שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חשד: חתימת עובד זויפה כדי להתחמק מפיצויים
    נהג משאית לשעבר בחברה לפינוי פסולת תבע לקבל ממנה זכויות סוציאליות. בבית המשפט התברר מה המעסיקה עשתה כדי להתחמק מתשלום
    בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "פינוי (ר.ע.מ.)" לפינוי פסולת תפצה בכ-221 אלף שקל נהג משאית שהועסק אצלה בעבר בגין אי תשלום זכויות סוציאליות והפרת חוקי העבודה. השופטת מרים קליימן ציינה כי ייתכן שכדי להתחמק מהתשלום זייפה החברה את חתימתו של העובד על הסכם עבודה ועל כתב ויתור זכויות.

     

    התובע הועסק בחברת "פינוי (ר.ע.מ.)" בשנים 2015-2012 ובתביעה שהגיש נגדה באפריל 2016 הוא דרש זכויות סוציאליות ופיצויים שלטענתו נמנעו ממנו בתקופת העסקתו ובסיומה. לטענתו, הוא מעולם לא חתם על חוזה העסקה, לא קיבל תלושי שכר בזמן אמת, והתלושים שקיבל בדיעבד לא שיקפו את שכרו האמיתי – כפי שמעידים תדפיסי חשבון הבנק שלו. הוא הוסיף שלא שולמו לו שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, ימי חופשה וימי מחלה או דמי נסיעות, והוא גם פוטר ללא שימוע.

     

    מנגד טענה החברה שהעובד הועסק אצלה רק במשך שנה וחצי. לגרסתה, בסוף 2014 הוא פוטר ולאחר מכן הועסק במתכונת אחרת כאשר זומן מדי פעם לעבודות דחופות כעצמאי. עוד נטען כי טרם פיטוריו נערך לו שימוע כדין. המעסיקה הציגה בבית הדין מכתב ויתור זכויות שהעובד חתם עליו לפני עזיבתו ובו הצהיר כי הוא חייב כסף למנהל שלה בגין הלוואות פרטיות ולכן אין לו דרישות וטענות כלפיה. בנוסף הוגש לבית הדין הסכם עבודה חתום.

     

    אלא שהעובד, שהכחיש שחתם על המסמכים המדוברים, טען כי מדובר בזיוף והגיש על כך תלונה במשטרה.

     

    השופטת מרים קליימן קבעה שהמסמכים שהגישה המעסיקה אינם אמינים ואין להם תוקף, בין היתר לנוכח עדותו המהימנה של התובע והודאת המעסיקה במהלך הדיונים שלפיה הכתוב בהסכם ובתלושים לא שיקף את המציאות. היא לא הכריעה בעניין הזיוף מאחר שהעניין עומד בפני חקירה משטרתית, אך היא כן קיבלה את גרסת התובע שלפיה מעולם לא חתם על ההסכם או כתב הוויתור.

     

    לעניין הפיטורים קבעה שמאחר שאינה נותנת אמון במסמכי המעסיקה, היא גם לא הוכיחה שפיטרה אותו. עם זאת נקבע שגם התובע לא הוכיח את גרסתו לעניין פיטוריו, ועל כן תביעתו לפיצויי פיטורים ואי עריכת שימוע נדחתה.

     

    לתובע נפסקו פיצויים על עבודה בשעות נוספות אף שהמעסיקה התכחשה להן. השופטת קבעה כי היא דוחה את גרסתה משום שלא טרחה להציג בבית הדין את דוחות הנוכחות והאיתורן של המשאית שבה עבד התובע. בסך הכול העמידה השופטת לטובת התובע 43 שעות נוספות בחודש.

     

    כמו כן נקבע כי התובע זכאי לתשלום על נסיעות, תוך דחיית טענת המעסיקה שלא הייתה צריכה לשלם לו נסיעות משום שהשתמש במשאית שלה. בהקשר זה השופטת קליימן קיבלה את גרסת התובע שלפיה הגיע לעבודה וחזר ממנה בתחבורה ציבורית.

     

    לסיכום חויבה המעסיקה לשלם לתובע פיצויים של 221,482 שקל עבור שעות נוספות, הפרשות פנסיה, דמי הבראה, ימי חופשה ופיצוי על כך שלא קיבל הודעה על תנאי העובדה ותלושי שכר בזמן. בנוסף לכך תשלם המעסיקה גם 5,500 שקל הוצאות משפט.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים