פיתוח ישראלי: שתל דנטלי ללא צורך בקידוח לעצם

שתלים בשיניים הפכו בעשורים האחרונים ליותר ויותר פופולרים. אלא שכדי לבצע שתל בפיו של מטופל, חייב להיות שטח עצם גדול מספיק כדי לאפשר לרופא השיניים לקדוח ולמקם את אותו שתל, ובעיקר - לגרום לשתל להיות חזק ויציב לאורך זמן. אלא שלא לכולם שטח העצם הנדרש עבור שתל.

ד"ר מאיר אבירם חקר ובדק את הנושא במשך שנים, ולאחרונה יצא עם פיתוח חדש, שייאפשר גם לאנשים עם שטח עצם קטן ליהנות משתלים.

שתל ללא קידוח

"כשאנחנו צריכים שתל דנטלי אנחנו חושבים בדרך כלל על סוג של דיבל, שיש לבצע קדח בעצם על מנת להחדירו", אומר אבירם, "כל רופא שיניים שעבר הכשרה יכול לבצע השתלת שיניים, אבל הכרחי שגובה ורוחב העצם יאפשרו קידוח בה והחדרה בטוחה של השתל. החדרת שתל לעצם לא מתאימה יכולה לגרום לשברים בעצם, ולכישלון של השתל.

"אנו נתקלים במצבים לא פשוטים לטיפול, בעיקר בקרב אנשים שהלכו זמן רב ללא שיניים או שלקו במחלת חניכיים, בהם לא רק השיניים אבדו, אלא גם נפח העצם ירד משמעותית. אם העצם שאנחנו צריכים לקדוח בה נספגה ואיבדה יותר מדי מהנפח שלה, לא נוכל להחדיר לתוכה את השתל הרגיל, ולא נוכל לתת למטופל את השיניים להן הוא מצפה".

קיראו עוד כתבות על בריאות השן

האלטרנטיבות שהיו קיימות עד כה למצב של אנשים בעלי חוסר עצם קיצוני כפי כרוכות בביצוע בניות עצם, אולם לעיתים יש להליך זה סיכוי לכישלון. "השיטות הקיימות לבניית עצם מוגבלות בגובה שאנחנו יכולים להוסיף. בדרך-כלל קשה לקבל יותר מ-5 מ"מ של עצם, ובחלק מהמצבים זה עדיין לא מספיק כדי להניח שתל, ואז צריך לעבור ניתוחים נוספים", מוסיף אבירם.

בשנות ה-70, טרום עידן השתלים הבורגיים שאנו מכירים היום, היה מקובל לבצע תותבות על שתלים חובקים שכונו שתלים פריאוסטלים. שתלים אלו היו עשויים מסגסוגות מתכת פשוטות שנעשו ביציקה לא מדויקת, וחבקו את כל הלסת. הם היו מוגבלים בשימוש בהם לתותבות נשלפות בלבד, ועקב תנודות התותבת מעליהם לא היו שורדים לטווח ארוך.

"רוב המטופלים שלי מעדיפים שיניים קבועות ולא נשלפות", מספר אבירם. "השערת המחקר שלנו הייתה שאם נייצר שתל בשיטות מיוחדות, נוכל לגרום לעצם לגדול החוצה ולתפוס את השתל, מה שלא היה קורה בשתלים החובקים בעבר".

שתל המעודד בניית עצם

השיטה עליה מדבר אבירם היא למעשה הדפסה של השתל החדש במדפסת תלת-מימד, שבניגוד למדפסות תלת-מימד הביתיות, יודעת להדפיס גם עצמים מטיטניום. צורת השתל נקבעת לפי צורת העצם של המטופל. לאחר שרופא השיניים שולח צילום CT שביצע במטופל, המחשב מציג את צורת עצם הלסת בהדמיה תלת-מימדית, ובמפעל מעצבים את השתל החובק כך שיתאים במדויק לצורת העצם. את השתל המודפס מעבירים תהליכים מיוחדים המאפשרים לו להיצמד לעצם ולגרום לה להיבנות ולעטוף אותו.

"זו פעם ראשונה שבמקום שיהיה צורך לקדוח בעצם ולהוריד ממנה כדי להחדיר שתל, למעשה יש לנו כאן שתל שמעודד בנייה של עצם", אומר אבירם. עם זאת, הוא עדין מסתייג: "הפיתוח הסתיים רק לפני כשנה, לאחר שהשתל עבר בהצלחה סדרה של ניסויים קפדניים במסגרת אוניברסיטת תל אביב. המחקר הראה לנו רמת הצלחה גבוהה של כ -92%, אולם אין לנו עדין נתונים לטווח הארוך, ואנחנו לא יודעים כמה שנים שתל כזה יכול לשרוד בפה. עם זאת, המצב כרגע נראה די מבטיח. אנו ממשיכים למדוד, ותוך כמה שנים נדע יותר.

"בניגוד למה שאנחנו רואים כאשר שתל רגיל נכשל וגורם לאבדן עצם משמעותי, כששתל חובק נכשל, כמות העצם הנספגת נמוכה מאד. זה הופך את התהליך לבטוח מאד, ולמי שסובל מחוסר שיניים וחוסר עצם קיצוני, אין למעשה מה להפסיד".

לשאלתנו בנושא המחיר מודה ד"ר מאיר אבירם כי זו נקודת תורפה. "כלה שיש לה גזרה מיוחדת, לא תרכוש שמלה מאתר באינטרנט אלא תתפור שמלה המתאימה למידותיה אצל מעצבת. אם אי אפשר לעשות לך שתלים רגילים, האם תעדיף שייצרו לך שתלים חובקים בהתאמה אישית, או להישאר בלי שיניים וללכת עם תותבות נשלפות?".