לטוס ולשמור על הסביבה
טסים לחופשת פסח בחו"ל? הנה כמה עצות שיעזרו לכם להפוך את הטיסה שלכם לירוקה יותר
ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל. כמה אוהבים? על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 יצאו לחו"ל 3.8 מיליון ישראלים ב-7.6 מיליון נסיעות, רובן המכריע (7.1 מיליון) בטיסה.
עוד כתבות בזווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
על פי הנתונים, הקבוצה הגדולה ביותר היא כנראה של אלו שעושים "קפיצה קטנה לחו"ל" ונוסעים פעם בשנה לארבעה ימים. אם אתם שייכים לקבוצה זו, נראה שהסביבה היא לא בראש מעייניכם או שאתם קצת בהכחשה. נראה שאפילו לא הרגשתם ששנת 2017 הייתה שנת תיירות בת קיימא של האו"ם.
תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה בעולם (קשה לכמת במדויק, שכן תיירות מורכבת ממגוון גורמים שפולטים גזי חממה, מטיסות, בניית מלונות ועד מיזוג או חימום החדרים). אם לא יחול כל שינוי לטובה בפליטות גזי החממה של תעשיית התעופה, יגדלו הפליטות של הסקטור כולו ביותר מפי שניים עד 2050.
אם ענייני קיימות ומשבר האקלים בכל זאת חשובים לכם ואתם רוצים, אפילו ממש רוצים, להפוך את הנסיעה לחו"ל למעט "ירוקה" יותר, הנה כמה נתונים שחשוב שתכירו - ואחריהם, טיפים חשובים שיוכלו לעזור לכם לטוס לחו"ל ולחזור עייפים, מרוצים וסביבתיים.
טסים בלי חשבון
מקור האנרגיה של ענף התעופה כיום הוא אך ורק דלק ממקור מתכלה, כלומר - דלק מאובנים שנשאב ממעמקי האדמה או הים, ונשרף במנועי המטוסים תוך שהם פולטים גזי חממה וגזים מזהמים אחרים. מדובר על כמות לא מבוטלת של 5 מיליון חביות נפט ליום. תעשיית התעופה, כמו גם הספנות, הוחרגה מן ההסכמים הבינלאומיים שנוגעים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני, ואף שענף התעופה הגיע להסכם עצמאי בתחום, מדובר בהסכם חלש ואינו מחייב. כך, למעשה, ענף התעופה ממשיך לגדול ולהתרחב מבלי שהוא עושה הרבה כדי לצרוך פחות דלק.
למרות פריצות דרך של שימוש בחומרים חדשים או הנדסה, הטכנולוגיה של מנוע הסילון השורף דלק מאובנים ושל בניית המטוסים לא השתנתה מזה עשרות שנים. השימוש במקורות אנרגיה אחרים, למשל דלק ממקור ביולוגי, הוא עדיין בהיקף זניח. גם הישג ההיסטורי של סולאר אימפולס לפני יותר משנה, להקיף את העולם באמצעות מטוס סולארי, כנראה לא מבשר שמטוס הנוסעים הסולארי נמצא מעבר לפינה, ושימוש מסחרי בתאי דלק של מימן נוזלי עדיין רחוק גם הוא.
גם לתשתית - שדות התעופה - חתימת פחמן גבוהה, החל במיזוג האוויר וכלה בכלי הרכב שמסיעים את המטוסים מהשרוול. נמל התעופה של הלסיניקי בפינלנד הצהיר כי הפך באוגוסט האחרון לניטרלי מבחינת פליטות בהתאם לתו תקן בינלאומי. אך זו רק טיפה בים: יש בערך 1,200 שדות תעופה בינלאומיים - תלוי כיצד סופרים אותם - ועוד אלפים שמשרתים תעבורה פנים-ארצית.
טיסות זולות, מחיר סביבתי גבוה
כל עוד לא יתרחש שינוי מדיניות בתחום, כנראה לא נראה שינוי בהשפעה הסביבתית - אך מהלך כזה מתעכב, ממספר מניעים. בראש ובראשנה, הסיבה לכך היא שרוב הפעילות הכלכלית הגלובלית שהתרגלנו אליה כל כך תלויה בענף התעופה (דמיינו את ההזמנה הבאה מעלי אקספרס מגיעה בספינה), והוא תומך בתיירות, שהיא מרכיב חשוב בכלכלתן של מדינות רבות, כולל ישראל. אפילו פעילות לטובת הסביבה תלויה בתעופה זמינה: למשל, ארגוני שמירת טבע בינלאומיים יתקשו להגיע לאתרי הפעילות שלהם ללא טיסות זולות.
ענף התעופה גם חסין במידת-מה בפני כלי מדיניות רגילים: האם פוליטיקאים יכולים לבצע רגולציה על שוק הלואו-קוסט, שממנו נהנים עשרות ומאות מיליונים ברחבי העולם - כנוסעים או כמועסקים? האם גם נבחרינו יהיו מוכנים לוותר על האפשרות לקפוץ לשנייה לחו"ל בעצמם לצורך פעילות פרלמנטרית וקצת שופינג?
אם התעשייה לא ממש עושה שינוי, אולי השינוי יבוא מהתנהגות הצרכנים? כנראה שגם לא, סקר עולמי של האתר booking.com מהשנה שעברה מראה הרבה כוונות טובות אבל פחות מודעות ועוד פחות עשייה מצד התייר הבודד. אז מה אפשר לעשות? הנה כמה נקודות למחשבה בפעם הבאה שאתם מחפשים כרטיס זול באחד מעשרות האתרים והיישומונים הזמינים לכם.
• חשבו פעמיים לפני שתבחרו חברת תעופה: נסו לבחור חברת תעופה שיש לה פרופיל טוב יותר מבחינת הפעילות הסביבתית - צי מטוסים צעיר יותר עם מודלים חדשים (יעילות אנרגטית ורעש מופחת), ניהול מושבים (יותר נוסעים משמעותו ניצול יעיל יותר של המטוס ופחות פליטות בממוצע לכל נוסע), מדיניות צמצום וטיפול בפסולת וכדומה. עדיין אין רשימה מוסכמת של חברות תעופה "ירוקות" והדברים מתבססים לעתים על התרשמות סובייקטיבית, אבל אפשר להתחיל כאן וכאן, ולהמשיך בחיפוש עצמאי ברשת.
• הקטינו את מספר הטיסות: אם אתם נוסעים מתמידים, אולי כבר ראיתם הכול. אם אתם יכולים לטוס בטיסה ישירה, זה עדיף על טיסה עם חניות ביניים. במקום טיסת המשך קצרה, אפילו לנהיגה או לנסיעה בתחבורה ציבורית יש יתרון על פני טיסה; לעתים גם של זמן, אבל בוודאי של פליטות גזי חממה. אתם יכולים גם לחשוב על האפשרות לצאת לחופשה ארוכה יותר במקום שתי נסיעות ליעדים סמוכים (נאמר ברצלונה ומדריד) לזמן קצר בכל אחד מהם.
• אל תתפנקו: אם אתם לא בררנים, גם כשאתם יכולים (והסטארט-אפ המצליח שלכם מרשה), מחלקת תיירים עדיפה; חתימת הפחמן של מחלקת עסקים או מחלקה ראשונה גבוהה יותר. טיסות לואו-קוסט עדיפות עוד יותר; הסיבה לכך היא שחברות אלו מטיסות יותר נוסעים - שכולם שווים זה לזה מבחינת מושב ושירותים בטיסה - ומקפידות על משקל הכבודה. וזכרו גם שאתם לא באמת צריכים הכול: ארזו פחות לנסיעה; המשקל הכולל של המטוס משפיע על כמות הדלק שנצרך, בעיקר בהמראה ובנחיתה.
• מצאו חלופה לטיסה: בצעו "נסיעה" מקדימה בעזרת גוגל earth ותוכלו לקיים ביקור באמצעות מציאות מדומה באתרים רבים. אם אתם נוסעים לפגישת עסקים או לכנס, בררו אם אפשר לקיימה או לנכוח בו בעזרת אמצעים טכנולוגיים.
• רכשו קיזוז פחמן: קיזוז פחמן מאפשר לפצות על פליטות הפחמן שנעשו בטיסה שלכם באמצעות תמיכה בפעילויות או בארגונים שחוסכים פליטות פחמן. ראשית חשבו את טביעת הרגל הפחמנית שלכם באמצעות מחשבון פחמן, ואז בדקו אלו חלופות קיימות עבורכם כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית הזו - דרך חברת התעופה, אתר מכירת הכרטיסים או חברות למסחר פחמן. על אף שהביקורת גורסת שקיזוז פחמן אינו שווה ערך להפחתת פליטות במקור (כמו הדרכים שהוצעו למעלה), לעתים יש טיסות שאי אפשר לוותר עליהן. טיפ נוסף: אם הגעתם ליעד ואתם שוכרים רכב, מספר חברות מציעות תכניות קיזוז פחמן בעצמן, או כלי רכב היברידיים וחשמליים שכדאי כמובן להעדיף.
• תמכו בשינוי המיסוי על כרטיסי טיסה: המיסוי על כרטיסי טיסה הוא אחיד לטיסה חד-פעמית או לטיסה העשירית של הנוסע המתמיד. בבריטניה למשל, הערכות הן שב-70 אחוז מהטיסות הבינלאומיות טסים רק 15 אחוזים מהאוכלוסייה. קמפיין הנוסע החופשי מציע שהמיסוי על טיסות, שהיום הוא אחיד לכל כרטיס, יהיה בהתאם למספר הטיסות שלכם בשנה. אם אתם טסים רק פעם אחת לא תשלמו מס כלל, אם אתם טסים יותר, המס יעלה בהתאם.
• חפשו עוד מידע: אחת מתוצאות מדיניות השמיים הפתוחים היא שיותר חברות מגיעות לישראל, ולחלקן תוכניות קיימות משלהן. המשיכו גם לחפש טיפים ועצות לנופש סביבתי, כמות המידע הולכת וגדלה והזדמנויות חדשות עולות כל הזמן. נסו גם לראות אם למלון שלכם יש תו תקן סביבתי.
טיסות הן רע הכרחי בכפר הגלובלי, הן מחברות אנשים ותרבויות ומאפשרות התפתחות כלכלית ואנושית. אפשר לבחור את הטיסה הפרטית שלנו באופן מושכל יותר, ואפשר לגרום לתעשייה ולרגולציה עליה להתקדם מהר יותר אל יעד הפחתת השפעותיה הסביבתיות.
הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
