שתף קטע נבחר

הונאה: קיבלה דירת עמידר בגירושין פיקטיביים

אחרי פרידת בני זוג קנתה האישה דירה ב-50 אלף שקל מתוקף הכרתה כחד הורית. לאחר שנים טען הבעל: מגיע לי חצי, בפועל המשכנו לחיות יחד

בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה שבעל זכאי למחצית מדירת עמידר שרכשה אשתו לאחר גירושיהם לפני 25 שנה, משום שהפרידה הייתה מהלך פיקטיבי שנועד לזכות במרמה במעמד של אם חד הורית. השופטת קרן גיל קיבלה את תביעת הבעל וקבעה שבפועל השניים המשיכו לחיות יחד.

 

בני הזוג נישאו ב-1989 ובשלוש השנים הראשונות הם חיו באוהלים מול משרדי עמידר. ב-1993, לאחר שהביאו לעולם שני ילדים, התגרשו בני הזוג והאישה שהוכרה כאם חד הורית זכתה לקבל דירת עמידר בשכירות מוזלת. ב-2007 התאפשר לה לרכוש את הדירה תמורת 51,204 שקל בלבד. בתביעה שהגיש הבעל לפני כשנתיים הוא דרש זכויות בחצי מהדירה. לטענתו, הגירושים היו למראית עין בלבד ועל מנת לקדם את זכאותם לדיור ציבורי. לדבריו, הלכה למעשה הם לא נפרדו אלא המשיכו לגור יחד בדירה 27 שנים עד לפרידתם הסופית ב-2016.

 

הבעל הוסיף שב-1996 נישאו השניים מחדש בטקס דתי פרטי ולאחר מכן נולדו להם עוד שני ילדים. לדבריו, הדירה נרשמה על שם אשתו מאחר שנרכשה מכוח מעמדה כחד הורית, אך הם ראו בה מאז ומעולם דירה משותפת והוא אף השקיע ושיפץ אותה מהיסוד.

 

האישה טענה מנגד שבעלה אלים ומסוכן והיה מגיע לגור עמה ועם ילדיה רק מדי פעם, בכפייה. לטענתה הוא אילץ אותה להינשא לו מחדש בטקס בוכרי ולא מדובר בקידושין כדת משה וישראל. היא הוסיפה שאחרי הגירושים הם לא ניהלו משק בית משותף והיו מנותקים אחד מהשני כך שאין בסיס לתביעה. היא הדגישה האישה שהדירה נרכשה באמצעות מקורות כספיים שלה בלבד.

 

אלא שהשופטת קרן גיל קבעה שהאישה לא הוכיחה שטקס הנישואים השני נערך בכפייה או כי התובע נהג כלפיה באלימות. היא ציינה שהנתבעת אף אישרה בעדותה שרצתה להינשא ולא התנגדה לעריכת הטקס.

 

השופטת הוסיפה שלאחר הנישואים השניים נולדו לבני הזוג שני ילדים ומכאן שקיימו יחסי אישות. כמו כן, הוכח שהם גרו תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף, ואין בעובדה שיחסיהם ידעו "עליות ומורדות" במהלך השנים כדי לשלול את ההכרה בהם כידועים בציבור.

 

באשר לדירה נקבע שהוכח שהיא נרכשה כשהצדדים גרו בה יחד ושהבעל היה מעורב ברכישתה. טענת האישה שהמימון היה ממקורותיה בלבד לא הוכחה.

 

לדברי השופטת גיל אין בעובדה שהדירה נרכשה בשל זכאות האישה כחד הורית כדי לגרוע משיתוף הזכויות בה, במיוחד לנוכח העובדה שהצדדים בחרו במודע שלא לרשום את נישואיהם במשרד הפנים כדי לא לפגוע בזכויות האישה.

 

למרות זאת, לדבריה, לא ניתן להתעלם מכך שהצדדים רקמו יחד תוכנית להונות את עמידר והתגרשו באופן פיקטיבי כדי להגדיל את הסיכויים לזכות בדירה. "בית המשפט לא ייתן ידו למעשי הצדדים", כתבה. בסופו של דבר היא קיבלה את התביעה באופן חלקי והצהירה שלבעל זכות למחצית משווי הדירה בלבד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים