שמורה בליבכם – הגמר הגדול

בשיתוף רשות הטבע והגנים 

ב-9 בפברואר השנה עלה לאוויר פרויקט מיוחד במינו לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, בשיתוף של ynet, "ידיעות אחרונות" ורשות הטבע והגנים, שמטרתו לתת כבוד לטבע הישראלי שכולנו כל כך אוהבים - וההוכחה לכך ניכרת בכל סוף שבוע אביבי, חגים ומועדים לשמחה בהם המוני ישראלים מגיעים לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים הפזורים בכל הארץ. הפרויקט קרא לגולשים לבחור מתוך 70 אתרים את החמישה שהם הכי אוהבים. עד לכתיבת שורות אלו היו כ-60 אלף הצבעות לאתרים השונים.

היום הגענו לשלב הגמר שיוצא לדרך עם הכרזתו של שאול גולדשטיין מנכ"ל רשות הטבע והגנים בוועידה המיוחדת של קבוצת ידיעות - ישראל סיפור הצלחה.

"שמורות הטבע והגנים הלאומיים מהווים חלק חשוב ומשמעותי בעיצוב זיכרון הילדות, העבר וההווה, עבור רבים מתושבי ישראל," אמר גולדשטיין. "שמירה עליהם תבטיח גם עתיד יפה ומלהיב עבורנו ועבור הדורות הבאים.

"אתרי רשות הטבע והגנים שנבחרו לעלות לגמר, שבסופו יוכרז האתר של המדינה, הם נבחרת המייצגת את מאות שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי ישראל. כל אתר מייצג את יופייה המרהיב ואת המורשת הייחודית של ארץ ישראל על כל גווניה.

"חג הפסח הקרב ובא הוא הזדמנות מצוינת לצאת ולטייל בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ולזכות בחוויה מעשירה, ערכית ומרתקת. אנו מזמינים אתכם לבוא עם כל המשפחה והחברים וליהנות מהטוב והיופי שהארץ שלנו התברכה בהם".

הכירו את חמשת האתרים שעלו לגמר ולאחר מכן הצביעו לאתר שמבחינתכם הוא האתר של המדינה - ואפשר גם לזכות במנוי ל-20 שנים לאתרי רשות הטבע והגנים.

שמורת טבע תל דן

העיר דן היא נקודת ציון חשובה בגבולה הצפוני של ארץ ישראל משחר ההיסטוריה. בשמורה נובע נחל דן – הגדול והחשוב במקורות הירדן.

שמורת הטבע תל דן הוכרזה בשנת 1964 וזו השמורה השנייה שהוכרזה בישראל. בשנים 1989 ו-2013 הוכרזו הרחבות לשמורה. בין הסיבות להכרזתה על שמורה: היא מעיין הקארסט הגדול ביותר במזרח התיכון, ומהווה בית גידול לח של פלגי מים קרים ומוצלים כל השנה, היחיד מסוגו בישראל. כמו כן, בשמורה צומחים מינים של צמחים נדירים,וכן בעלי חיים נדירים.

(צילום: רשות הטבע והגנים)

מוקדי העניין המרכזיים:

• אפיק נחל דן – מעיין הדן הוא הגדול במעיינות השמורה. מעיין זה נחשב למעיין הקארסטי הגדול ביותר במזרח התיכון.  המעיין מפיק מים בטמפרטורה נמוכה וקבועה בכל ימות השנה.
  

• מעיינות "גן עדן" – פלגי מים המפכים ברוגע ויוצרים אפיקי זרימה, ולאורכם צומח יער גדות מפותח. זהו האתר היחיד בישראל שצומח בו "יער לח" של עצים צפוניים – מֵילָה סורית וער אציל. יער זה מוצל כל השנה ועשיר במיני מטפסים. למרגלות העצים זורמים פלגי מים קרירים, ובהם אוכלוסיית סלמנדרות וחסרי-חוליות נדירים.
  

• "עץ פו הדב" – עץ גדול ועתיק של מילה סורית – מין צפוני, שישראל היא גבול תפוצתו הדרומי. גזע העץ חלול, ולכך הוא מושך ילדים ומבוגרים.
  

• ברכת שכשוך – ברכה רדודה שהיא חלק ממסלול הטיול. אפשר וכדאי להשתכשך ולהתרענן במי הברכה הצוננים. שביל מונגש למתקשים בהליכה מגיע עד מי הברכה.
  

• תל דן – שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית נקראה העיר "לַיִש" או "לשם".
  

• שער אברהם (השער הכנעני) – הממצא המרשים ביותר בחפירות תל דן הוא השער הכנעני הקדום. שער זה נבנה לבני בוץ, והוא משלב שלוש קשתות הנחשבות לקדומות מסוגן בעולם. השער השתמר במלוא גובהו (שבעה מטרים). 
  

• השער הישראלי – שריד משערי כניסה לעיר דן ומחומות הביצורים מהתקופה הישראלית. במקום נמצאו שרידים של אפיריון ששימש מקום מושבו של שליט העיר, לצד ספסלי ישיבה ששימשו את מועצת זקני העיר.
  

• אתר פולחן – ממצא בולט נוסף הוא מתחם פולחני, ובו במה מרוצפת. מבנה המתחם מזכיר את סיפורי המקרא על עגלי הזהב.
  

• טחנת הקמח – בתל דן נמצאו שרידים של כמה טחנות קמח שניצלו את שפיעת המים העזה להנעת אבני ריחיים לטחינת קמח. הטחנה הנראית כיום במסלול הטיול היא המאוחרת שביניהן, והיא פעלה עד לשנות ה-60.
  

• שביל לציבור המוגבל בהליכה ולמשפחות המטיילות עם עגלות ילדים – שביל מונגש העובר בחלקו הראשון של מסלול ההליכה, ומגיע אל ברכת השכשוך ואל שער אברהם (השער הכנעני). 
  

(צילום: נעמה מסנפלד)

מיקום:

אצבע הגליל. השמורה נמצאת מצפון לקיבוצים דן ודפנה. הגישה לשמורה היא מכביש 99, ממזרח לקיבוץ דן.

גן לאומי תל חצור

תל חצור הוא אתר מורשת עולמית המזוהה עם חצור המקראית – אולי הגדולה בערי ארץ ישראל בתקופה הכנענית המאוחרת. עם הממצאים החשובים נמנים מפעל מים מרשים מאין כמוהו, ארמון כנעני, ומבנים מהתקופה הישראלית הקדומה.

גן לאומי תל חצור הוא גן לאומי מוכרז, בין הסיכות להכרזה: החשיבות ההיסטורית והארכיאולוגית של תל חצור ושימור השרידים בתל חצור.

תל חצור(צילום: דורון ניסים)

מוקדי העניין המרכזיים: הסיור בתל מתמקד בעיר העליונה.

• "שער שלמה": שער ובו שישה תאים ושני מגדלים, המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס. 
  

• הארמון הכנעני: בארמון נחשפה במת פולחן, ובראש המדרגות המובילות לכניסה התגלו שני בסיסי עמודים ענקיים מבזלת. במרכז הארמון נמצא חדר הכס.
  

• מפעל המים: מגולות הכותרת של הביקור באתר. מפעל המים עשוי שלושה חלקים. חלק אחד הוא מבנה גישה עשוי אבני גזית גדולות. לידו נחצב פיר אנכי. הפיר חודר דרך שכבות התל הקדומות עד סלע האם. לאורך קירותיו נחצבו מדרגות ברוחב כ-3 מ'. עומקו 45 מ'. במקום שבו מסתיים הפיר מתחילה מנהרה באורך 25 מ' והיא יורדת בשיפוע אלכסוני אל השכבה נושאת המים.
  

• מצודה ישראלית ובמת פולחן: מערבה של העיר העליונה היה תחום בחומת הסוגרים מהמאה ה-10. מאז ועד התקופה ההלניסטית נבנו במקום זה מצודות. ליד המצודה שוחזרה במה מראשית התקופה הישראלית.
  

• מבנה מגורים ומחסן מהתקופה הישראלית: המבנים, מהמאה ה-8 לפנה"ס, ניצבו במקור מעל לארמון הכנעני והועתקו לחלק הצפוני של העיר העליונה כדי לשמרם. 
  

• מעבר בין העיר התחתונה לעיר העליונה: ממקום זה נראים שרידי מבנה גדול ובמרכזו במת פולחן מאבני בזלת מוחלקות מתקופת הברונזה המאוחרת. פני הבמה עשויים לוח בזלת אחד במשקל כשתי טונות. במרכז הלוח נקדחו ארבעה שקעים, אולי להצבת כס.
  

• מוזיאון עתיקות חצור (איילת השחר): המוזיאון נמצא ליד שער הכניסה לקיבוץ והביקור בו הוא בבחינת חובה לכל מי שמסייר בתל. 
  

הכניסה למוזיאון לקבוצות בלבד, בתיאום עם אנשי גן לאומי תל חצור.

מיקום:

תל חצור שוכן ממזרח לכביש ראש פינה-מטולה (כביש 90), כ-4 ק"מ מצפון לצומת מחניים, ליד קיבוץ איילת השחר.

גן לאומי תל ערד

תל ערד הוא אתר ארכיאולוגי מהחשובים בישראל. באתר נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת ומצודות מתקופת מלכי יהודה. במצודות התגלו שרידי מקדש יהודאי ייחודי ומפעל מים יוצא דופן מתקופת מלכי יהודה.

תל ערד הוכרז גן לאומי בשנת 1982 -  בין הסיבות להכרזה: שימור אתר ארכיאולוגי מהחשובים בישראל מתקופות הברונזה הקדומה ומלכי יהודה, וכן שימור ערכי טבע – בעלי חיים וצמחים של קרקעות לס.

תל ערד

מוקדי העניין המרכזיים:

• העיר הכנענית - ערד הכנענית הייתה עיר מתוכננת כבר בראשית תקופת העיור בכנען. העיר מוקפת חומה ויש בה חלוקה למבני ציבור ולמתחמי מגורים.
  

אלה אתרי העיר הכנענית העיקריים:

• מאגר המים. 
• הביצורים. 
• בתי המגורים
• "הארמון".
• המקדשים.
  

• תל המצודות
  

המצודה שבאתר היום היא מבנה מבוצר והייתה חוליה במערך המבצרים של ממלכת יהודה. בתקופת המלוכה נבנו בערד 6 מצודות, זו על קודמתה. במצודה התגלו מקדש ייחודי ומפעל מים יוצא דופן.

• חניון לילה – החאן הכנעני
  

החניון מעמיד לרשות הלנים מבנה סגור ובו מזרנים וחימום, ויש בו גם 6 ביתני אירוח מאובזרים, מתחם לאוהלים פרטיים ומתחם קרוואנים. בחניון מי שתייה ושירותים, מקלחות חמות, פינת בישול, תאורת שטח, נקודות חשמל, ועוד.

מיקום:

תל ערד שוכן ממערב לעיר ערד. הגישה לאתר מכביש 80, המסתעף מכביש צומת שוקת-ערד (כביש 31), כ-7 ק"מ ממערב לערד.

קודש הקודשים(צילום: אורית בורטניק)

גן לאומי מצדה

על צוק המבודד המשקיף ממרומים על ים המלח ועל נופי הפרא של מדבר יהודה, שכן בעבר ארמונו המפואר של המלך הורדוס. בימי המרד הגדול של היהודים ברומא, התבצרו בו אחרוני המורדים. לימים הפכה מלחמתם הנואשת סמל למאבק לחירות. אירועי העבר המרתקים שהתרחשו על ההר והממצאים הארכאולוגיים שבו הובילו להכרזת גן הלאומי מצדה - אתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.

הגן הלאומי הוכרז בשנת 1966. הסיבות להכרזה: זהו האתר האחרון שבו התבצרו המורדים היהודים ברומים ולא ויתרו על חירותם גם במחיר חייהם. השתמרות של מבצר-ארמון שבנה הורדוס בלב אזור צחיח, פנינה ארכיטקטונית נדירה בקנה מידה עולמי. אתר נוף מרהיב במצוק ההעתקים של מדבר יהודה. 

(צילום: מנו גרינשפן)

מוקדי העניין המרכזיים:

המתחם המזרחי: הגישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ים המלח (כביש 90). במבואה המזרחית פועלים גם מזנון, מסעדה, חנות מזכרות ונקודת עזרה ראשונה.

• מוזאון מצדה – על שם יגאל ידין פועל משנת 2007. בביקור במוזאון אפשר לשלב חוויה תיאטרלית ותסכית, המעניקים למבקרים רקע ו"מכניסים אותם לאווירה" לפני ביקורם באתר עצמו.
  

• הרכבל – מהמתחם המזרחי עולה רכבל חדיש ל"שער הנחש" שבפסגת ההר. הכניסה למבצר היום היא דרך גשר תלוי, המונגש גם לאנשים עם מוגבלויות.
  

• שביל הנחש – אפשר לעלות למצדה גם ב"שביל הנחש" – כחצי שעה הליכה.
  

המתחם המערבי: גישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ערד (כביש 3199).

• כלי מצור רומיים – למרגלות הסוללה מוצגים שחזורים של כלי מצור רומיים, אשר שמשו את הסרטת – " מצדה " ע"י חברת אוניברסאל ב- 1979
  

• חניון לילה מחנה מצדה – אוהלים קבועים ומשטחים לקמפינג. החניון יד בשירותים, במקלחות מים חמים ובפינות בישול, בתשלום.
  

• הסוללה – גבעה מלכותית בחלקה שבנו הרומים כחלק מהמצור על מצדה. שביל גישה אל במת ההר מתפתל על גבי הסוללה. משך העלייה לאתר במשך 15-20 ד'.
  

צוק מצדה(צילום: אבינועם מיכאלי)

במת ההר

• הארמון הצפוני – שרידי ארמונו הפרטי המפואר של הורדוס, על שלושת מפלסיו, רצפות פסיפס וציורי קיר משוחזרים.  
• בית הכנסת – שרידי אחד מבתי הכנסת הקדומים מימי בית שני שהשתמרו.
• חדר הגורלות – במקום זה נחשפו שברי חרס נושאי כתובות, בעיקר שמות של אנשים. 
• הכנסייה הביזנטית – הכנסייה הייתה מקום התכנסות של נזירים מתבודדים.  
• הארמון המערבי – ארמון זה הוא המבנה הגדול במצדה, הוא נבנה במימיו של הורדוס, וגודלו 3,700 מ"ר.  
• בית המרחץ – בית המרחץ בנוי בסגנון רומי, וכל חדריו השתמרו היטב.
• לשכת המפקד – מערכת חדרים מעוטרים בציורי קיר משוחזרים. 
• בור המים הדרומי – בור מים גדול, שלקרקעיתו יורד גרם מדרגות בן 64 מדרגות. בקיר שליד המדרגות חרותה כתובת – שריד מביקור של תנועת נוער במצדה בשנת 1941.
  

מיקום:

גן לאומי מצדה מתנשא כצוק מבודד מעל חופי ים המלח, בין עין גדי לעין בוקק. גישה ממזרח בכביש 90 גישה ממערב כביש 3199 אין חיבור בין הכבישים.

שמורת טבע נחל שניר-חצבאני

נחל שניר (החצבאני) הוא הארוך במקורות הירדן. הנחל זורם כל ימות השנה, ולאורכו "יער גדות" מפותח של עצי דולב וקירות הבנויים מנטף נחלים. שלא כמו שאר מקורות הירדן, נחל שניר הוא בעל אופי שיטפוני, ולכן יש בו הבדלים ניכרים בין זרימת החורף לזרימת הקיץ.

שמורת הטבע נחל שניר הוכרזה בשנת 1974, הסיבות הכרזה: נחל איתן שטפוני – בית גידול נדיר בישראל, המקיים מגוון מיני חי וצומח. מקום מקלט חשוב לאוכלוסיית הלוטרות – יונק טורף דגים הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. עניין גיאולוגי – מסלע נטף נחלים (טרוורטין) המעיד על מפלסי זרימה קדומים ועשיר בצומח מים מגוון. מיני צומח נדירים – חלביב יווני, פרע ריחני, שבטבט גדול, דולב מזרחי ועוד.

(צילום: Adiel lo)

מוקדי העניין המרכזיים:

• חניון יום – חניון המטיילים הוא חלק מפארק שניר.
   
• ברכות מלאכותיות – בין החניון לערוץ הנחל עצמו נחפרו שתי ברכות. האחת היא "בריכת שכשוך" להנאת המטיילים, והשנייה משמשת גן מקלט לצמחי מים נדירים, כגון נופר צהוב ומרסיליה זעירה, שכמעט שנכחדו מהטבע בארץ.
  

• מסתור ציפורים – נמצא בחלקה הצפוני של השמורה. 
  

• מצפור נחל שניר – נקודת תצפית במסלול הארוך, המאפשרת למטיילים לצפות על חלקה הצפוני של השמורה. באזור זה עובר הנחל דרך רמה בזלתית ויוצר "קניון" עמוק. הקניון אינו נגיש למטיילים מסיבות ביטחוניות.
  

• ערוץ נחל שניר – שביל ההליכה חולף לאורך כקילומטר אחד בגדה המזרחית של הנחל. השביל המוצל חולף בצלם של עצי דולב עבותים, ומדי פעם בפעם חוצה פלגים רדודים המצטרפים לנחל השוצף.
  

• מפלי הטרוורטין – בדרכנו לאורך ערוץ הנחל נראה משמאל לשביל ההליכה מפלי מים קטנים המזרימים את מי נחל דן הקרירים אל נחל שניר. מפלים אלו מתחתרים בשכבה עבה של סלע צהבהב המכונה טרוורטין, ובעברית יפה "נטף נחלים".
  

מיקום:

השמורה נמצאת באצבע הגליל, מצפון לקיבוץ הגושרים, ואורכה כחמישה ק"מ, מכביש 99 בדרום ועד לכפר ע'ג'ר בצפון. מסיבות ביטחוניות, אפשר לבקר רק בחלקה הדרומי של השמורה.

(צילום: ברק בן חנן)

• המידע מתוך אתר רשות הטבע והגנים. מסלולים נוספים ניתן למצוא באתר
  

בשיתוף רשות הטבע והגנים