שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מדוע אסד לא יתקוף גם אחרי לקיחת האחריות - והמסר לאיראן
    הצבא הסורי הוחלש מאוד במהלך מלחמת האזרחים, והרוסים לא יגבו את אסד אם יחליט לתקוף. הנקודות האלו נלקחו בחשבון בעת לקיחת האחריות הרשמית של ישראל להשמדת הכור הגרעיני בסוריה. עיתוי הפרסום נועד גם להעביר מסר לאיראן - ישראל לא תאפשר למדינה אויבת להשיג נשק גרעיני

     

     

     

    אחרי הגל הראשון של הפרסומים הרשמיים בישראל על תקיפת הכור הגרעיני שסוריה בנתה בחשאי, ישנן כמה נקודות שמחייבות הבהרה: החשובה ביותר – האם ההצהרה המפורטת של ישראל שהיא המדינה שמטוסי חיל האוויר שלה תקפו והשמידו את הכור לא עלולה להכריח את נשיא סוריה ובכירי משטרו להגיב בפעולה נגד ישראל? והרי זה מה שרצו למנוע כשמבצע 'מחוץ לקופסה' יצא לדרך.

     

    בעניין זה, יותר מסביר להעריך שלא צפויה כיום פעולת תגמול סורית, ויש לכך כמה סיבות: האחת היא שלנשיא סוריה בשאר אסד אין כיום את היכולות הצבאיות שהיו לו אז. ב-2007 היו לסוריה מאות ואלפי טילים בליסטיים וארסנל עצום של נשק כימי, כולל גזי עצבים קטלניים. היום הצבא הסורי הוא צל של מה שהיה ובקושי מסוגל להגן על המשטר. אסד יודע שאם יסתבך כעת בעימות עם ישראל - הוא עלול לאבד את כל מה שהשיג בעזרת הרוסים והאיראנים אחרי שפרצה מלחמת האזרחים.

     

    אסד שולט כיום ב-70 אחוז משטחה של סוריה, אולם לפני כשנתיים הוא כמעט והפסיד את הכול. אילולא באו הרוסים לעזרתו, זה מה שהיה קורה. עימות עם ישראל כעת עלול לגרום לו לאבד את מה שיש לו וסביר מאוד שהרוסים לא יגבו פעולה של אסד נגד ישראל, שתפגע גם באינטרסים שלהם, בעקיפין ואולי גם במישרין. יש סיבות נוספות שבגללן נשיא סוריה ובכירי משטרו לא יתנו לצבאם פקודה לפעול כנקמה על הפרסום הישראלי, אבל די בשתי הסיבות האלו כדי לבסס הערכה זו.

     

    הכור הסורי רגע הפיצוץ (דובר צה
    השמדת הכור הסורי על ידי מטוסי חיל האוויר(דובר צה"ל)

    ה כור (צילום: דובר צה
    הכור הסורי בדיר א-זור(צילום: דובר צה"ל)

    ה כור הסורי (צילום: דובר צה
    מברק של חיל המודיעין בנושא הכור הסורי(צילום: דובר צה"ל)

     

    ה כור הסורי (צילום: דובר צה
    מכתב של ראש הממשלה אולמרט למפקד חיל האוויר דאז, האלוף שקדי(צילום: דובר צה"ל)

    שאלה נוספת שמתבקשת היא מדוע החליטה ישראל לפרסם בצורה רשמית ומאוד מפורטת - על גבול ההתרברבות - שהיא אחראית לתקיפת הכור שבנתה צפון קוריאה עבור סוריה. אפשר להעריך שהחשיפה הנדיבה גרמה נזק לא מבוטל ליכולות המבצעיות והמודיעיניות. אחת הסיבות לעצם לקיחת האחריות של ישראל היא שהעניין כבר פורסם בתקשורת האמריקנית והבינלאומית. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הבן ושרת החוץ שלו קונדוליסה רייס כתבו על כך בספרים שלהם, שלא לדבר על הספר של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט שיצא לאור בימים אלה.

     

    מה שממש דחק במערכת הביטחון לפרסם את התקיפה הישראלית היו פניות של כלי תקשורת בארץ לבג"ץ, בטענה שהסתרת האחריות למבצע היא אנכרוניסטית ובעיקר - מנוגדת לעקרון חופש הביטוי שדמוקרטיות מחויבות לו. בג"ץ אומנם גיבה את החשאיות שאפפה את הנושא הזה בישראל, מפני שמערכת הביטחון שכנעה את שופטי בג"ץ שצריך לשמר את "מרחב ההכחשה" של בשאר אסד, כדי שלא יתפתה לפעול נגדנו. אבל עם השנים גם שופטי בג"ץ הלכו ונעשו יותר ספקנים לגבי הצורך וההיגיון בשמירת החשאיות, או כפי שאמר גורם ביטחוני בכיר: "להחזיק את דלת האורווה נעולה אחרי שהסוסים כבר מזמן ברחו".

     

    ההחלטה להפציץ את הכור הסורי ()

    תקיפת הכור הסורי - ציר הזמן ()

    אבל ישנה גם סיבה אסטרטגית: לקיחת האחריות הפומבית בישראל נועדה לשמש כאזהרה לאיראנים ולהרתיע אותם מהמשך תוכנית הגרעין שלהם. הכוונה הייתה להזכיר לטהרן פעם נוספת שישראל דבקה עדיין ב"דוקטרינת בגין", ולא תרשה למדינה שנמצאת עמה במצב מלחמה להשיג לעצמה נשק גרעיני. ע"פ "דוקטרינת בגין" הפציצו לראשונה את הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, וע"פ אותה דוקטרינה אסטרטגית הופצץ גם הכור שבנתה צפון קוריאה עבור סוריה פני כמעט 11 שנים. ברור מי עלול להיות השלישי בתור. האיתות האסטרטגי הזה חשוב במיוחד עכשיו, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מאיים לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן, שמצידה מאיימת לחדש את התוכנית הזו ביתר שאת, אם טראמפ יממש את איומו. בנקודת הזמן הזו חשוב מאוד, מנקודת הראות של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, שהאיראנים ייזכרו כי לחידוש המרוץ לנשק גרעיני עלולות להיות השלכות הרסניות עבורם.

     

    חשוב גם היה לפרסם בהרחבה את הפרטים של התהליכים - המודיעיני, המדיני-אסטרטגי, הפוליטי והצבאי-מבצעי - שקדמו להפצצת הכור, ו"המלחמה הרכה", הדיפלומטית והתקשורתית שניהלה ישראל במטרה למנוע מלחמה עם סוריה אחרי המבצע. הייתה כאן לאורך יותר משנה התנהלות למופת שראוי ללמוד אותה ולחקות אותה לדורי דורות. זאת כדי שנצליח גם בפעם הבאה להשיג את יעדי הביטחון הלאומי בלי לשפוך טיפת דם אחת.

     

    מי שהניח את התשתית למבצע המוצלח היו אנשי קהיליית המודיעין. ליתר דיוק, אנשי אגף המודיעין בצה"ל ואנשי המוסד, שבמאמץ איסופי ואינטלקטואלי אדיר חיפשו ובסוף מצאו תוכנית גרעין בסוריה, לא בזכות "ידיעת זהב" שהגיעה לידיהם, אלא בזכות המאמץ המכוון שהשקיעו, מראש אמ"ן ועד אחרוני אנשי אגף המודיעין והמוסד (לצערי איני יכול להיות יותר מפורט). הם צירפו אחד לאחד את מאות החלקים בפאזל ועבדו ללא לאות עד שעלו על האקדח המעשן.


    רון בן ישי על תקיפת הכור הסורי ()
    רון בן ישי בסוריה, כחודש לאחר השמדת הכור

    עם זאת, ראוי לציין שהמאמץ החשוב והמוצלח הזה התבצע על רקע הכישלון שהיה לקהיליית המודיעין, בכך שלא ידעה אפילו על קיומו של פרויקט גרעין צבאי בלוב, ביוזמתו של מועמר קאדפי. רק ב-2004, כשהאמריקנים הודיעו לנו שהם כבר שכנעו את קדאפי לפרק את הפרויקט, נודע לנו שהיה בכלל דבר כזה. זה גרם להלם בקהיליית המודיעין הישראלית, שעד אז הייתה לכודה בקונספציה שגויה. ההערכה בישראל הייתה שבסוריה אין תשתית מדעית שתתמוך בפרויקט גרעין וכי אסד בונה את ההרתעה האסטרטגית שלו מול ישראל על טונות של חומרי לחימה כימיים שצבר. אבל בקהיליית המודיעין, החל מקצינים זוטרים ועד לראש אמ"ן ולראש המוסד, הייתה מוכנות אינטלקטואלית ראויה לשבח "להחליף דיסקט", וכתוצאה מכך נחשפה המזימה הגרעינית שנרקחה בין צפון קוריאה לסוריה.

     

    חשיבות הגיבוי מהאמריקנים

    עובדה נוספת ראויה לציון היא המהלכים המדיניים האסטרטגיים מול ארה"ב שהבטיחו לישראל עורף מדיני וצבאי לפעולה, שהיה נחוץ במיוחד אילו הייתה מתפתחת מלחמה. ישראל שיתפה את האמריקנים, הצליחה להבהיר להם בחשאי את הצורך בחיסול האיום ולכן קיבלה גיבוי. ב-1981, כשמנחם בגין הורה לתקוף את הכור בעיראק, הוא לא שיתף את האמריקנים ולכן הנשיא רונלד רייגן גינה את התקיפה הישראלית וכמעט שהטיל סנקציות על מדינת ישראל.

     

    א-פרופו: הויכוח בין אהוד אולמרט לאהוד ברק בעניין העיתוי של המבצע - ויכוח שהתנהל לעתים בטונים גבוהים - לא נבע רק משיקולים פוליטיים אלקטורליים או בשל האגו של שני האישים. זו הייתה מחלוקת אמיתית בין אולמרט, שחשש מאוד מהאפשרות שהכור יהיה פעיל ואז אי אפשר יהיה לתקוף אותו, לבין ברק, שהאמין ולמעשה ידע שיש דרכים לנטרל כור גרעיני פלוטוגני גם אחרי שהוא כבר "חם" ופעיל. ברור שהיו מעורבים שם יצרים, אבל כיום אפשר לקבוע שהמחלוקת הייתה בעיקרה עניינית ואפילו מוצדקת.

     

    מה שהכי חשוב הוא שהמערכת כולה, למרות המחלוקות הפוליטיות והתחושות הקשות שהיו אחרי מלחמת לבנון השנייה התגייסה לפעולה ולעבודת מטה יסודית, רצינית שהיו שותפים לה כל הדרגים, החל מהדרג המדיני והפוליטי בקבינט ומחוצה לו, וגמור באחרון מכונאי הקרקע בחיל האוויר שהתקינו את הפצצות על המטוסים. תהליך נחשב ועבודת מטה כמו שהתבצע סביב הכור הסורי לא היה במדינת ישראל עד אז ומאז, וחבל. מה שלא פחות חשוב - למרות שהיו כמה מאות שותפי סוד  הסיפור לא דלף ממקורות ישראליים. מה שאיפשר להפתיע את הסורים, לאסד להתעלם מהתקיפה וכך למנוע מלחמה. מעבר לגאווה ולסיפוק שהיא נחלתם של אזרחי מדינת ישראל, ראוי שאת המודל הזה יחקו גם הדורות הבאים של פוליטיקאים, אנשי מודיעין ואנשי צבא ישראליים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים