שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "בשנות הזִקנה אהיה לעזר רב יותר לעליזה במטבח. גם זה משהו". מתוך ספרו של אהוד אולמרט

    קטעים נבחרים מספרו האוטוביוגרפי של אהוד אולמרט מתפרסמים היום ב"ידיעות אחרונות", בגיליון הכפול של מוסף "7 ימים". לפניכם קטע נוסף העוסק בחייו בכלא: "כשצריך לשטוף מסדרון ותורי הגיע - אני שוטף. כשצריך לחתוך ירקות, אני עושה את מיטב יכולתי. אחד מכולם. בלי טובות ובלי הטבות. כמה משכניי הזדעזעו כשראו אותי בפעם הראשונה עם מגב ומטאטא, שוטף את המסדרון. הם רצו אליי, הוציאו ממני את הכלים בכוח, ואמרו: השתגעת? ראש הממשלה שלנו יעבוד כאן בניקיון ובשטיפה? לא בא בחשבון"

     

    בגוף ראשון: סיפורו של הספר. כתבים: יפתח כרמלי, גיא זקהם | צילום: טל שחר, אבי חי | עריכה: רחלי קרחי, יובל קאסנר, גל שאול

    בגוף ראשון: סיפורו של הספר. כתבים: יפתח כרמלי, גיא זקהם | צילום: טל שחר, אבי חי | עריכה: רחלי קרחי, יובל קאסנר, גל שאול

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    דלת הפלדה נטרקה בקול מתכתי, ואהוד אולמרט, ראש הממשלה הישראלי הראשון שהורשע בפלילים - הפך רשמית לאסיר מס' 9032478. בתאו, בכתב יד צפוף ועל גבי מאות דפי שורות צהבהבים, הוא החל לכתוב את קורות חייו הסוערים - ולסגור הרבה מאוד חשבונות פתוחים . לפניכם קטע נוסף מספרו האוטוביוגרפי "בגוף ראשון":

     

    אנחנו נרדמים בערך באחת בלילה.

     

    לפעמים אני מאחר, כשהכתיבה שוטפת והיד לא מתעייפת (מחשב זה כנראה חלום רחוק. אינני מבקש יותר). הסוהרים מעירים אותנו ב-6:00 בבוקר, ומוודאים שלא נמלטנו מהחדרים ולא נפחנו את נשמתנו בלילה. רובנו מתהפכים במיטה ונרדמים שוב. חוץ מדני, שיוצא לעשן. ב-8:30 כולנו כבר על רגלינו, המיטות מסודרות. לא כמו בבית מלון. אפילו לא כמו בבית. אבל המצעים פרושים, מתוחים משהו, והחדר נראה סביר.

     

    ארוחת הבוקר עצמאית. כל אחד שולף משהו מהמקרר במטבח. דני, אורי ואני, ולעיתים גם חברים אחרים, מכינים זה לזה שתייה, חוטפים קצת גבינה לבנה, קרקר, סרדין חריף ברוטב צ'ילי, ומוכנים ב־9:00 למפגש עם מפקדת האגף. היא מסתובבת בחדרים. שואלת שאלה או שתיים. לפעמים לא. מחייכת. לפעמים לא. בדרך כלל לא. ועוברת לחדר הבא.

     

    אנחנו משתדלים להימנע מבקשות. פשוט, התשובות מוכרות וחוזרות על עצמן. ב-9:05 כולנו כבר עסוקים בסדר יומנו. אני מציץ בעיתון, בודק את מודעות האבל כדי לדעת אל מי להתקשר לניחום אבלים, ואז משוטט קצת באגף וחולק את חוויות הלילה עם חבריי.

     

    ספריו של אהוד אולמרט (צילום: איציק בירן)
    ספרו של אהוד אולמרט(צילום: איציק בירן)

     

    יש לנו תורנויות. דני הוא הבוס. בשלב מוקדם הוא מונה ליו"ר האגף. הוא כופר במעמד הזה, אך בפועל מרותו מתקבלת באהבה ובכבוד. מי שפונה אליי בבקשת עזרה נוכח החלטותיו של דני לגבי תורנויות מטבח, שטיפת הרצפות, ניקוי החדר, שומע ממני שהסמכות של דני אבסולוטית. והתוצאה: האגף שלנו נקי, מצוחצח, שוררת בו אווירה נעימה והוא שוקק פעילות.

     

    כשיש תורנות - אני שם. אינני רוצה להיות חריג. כשצריך לשטוף מסדרון ותורי הגיע - אני שוטף. כשצריך לחתוך ירקות לסלט דק, אני עושה את מיטב יכולתי. אחד מכולם. בלי טובות ובלי הטבות. כמה משכניי הזדעזעו כשראו אותי בפעם הראשונה עם מגב ומטאטא, שוטף את המסדרון. הם רצו אליי, הוציאו ממני את הכלים בכוח, ואמרו: השתגעת? ראש הממשלה שלנו יעבוד כאן בניקיון ובשטיפה? לא בא בחשבון. הושבתי אותם לשיחה. יותר ממני עשו זאת דני ואורי. הם אמרו להם: אהוד אינו רוצה להיות שונה. הוא מרגיש שווה לכולם, וירגיש טוב יותר אם גם אתם תתייחסו אליו כך.

     

    גם בבית אני שוטף את הכלים ושוטף רצפה. למה בכלא לא? מצד שני, עליזה הייתה רוצה שדני ואורי ישפרו את יכולתי בתחום הבישול, ודני קבע לי תורנויות בישול עם אורי. אבל אורי, חבר שכזה, חס עליי. הוא נותן לי לחתוך מלפפונים לאורך, לקלף שום, שאני מתקשה לעמוד בריח החריף שלו, ובעיקר לשטוף את הכלים ולערוך את השולחן.

     

    אני משתדל, אבל האם תקופת המאסר שלי תספיק על מנת להפוך אותי לבשלן? אני מסופק. עם זאת, בשנות הזִקנה אהיה לעזר רב יותר לעליזה במטבח. גם זה משהו.

     

    קטעים נבחרים מספרו של אהוד אולמרט מתפרסמים היום ב"ידיעות אחרונות", בגיליון הכפול של מוסף "7 ימים"

     

    הספר זמין גם באתר "עברית"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים