מפסולת לזהב: כך הפכה ישראל למעצמת טיהור שפכים

בשיתוף איגודן

העולם הופך לירוק יותר, והתנהלות שהייתה מקובלת בעבר, כמו למשל הזרמת מי שפכים לים, נחשבת היום לפגיעה אנושה בטבע ובסביבה. היום (ה') ייחנך במעמד היסטורי במכון השפד"ן אחד המתקנים הגדולים בעולם שבו תופעל טכנולוגיית העיכול האנאירובי - תהליך חדשני וירוק, שהופך את הפסולת האורגנית שלנו לדשן חקלאי איכותי וזול.

 
ישראל הייתה מודעת לבעיה הזאת כבר בשנות השמונים, עם הקמת מכון השפד"ן, והייתה בין הראשונות שהחלו למחזר מי קולחין להשקיה. כיום 99 אחוזים ממי השפכים של כולנו מטוהרים ומופנים להשקייתם של יותר משבעים אחוזים משטחי החקלאות בנגב.

מכלי ענק אטומים שהבוצה תוססת בהם. המעכלים האנאירוביים

האחוז הנותר של מי הביוב, השארית האורגנית שנקראת בוצה, היוותה בעיה לא קטנה כיוון שמדובר בפסולת בעלת פוטנציאל של נזק סביבתי. במשך שנים רבות הפתרון המקובל בארץ, וגם בעולם, היה הזרמת הבוצה לים, אבל בשנת 2000 חתמה ישראל על אמנת ברצלונה, שחייבה את הפסקת הזרמתן של הבוצות והשפכים לים התיכון.

החתימה על האמנה העמידה את המדינה בפני דילמה רצינית – מה עושים עם הבוצה? "מיד לאחר ההחלטה, ניסינו לטפל בבוצה באמצעות שריפתה", מספר ארנון גלעדי, יושב ראש איגודן, הגוף האחראי על מכון השפד"ן. "אבל בשל התנגדות הארגונים הירוקים, היא נשללה על הסף ונאלצנו לחשוב על אלטרנטיבה אחרת לכמות העצומה שעומדת על כ-450 טון בוצה ביום".

פרויקט המעכלים: כך הופכים מי שפכים לאנרגיה ירוקה וזולה

אחרי ששיטת שריפת הבוצה ירדה מהפרק, הוחלט לפנות אל שיטת העיכול האנאירובי התרמופילי. מדובר בהחלטה מכרעת כיוון שמדובר במערכות כבדות שדורשות השקעה כספית ותפעולית עצומה, שקשה להחליפן במידה והקריטריונים לגבי איכות הבוצה ורמת המזהמים ישתנו.

אז מהם המעכלים האנאירוביים? מדובר במכלי ענק בהם עוברת הבוצה תהליך של תסיסה ארוכה במכלים סגורים ובטמפרטורה גבוהה. הבוצה נסחטת מחיידקים מזהמים והופכת לדשן המתאים לשימוש בשדות חקלאיים בנגב.

בשלבי בנייה של המעכלים. בין הגדולים בעולם מסוגו

באמצעות המעכלים האנאירוביים התרמופיליים הבוצה עוברת תהליך קפדני ומחמיר של פסטור והיא משונעת כאשר היא ראויה לשימוש ישיר של צרכנים חקלאיים. נוסף לכך, גז המתאן המופק בתהליך האנאירובי הוא מקור להפקת חשמל במכון השפד"ן. כלומר – יותר אנרגיה ירוקה שתורמת לאיכות הסביבה.

תהליך בניית המעכלים האנאירוביים ארך שש שנים בעלות של יותר ממיליארד שקלים והשבוע הפרויקט ייחנך רשמית במעמד היסטורי במכון השפד"ן בראשון לציון. "אחד האתגרים בפרויקטים מהסוג הזה הוא להיות מסוגל לקדם ולהתקדם בעולם מקצועי שיש בו מעט מאוד אנשים שמבינים בתחום, במיוחד כשמדובר בפרויקט שנחשב בין הגדולים בעולם מסוגו", אומר יובל סלע, מהנדס איגודן."יש מעט מאוד מומחים ומעט חברות בתחום כל כך ספציפי. אין מספיק מוקדי ידע, זאת נישה. אתה לפעמים מוצא את עצמך פועל כשיש מעט מאוד אנשים סביבך שמבינים את השיקולים שלך ושמסוגלים לקבל יחד אתך החלטה מושכלת".

כל קוב מנוצל

"מדובר בפרויקט ענק של כמעט מיליארד שקלים, שמעולם לא בוצע בישראל ובודדים כמוהו בוצעו בעולם", מציין מרק אוקון, מנכ"ל איגודן. "ערכנו סיורים בארצות הברית ובאירופה כדי לראות וללמוד ממתקנים דומים. אחד המתקנים שבהם ביקרנו היה ליד וושינגטון, מאותו סוג שרצינו לאמץ, אבל הוא היה קטן יחסית. לא היה ידע וניסיון בנושא, לא בתכנון ולא בהקמה, ונחוצה אינטגרציה מדוקדקת של כל המרכיבים: הנדסה אזרחית, בטון, קניית ציוד, עבודות חשמל - הכול קשור בהכל".

"האתגר עבורנו היה גדול", מוסיפה ריקי מור, מנהלת יחידת השפד"ן מטעם חברת 'מקורות'. "הטכנולוגיה הרבה יותר מסובכת מהרגיל, המערכת הרבה יותר עדינה והיא דורשת המון תשומות. היינו צריכים למעשה להתארגן מחדש לחלוטין, לגייס כוח אדם עם כישורים ומיומנויות שעד היום לא היו פה. מצד שני יש מיומנויות שכבר אין בהן צורך, אז היינו צריכים לעשות הסבה ולהכשיר אנשים, ללמד אותם תחומים חדשים".

"בשורה התחתונה, אני חושב שההשקעה הכלכלית והמערכתית העצומה שהושקעו בפרויקט, וכמובן השימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, הניבו פירות במלוא מובן המילה", מסכם ארנון גלעדי. "כיום, בזכות התהליך המורכב והעצום הזה אנחנו יכולים להגיע למאה אחוזים של מחזור מי ביוב. כל קוב שמגיע לשפד"ן הופך למים המותרים להשקיה בלתי מוגבלת לגידולים וכ-450 טון ביום משמשים כבוצה לגידולי שדה ופלחה. השימוש יעיל ואקולוגי והחקלאים בשדות הנגב יכולים ליהנות מדשן איכותי וגם זול באופן משמעותי מדשן רגיל".

בשיתוף איגודן