שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בין ההישג הצבאי למלחמות אגו: היממה שאחרי פרסום התקיפה בסוריה
    חשיפת מבצע "מחוץ לקופסה", שבו השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני בדיר א-זור, עוררה סערה בגופי הביטחון ובמערכת הפוליטית. בצד הברכות, המחמאות וניפוח החזה על ההצלחה הצבאית, התפתחו קרבות קרדיט בין ארגוני המודיעין ובין מקבלי ההחלטות באותה תקופה. האחרון שלא הגיב: אסד

     

     

    בשעה 5:00 אתמול בבוקר (יום ד') הוסר האמברגו והצנזורה התירה לפרסום את הכרזתה הרשמית של מדינת ישראל, שלפיה היא זאת שהשמידה את הכור הגרעיני אל-כיבאר בצפון מזרח סוריה בסתיו 2007, מבצע שכונה "מחוץ לקופסה". ברגע אחד הגיעו לסיומן עשר שנים וחצי של עמימות וסודיות, והתברר שהשתיקה הארוכה והכפויה הסתירה מאחוריה לא רק מבצע מודיעיני וצבאי מוצלח ומסמר שיער - אלא גם מאות סיפורים אישיים, מחלוקות, יריבויות, אמוציות וקרבות אגו שהתנהלו בשעות שלאחר מכן בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ומן הסתם עוד יתנהלו בתקופה הקרובה.

     


     

    "מריבות הקרדיט", כפי שכונו על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן, התנהלו בשתי גזרות עיקריות: שר הביטחון דאז אהוד ברק מול ראש הממשלה באותה תקופה אהוד אולמרט, ובמקביל המוסד (באמצעות ראש הארגון תמיר פרדו) נגד אגף המודיעין בצה"ל, ומי שעמד בראשו באמצע העשור שעבר, עמוס ידלין.

     

    מסמך צה
    מסמך צה"ל לתוכנית הפצצה כור בסוריה
     

     

     

     
    עמוס ידלין, תמיר פרדו והכור בסוריה (צילום: מארק ניימן/לע
    תמיר פרדו ועמוס ידלין. שוב אמ"ן ומוסד מתקוטטים(צילום: מארק ניימן/לע"מ, יאיר שגיא)


    הפצצת הכור הסורי (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)
    עד כדי כך תפסו הקטטות המילוליות נפח, שהשר ליברמן השוהה באפריקה מיהר לגנות אותן בטענה שהן גורמות נזק ביטחוני לישראל. "במקום להשאיר את הבמה ללוחמים ולטייסים ולאנשי המודיעין שאחראים להצלחת המבצע, משתמשים בו אנשים שונים כדי להאדיר את שמם, ותוך כדי כך חושפים שיקולים מבצעיים ואפילו שיטות עבודה והערכת מצב שייתכן שנצטרך להזדקק להן בעתיד", אמר והוסיף: "המודיעין האיראני הרוויח מידע רב ערך".

     

    את הדברים אמר שעות בודדות אחרי שהוא עצמו הודיע: "היום כבר אפשר לגלות מה עשינו בקבינט בספטמבר 2007. היו מי שדחפו והיו מי שהיססו. נסו לדמיין מה היה קורה אם לא היינו פועלים. היינו מקבלים סוריה גרעינית".

     

    ה כור הסורי (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)

     

    מזרח תיכון חדש

    כך או אחרת, השורה התחתונה של החשיפה עסקה במבצע צבאי שארך לכאורה שעות בודדות בלילה שבין 5 ו-6 בספטמבר 2007: לפני חצות המריאו מבסיס חצרים ומבסיס רמון שבדרום ארבעה מטוסי F-15 וארבעה מטוסי F-16, כשהמטרה המסומנת במחשביהם היא בניין ריבועי מבודד במדבר בצפון-מזרח סוריה. הם טסו צפונה לאורך הים התיכון ואז פנו מזרחה על קו הגבול בין סוריה לטורקיה. בין 0:40 ל-0:53 חזרו הטייסים על שם הקוד "אריזונה", ואז הוטלה תחמושת במשקל 24 טונות על הכור הגרעיני שהקים בשאר אסד באזור דיר א-זור - בסיוע צפון קוריאה ובהכוונתה, תוך הסתרתו מעיני העולם. הכור, ואיתו תוכנית הגרעין הסורית, הוחרבו. כל הטייסים שבו בשלום.

     

    התקיפה הזאת התאפשרה בעקבות שורת מהלכים מודיעיניים, דיפלומטיים, פוליטיים וצבאיים שנפרשו על חודשים ארוכים ומתוחים בשנים 2007-2006. הם התרחשו במדבר הסורי, במשרדי המוסד בישראל, בבית הלבן, במעון ראש הממשלה בירושלים, במטה חיל האוויר ולפי פרסומים זרים גם במבצעי ביון במלונות בבירות אירופה.

    תקיפת הכור הסורי - ציר הזמן ()

    השמדת הכור על ידי ישראל התבררה בדיעבד כבעלת השפעה דרמטית על פניו העתידיים של האזור. הטלטלה שעוברת סוריה בשבע השנים האחרונות מעלה מחשבות מדאיגות לגבי השאלה מה היה קורה אילו השלים אסד את התוכנית שלו מתחת לאפה של הקהילה הבינלאומית וכיום היה בעל יכולת גרעינית. לא פחות חמור, הכור עלול היה ליפול לידיים של אחד הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים הנלחמים במשטר. אלוף (מיל') עמוס ידלין, שהיה ראש אמ"ן בזמן המבצע, אמר לאחרונה שהפעולה מנעה "מזרח תיכון שאף אחד לא היה רוצה לחיות בו".

     

    למה דווקא עכשיו?

    האישור שהעניקה מערכת הביטחון לפרסם את דבר המבצע העלתה שוב ושוב את השאלה מדוע החליטה ישראל לפרסם את הדבר באופן רשמי ומאוד מפורט - על גבול ההתרברבות. פרשן ynet רון בן ישי העריך שמעבר לעובדה שחלף זמן רב והסיכוי לתגובה סורית הצטמצם, נלקחה בחשבון העבודה שפרטים רבים כבר פורסמו בתקשורת האמריקנית והבינלאומית.

     

     
    הטייס שהפציץ את הכור הסורי ()
    אל"מ א', אחד הטייסים שהשתתפו בתקיפה
     

     

    מעבר לכך, מה שדחק במערכת הביטחון לפרסם את התקיפה היו פניות של כלי תקשורת בארץ לבג"ץ, בטענה שהסתרת האחריות למבצע היא אנכרוניסטית, ובעיקר מנוגדת לעקרון חופש הביטוי שדמוקרטיות מחויבות לו. בג"ץ אומנם גיבה בתחילה את החשאיות שאפפה את הנושא הזה בישראל, מפני שמערכת הביטחון שכנעה את השופטים שצריך לשמר את "מרחב ההכחשה" של בשאר אסד, אבל עם השנים גם הם הפכו ספקנים לגבי הנושא. "זה להחזיק את דלת האורווה נעולה אחרי שהסוסים כבר מזמן ברחו", תיאר זאת גורם ביטחוני.

     

    אבל הייתה גם סיבה אסטרטגית: לקיחת האחריות הפומבית בישראל נועדה לשמש אזהרה לאיראנים ולהרתיע אותם מהמשך תוכנית הגרעין שלהם. הכוונה הייתה להזכיר לטהרן פעם נוספת שישראל דבקה עדיין ב"דוקטרינת בגין", ולא תרשה למדינה שנמצאת עמה במצב מלחמה להשיג לעצמה נשק גרעיני.

     

    גם נתניהו בירך

    אסד, שלא הגיב צבאית למבצע ב-2007 אף שסביר להניח שכבר באותו יום ידע היטב מי עמד מאחוריה, לא הגיב פומבית גם להצהרה הפומבית של ישראל עשר שנים לאחר מכן. שעות ארוכות חלפו מאז הפרסומים בכלי התקשורת, ומכיוון דמשק נשמרת דממה מוחלטת.

     

     

    בשאר אסד, בנימין נתניהו והכור בסוריה (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
    בישראל, מנגד, שמחו רוב הגורמים הפוליטיים להגיב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם המתין 12 שעות לפני שפרסם הודעת הערכה קצרה לאחראים למבצע (שאותו הוביל יריבו המר אהוד אולמרט), אבל רבים אחרים בממשלה ובכנסת לא חסכו בדברי שבח.

     

    יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, כתב בטוויטר כבר בבוקר: "הבא להורגך, השכם להורגו. אני מברך את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה דאז, אהוד אולמרט, על קבלת החלטה אמיצה למען ביטחון ישראל, ואת טייסי חיל האוויר על ביצוע מושלם, נקי ושלו".

     

    גם שר האוצר משה כחלון, יו"ר כולנו, הגיב ואמר: "תקיפת הכור הסורי היא ביטוי ליכולות הצבאיות של צה"ל, שהוכיח פעם נוספת שידו הארוכה מסוגלת לבצע כל משימה ללא כל קשר למרחק ולמורכבות. אזרחי ישראל יכולים לסמוך על צה"ל וכוחות הביטחון שידעו לתת מענה לכל איום. הצבת קווים אדומים אינה רק עניין של הצהרות, אלא נכונות לגבות את המילים במעשים".

    פורסם לראשונה 21/03/2018 23:30

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים