שתף קטע נבחר

איילת שקד נגד התובעים הסדרתיים

הצעת חוק של משרד המשפטים מבקשת להקשות על מי שמוגדרים "תובעים טרדנים" המקשים על בתי המשפט. האם מדובר בפגיעה בזכויות אזרח?

 

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

 

הצעת חוק חדשה שמקדם משרד המשפטים בראשות השרה איילת שקד מבקשת לאפשר הוצאת "צו חוסם" כלפי מי שהוגדר "תובע טרדן". המשמעות בפועל היא הגבלת חופש הפנייה לערכאות של אותו אדם. מהן יתרונות ההצעה והיכן הסכנות?

 

בתי המשפט נתקלים בתובעים שמגישים אין ספור תביעות, שרובן ככולן נדחות, והתופעה גובה זמן שיפוטי יקר ומשאבים ציבוריים. הצעת החוק, שמבקשת ליישם פתרון מערכתי להתמודדות עם הבעיה, מגדירה "בעל דין טרדן" כמי שיוזם הליכים משפטיים באופן שגרתי, לעיתים נגד אותו נתבע ולעיתים נגד אחרים. לפי מנסחי ההצעה "מדובר בהליך מציק או טורדני הנעדר על פניו סיכויי הצלחה כלשהם".

 

תביעות סרק או תביעות טרדניות עשויות להיות מוגשות על ידי בעלי דין בתגובה להפסד בהליך קודם. יש גם מצבים שבהם אנשים מאמצים לעצמם את ההתדיינויות בבתי המשפט כסגנון חיים ומגישים תביעה אחר תביעה מבלי שיש קשר ביניהן.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הזמן השיפוטי הרב המוקצה לטיפול בהליכים אלה מעכב טיפול בהליכים אחרים, וכתוצאה מכך נפגע אמון הציבור בבית המשפט ובטווח הארוך הדבר עלול לפגוע ביוקרתו. בנוסף, התנהלות זו גורמת לנטל כלכלי ניכר על הקופה הציבורית.

 

לפי הצעת החוק, מי שהוגשו נגדו שלוש תביעות או יותר על ידי אותו בעל דין, וכן הנהלת בתי המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאים לפנות בבקשה להוצאת "צו חוסם" נגד התובע הסדרתי, שיקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני שתתקבל החלטה.

 

את הבקשה להוצאת צו חוסם ניתן להגיש לנשיא בית המשפט העליון וכן לנשיאי בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום. ההבדל הוא בתחולת הצו: בעוד נשיא בית המשפט העליון מוסמך להגביל את פניית התובע לכלל הערכאות, צו חוסם שהוצא בבית משפט שלום או מחוזי תחול באותו מחוז או בית משפט בהתאמה.

 

את הצו החוסם ניתן להוציא לתקופה של שנתיים, שיכולה להיות מוארכת לתקופה של עד חמש שנים. אדם שהוצא נגדו צו כזה לא יוכל להגיש תביעה אלא ברשות בית המשפט שבסמכותו לדון בתביעה. "רשות תינתן אם בית המשפט שוכנע שהתביעה מגלה עילה ואין בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט", נכתב בדברי ההסבר.

 

אחת הבעיות המרכזיות שמעוררת הצעת החוק היא הפגיעה בזכות הפנייה לערכאות שהוכרה בפסיקה כחלק מהזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בדברי ההסבר יש התייחסות לקושי זה ונכתב כי זכות הפנייה לערכאות אינה בלתי מוגבלת והיא כוללת גם את זכותם של מתדיינים אחרים לקבל סעדים מבית המשפט - זכות שלעיתים נפגעת בשל התביעות הסדרתיות.

 

עוד נכתב כי הגבלת הגישה לערכאות של תובע סדרתי תיעשה רק במקרים שבהם ברור שהוא "תובע טרדן" המנצל פעם אחר פעם את הליכי המשפט.

 

"על בית המשפט להשתכנע כי מדובר בדפוס פעולה רוטיני ושיטתי של ניצול לרעה של הליכי המשפט אשר יוזם ההליך אינו בוחל לעשות בו שימוש פעם אחר פעם, כמעין ריטואל החוזר על עצמו", סיכמו מנסחי ההצעה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אייפאק
השרה איילת שקד
צילום: אייפאק
מומלצים