חנינות שנת ה-70: אסירים חולים או קורבנות עבירה עשויים להשתחרר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד הציגו הבוקר (ב') את "מתווה ה-70" להגשת בקשות חנינה במסגרת ציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל. במסגרת המתווה יישקל מתן חנינה למאות אסירים לפי קריטריונים ובתנאי שריצו לפחות שליש מתקופת מאסרם, בין היתר לאסירים שעברו התעללות על-ידי נפגע העבירה.

הקריטריון הזה הוא פתח לאפשרות של הגשת בקשת חנינה מחודשת מצדו של יונתן היילו שהורשע בתחילה ברצח גבר אחר שאנס אותו, אך העליון המיר את ההרשעה להריגה והקל בעונשו. בנובמבר אשתקד החליט הנשיא להקל בעונשו של היילו ולהמיר חלק ממאסרו בפועל למאסר על תנאי כך שיוכל לעמוד לפני ועדת השחרורים. בחודש ינואר האחרון דחתה הוועדה את בקשתו של היילו, שמרצה כבר שבע שנים וחצי מתוך 12 שנות מאסר שנגזרו עליו, את בקשתו לשחרור מוקדם.  

שקד וריבלין(צילום: אוהד צויגנברג)

עומד בקריטריון. יונתן היילו(צילום: גיל יוחנן )

בנוסף, תישקל חנינה לאסירים הסובלים ממחלות קשות, אסירים בעלי לקויות קשות, כאלה מעל גיל 70 ואחרים שילדיהם הקטינים מטופלים על-ידי מי שאינו הורה שלהם בשל המאסר. כמו כן, תישקל חנינה לאסירים המרצים מאסר חלף קנס ואסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים.

ביחס לכל בקשה, ייבדקו, לצד מאפיינים אלה חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת, מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי עבירה במקרים המתאימים ועוד.

עם זאת, אסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות ביטחון, עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי, כמו במקרה של אלאור אזריה, לא יעלו לדיון במסגרת המתווה המיוחד שגובש.

במתווה מצוין כי מתן החנינה יישקל בדרך של קיצור תקופת המאסר, כך שהאסירים יוכלו לעמוד בפני ועדת השחרורים, שתשקול לשחרר אותם כאסירים ברישיון בשחרור מוקדם.

בנוסף, המתווה מציג גם בחינה של חנינה להקלה בעונשי קנסות לאנשים מעל גיל 75 ולמי שמונה לו אפוטרופוס. ככלל, בקשות החנינה להקלה בעונשי קנסות יטופלו רק לאחר מיצוי ההליכים במרכז לגביית קנסות.

שקד: "הזדמנות להפעיל את מידת הרחמים"

החלק האחרון במתווה נוגע למחיקת מרשם פלילי. המהלך משותף לבית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, בהובלת חיל החינוך והנוער, שמטרתו מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים, שביצעו עבירות פליליות טרם שירותם הצבאי ומשרתים שירות צבאי כדי לסייע להם להשתלב בחברה בתום שירותם.

מטרת המהלך היא להעלות את המודעות בקרב חיילים בעלי מרשם פלילי לאפשרות להגשת בקשת חנינה למחיקת רישום פלילי ולהסרת חסמים בירוקרטים המכבידים על הגשת הבקשה על ידם. במסגרת המהלך תפנה, באופן יזום, ועדה בראשות קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל לכל החיילים המתאימים, באופן אישי, ויוסבר להם על האפשרות להגשת בקשת חנינה, עם סיוע בתהליך הגשת הבקשה ובאיסוף החומר הרלוונטי. בקשת החנינה תועבר לנשיא המדינה ולשרת המשפטים, לאחר מתן המלצה של הועדה האמורה. אותו מנגנון יפעל גם עבור משרתים בשירות הלאומי-אזרחי.

בהתייחסו למתווה ה-70 אמר הנשיא: "אופיה של חברה נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה. זהו הקשר בין חנינה לציוני הדרך הלאומיים. בציוני הזמן הלאומיים, כמו האישיים, אנחנו עוצרים לרגע, מתבוננים מעבר ליומיום, במבט על ולעומק, וצופים קדימה אל העתיד. אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את הזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו, גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב".

שרת המשפטים איילת שקד בירכה על גיבוש המתווה "חגיגות שנות ה-70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה כמו רצח, הריגה, עבירות מין או עבירות ביטחון – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר. לכן אמליץ לנשיא על מתן חנינות באופן של הקלה מעונשי מאסר לאסירים בעלי קריטריונים מיוחדים. אני תקווה שהמחווה של מדינת ישראל לאותם עבריינים תסייע בשיקומם ובשובם למסלול החוק והיושר".