שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ואתם ידעתם את נפש הגר": רבנים נגד גירוש מבקשי המקלט
    מדינה יהודית לא נמדדת רק על פי כמות היהודים שגרים בה, טוענים הרבנים האורתודוקסים יהודה גלעד ויאיר סילברמן, אלא גם על פי מידת החמלה, האנושיות והמוסריות שלה כלפי הזרים. השניים מדברים על השאלות היהודיות והמוסריות שעולות בנוגע לסוגיית מבקשי המקלט בישראל

    בשיתוף israel at heart

     

    קולות רבים נשמעים בחודשים האחרונים בנושא גירוש הפליטים ומבקשי המקלט ממדינות אפריקה. כעת הם מגיעים גם ממקומות פחות צפויים של היהדות האורתודוקסית, שקוראת למדינת ישראל לנהוג במוסריות ובערכיות כלפי מבקשי המקלט. "אנחנו נמצאים עכשיו לפני פסח והולכים לחגוג את סיפור יציאת מצרים", אומר הרב יהודה גלעד, חבר כנסת לשעבר וכיום ראש ישיבת מעלה גלבוע וחבר בהנהלת רבני בית הלל ומועצת רבני צהר.

     

    "אחד העקרונות המרכזיים של יציאת מצרים, שהתורה חוזרת עליו שוב ושוב, הוא העניין של 'ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים'", אומר הרב גלעד. "הזיכרון הקולקטיבי הראשוני שלנו כעם הוא חוויה של עבדות, השפלה, אפליה. התורה מזכירה לנו שכאשר נהיה בעלי הכוח, נדע איך להתייחס לאנשים זרים באופן שווה".

     

    הרב גלעד מאמין כי התורה מלמדת אותנו שיש לנהוג במידת הצדק והשוויוניות עם מבקשי המקלט, אבל מסתייג ואומר שעמדתו כלפי הגירוש אינה שחור ולבן, אלא יותר מורכבת. "יש הרבה סיסמאות מעוותות, גם בימין וגם בשמאל. לדעתי התפיסה שאומרת לקלוט את כולם היא לא נכונה וגם העמדה של לגרש את כולם היא שגויה. צריך לעשות איזון בין הערכים. קליטה של כלל ציבור מבקשי המקלט היא בעייתית - אמנם ישראל לא תתמוטט אם היא תקלוט 40 אלף אנשים, אבל כולנו יודעים ש-40 אלף זה רק ההתחלה, כי יש איחוד משפחות ואנשים שרוצים להינשא. מצד שני, ודאי שלגרש את כולם זה לא מוסרי. מדינת ישראל מחויבת לדעתי לעשות הבחנה בין מבקשי המקלט למהגרי העבודה, גם מתוקף היותה יהודית וגם מתוקף היותה חתומה על אמנת הפליטים".

     

    "יש 17 מצוות שקשורות לארץ ישראל ומעל שבעים מצוות שמזכירות לנו שהיינו עבדים במצרים", מוסיף הרב יאיר סילברמן, מייסד עמותת 'מועד' המקדמת ערכים יהודיים מודרניים. "אני מאמין שבעידן הנוכחי צריך להגדיר את הדרך הסובלנית ואת חשיבותה של חברה ראויה ומכבדת. כמובן שאני לא אומר לפתוח את השערים ולהכניס עוד פליטים למדינה של 8.5 מיליון תושבים, זה לא הגיוני. אבל זה גם לא הגיוני להגיד שאין לנו את האחריות המוסרית, האתית והנפשית שקוראת לנו מהמקורות ומההיסטוריה".

    הפגנה נגד הגירוש בחודש שעבר בירושלים (צילום: "עוצרים את הגירוש") (צילום:
    הפגנה נגד הגירוש בחודש שעבר בירושלים(צילום: "עוצרים את הגירוש")

     

    מה עמדת המקרא בנושא הפליטים?

    הרב גלעד: "לדבר במאה ה-21 על חוקי המקרא זה קצת אנכרוניסטי. אבל כשמשווים את העבד בתורה לאותה תקופה, אפשר לראות כמה התורה הייתה מתקדמת. עד לפני 200 שנים היו עבדים בכל העולם והתורה כבר לפני 3,500 שנים קובעת כלל שנוגע לעינינו - לא תסגיר עבד לאדוניו 'אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו'. כלומר, עבד שברח מאדוניו כנראה היה לו רע ולכן אתה צריך לקלוט אותו בקרבך ולשקם אותו. זאת אמירה מהפכנית מבחינה מוסרית בזמנה של התורה וגם היום - לפני 200 שנים אדם שנתן מקלט לעבד במדינות הדרום בארצות הברית של אמריקה היה חייב בדין".

     

    לדברי הרב גלעד, "התורה מציבה ערכים מוסריים מתקדמים ביותר לעומת תקופתה ועל כן אנחנו אמורים להמשיך ליישם אותם בנורמות שלנו, להיות דוגמה לעולם בהתנהגות שלנו. ואכן, הרבה פעמים אנחנו הראשונים להגיע ולפתוח בית חולים שדה כשיש אסון עולמי, לדעתי זה בגלל המוסר היהודי שלנו, אני גאה בזה. לצערי, בתחומים אחרים כמו הפליטים אנחנו רחוקים מהשאיפה שלנו להיות עם סגולה, אור לגויים, עם של כוהנים".

     

    הרב סילברמן מוסיף: "אחרי חורבן הבית הנביא ירמיהו אמר 'איכה ישבה בדד העיר רבתי הייתה כאלמנה רבתי בגוים'. ירמיהו שואל איפה כל המצרים, איפה כל האשורים, איפה כל השכנים שהיו חלק מהמרקם של החברה הישראלית. שהרי אחרי החורבן כולם ברחו והשאירו אותנו לבד. ירמיהו שאף שתהיה מציאות שלא יהיו בה רק יהודים, אלא אוכלוסיה הטרוגנית".

     

    איך החברה הדתית והחרדית מתייחסת לנושא של גירוש הפליטים?

    הרב סילברמן: "הציבור הדתי-לאומי, שקצת יותר מעורב, רואה בפליטים איום דמוגרפי ואסטרטגי. אני לא חושב שזה נכון. לדעתי, יש לנו כאן אנשים שמעוניינים להיות נאמנים למדינת ישראל ולהכיר בטובתה. לכן זו הזדמנות בשבילנו להביע לעולם את היכולת שלנו לטפל בבעיה שהיא לא רק של מדינת ישראל, אלא גם של אירופה, קנדה וארצות הברית. אף מדינה לא רוצה לקבל גל בלתי נגמר של פליטים ולאבד את הזהות הלאומית שלה. עם זאת, זהות לאומית לא אומרת שכל מי שנמצא במדינה נראה בדיוק אותו דבר. השם ברא את העולם ולכן אנחנו צריכים לאהוב את השונה".

     

    הרב גלעד מוסיף: "לצערי, החברה הדתית די אדישה לנושא, יש תחושה שאנחנו מדינה יהודית, שעניי עירך קודמים ושיש לנו מספיק בעיות משלנו. זה נכון אבל זה לא צריך לבוא על חשבון מבקשי המקלט. כמובן שאסור שתושבי דרום תל אביב ישלמו את המחיר. בסופו של דבר, מדינה יהודית לא נבחנת רק על פי מספר היהודים שגרים בה, אלא בשאלה עד כמה היא נאמנה למצפן למצפון ולערכים היהודיים. ואחד הערכים היהודיים הבסיסים הם החמלה והשותפות עם הגר, היתום, האלמנה והזר".

     

    בשיתוף israel at heart

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי מנדלבאום
    הפגנה נגד גירוש הפליטים בירושלים
    צילום: אלי מנדלבאום
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים