים וגם הפעם הוא הזמין סטייק שהיו שמים לו בבלנדר כדי שיוכל לאכול אותו. הוא בדרך כלל היה מאזין לשיחות סביבו בשל הקושי שלו לדבר עם אנשים, אבל כשהוא לבסוף דיבר אנשים חיכו למוצא פיו, גם אם זה לקח זמן והוא לזכותו היה בוחר במילים הנכונות ומנסה לדחוס כמה שיותר משמעות לכל מילה". את המפגשים מגדיר פרופ' קול כנטולי גינוני כוכבות. "היינו מדברים על פיזיקה ומדע, ובשיחות כאלו שבהן השתתפתי איתו מה שחשוב זה מי מביא את הטיעונים הכי טובים".

     

    פחות הסכמה בין השניים הייתה ב-2013, בעת שהוקינג, שביקר בעבר כמה פעמים בישראל, החליט להצטרף לחרם האקדמי עליה. לדברי פרופ' קול, "אני חשבתי שזה לא נכון לערב פוליטיקה ומדע כי המדע הוא אוניברסלי. כמובן שגם לא שמחתי על חרם על ישראל, זה נוגד את רוח המדע ולא מסייע בכלום. לכן עמדתי בראש מכתב של מדענים ישראלים שנשלח אליו בנושא. ביקשנו ממנו לחזור בו ומעולם לא קיבלנו תגובה, אם כי כעבור שנים הייתה לו התבטאות שבה הוא חזר בו".

    הוקינג (צילום: AP) (צילום: AP)
    הוקינג(צילום: AP)

    פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב היה המארח הרשמי של הוקינג, עת שהגיע לישראל ב-1988 על מנת לקבל את פרס וולף. פרופ' נצר תיאר אדם נחמד: "היית צריך ללכת איתו ולכוון אותו לכל מקום כמו גם להתמודד עם הנכות שלו שזה היה מעט מורכב. הוא היה אז אדם מאוד נעים ואישי, שאל שאלות אישיות ואני זוכר שאשתי דיברה איתו גם והתרשמה ממנו. בהמשך אני חושב שהוא קצת התרגל לזה שכולם מקשיבים לכל דבר שהוא אומר בעיניים פעורות, אבל מניח שבשיחות אחד על אחד הוא עדיין נותר כפי שאני זוכר אותו".

     

    פרופ' נצר אמנם לא חתם על המכתב שביקש מהוקינג לשנות את יחסו לחרם על ישראל בשנת 2013, אך נדמה כי הסכים עם רוחו. "הרגשתי גרוע עם החרם, כמו הרבה מדענים אני חושב שצריכים להפריד בין מדע לפוליטיקה, אבל המשכתי להעריך אותו לשפוט אותו על פי התגליות שלו".

     

    גם אנשי מדע שלא הכירו את הוקינג אישית ספדו לו. הפרופ' לפיזיקה עמוס אורי מהטכניון בחיפה אמר: "הוא היה אדם מדהים שהחזיק מעמד עם המחלה והספיק לעשות בשנים הללו המון. התרומות שלו למדע בין אם בתיאוריית החורים השחורים וההבנה של מה שקורה בתוכם והן בתחום חקר היקום היו ענקיות למדע כולו. כבר עכשיו עשרות אנשים ממשיכים בקווי המחקר שהוא התווה ומתקדמים הלאה במחקר זה. במובן הזה הוא הצליח לדחוף את המחקר בכיוונים האלו. הגאונות שלו הייתה ייחודית אם כי אני חושב שיש עוד אנשים בתחומים אלו משכמם ומעלה, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות".

     

    יו"ר סוכנות החלל הישראלי במשרד המדע, פרופ' יצחק בן ישראל, ביכה אף הוא את לכתו של הוקינג, שתרם לדבריו רבות גם לתחום החלל. "אני חושב שבכל אמירה שלו הייתה תרומה לתחומים רבים ובין היתר גם לחלל. מעבר לכך שהוא עשה דברים הקשורים לחורים שחורים ותורת היחסות הוא חשב על העתיד והחלל. הוקינג חשב שלא נוכל לחיות על הכדור הזה הרבה זמן כי אנו מכלים את משאביו ויש אפשרות למלחמות גרעיניות. הוא טען שצריכים להכין מושבות בחלל, תחילה במערכת השמש שלנו ולאחר מכן במערכות שמש אחרות. מכיוון שהייתה לו השפעה אדירה, דבריו השפיעו על רבים והוא קנה לו המון תומכים ברעיון זה ביניהם אפשר למצוא את אלן מסק ומארק צוקרברג, אך מי שהעלה את הרעיון ראשון היה הוקינג".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים