שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאחורי הגדר
    מאות ישראלים, תושבי התנחלויות ביהודה ושומרון, נרצחו במהלך השנים בפיגועי טרור. שושנה מקלס דורון, מנטורית בפרויקט "מהנדסות העתיד 3", מנסה יחד עם בנות הקבוצה שלה לקדם בניית מערכת שתתריע על חדירת מחבל ליישוב. מדובר ברעיון מתבקש מבחינתה: השכנים שלה, בני משפחת סולומון, נרצחו בפיגוע כזה בקיץ שעבר כשישבו לשולחן השבת

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    בליל שבת, ה־21 ביולי 2017 חגגה משפחת סולומון מהתנחלות חלמיש מאורע משמח במיוחד: הולדת תינוק חדש. באמצע הארוחה הגיע למקום עומר עבד אל־ג'ליל

    בן ה־19 מהכפר כובאר הסמוך, עם סכין בידו. הוא טיפס על גדר היישוב, חדר לבית והחל לדקור את בני המשפחה המבועתים. הסכין הרצחנית הספיקה לקטול את סב המשפחה, יוסי סלומון בן ה־70, ואת שני ילדיו, חיה סלומון בת ה־46, ואלעד סלומון בן ה־36. שכן, לוחם מיחידת עוקץ שהיה בבית בחופשה, שמע את צעקות הפצועים ורץ לזירת הפיגוע. הוא ירה במחבל דרך חלון המטבח וניטרל אותו עד להגעת הכוחות.

     

    הכירו עוד פרויקטים של מהנדסות העתיד במתחם המיוחד

      

    אחת מתושבות חלמיש היא שושנה מקלס דורון, מהנדסת חוזק בתעשייה האווירית, שזוכרת את אותו ליל שבת נורא. "בעלי, שהיה בכיתת כוננות, עזב אותי בבית עם שלושת ילדינו הקטנים עם שמיעת האזעקה על ההתרעה בגדר ורץ לאירוע. האירוע כולו היה חוויה נוראה עבורי", היא מספרת. מקלס דורון נמנית על צוות המנטוריות בפרויקט "מהנדסות העתיד 3".

     (צילום: עוז מועלם)
    (צילום: עוז מועלם)
    כשהצטרפה לפרויקט היא ידעה ללא פקפוק שהיא מעוניינת לקדם במסגרתו בניית מערכת התרעה מתקדמת לגדרות במטרה למנוע את הישנותם של פיגועים כמו זה שהיה ביישוב שלה. "לקחת בנות כל כך מוכשרות עם כל כך הרבה השראה ומוטיבציה לטובת בניית המערכת הזו היה דבר ממש מתבקש מבחינתי". 

     

    "הבנות המוכשרות" הן תלמידות כיתות י"א מצטיינות בתחומי המתמטיקה והמדעים מכל רחבי הארץ, שמשתתפות במחזור השלישי של פרויקט "מהנדסות העתיד" המשותף לתעשייה האווירית, ידיעות אחרונות ו־ynet. הבנות מחולקות לקבוצות ובהדרכת מנטוריות מהתעשייה האווירית הן עובדות על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך. הקבוצה של מקלס דורון, קבוצה מס' 5, שוקדת כעת על רעיונות לבנייתה של מערכת אלקטרו־אופטית מתקדמת לגדרות.

     

     

    לפני תחילת המפגש, הבנות הגיעו לביקור ב"מתחם ההסבות". חלק מפעילותה של התעשייה האווירית היא להסב מטוסי נוסעים למטוסי מטען, והשנה חגגו שם את ההסבה המאה. הבנות שמעו שבהסבות של מטוסי בואינג 767 התעשייה האווירית היא המובילה בתחום, וביצעה 18 מתוך 24 הסבות המטוסים מדגם זה שבוצעו בכל העולם. 

     

    "במסגרת הפרויקט התחלנו להעלות רעיונות שונים, כמו מערכת שתזהה חדירה על פי סממנים ביולוגיים כמו ריח או מסת גוף", מספרת חברת הקבוצה שני לוסטיג מפתח־תקווה. "כמו כן העלינו רעיון למערכות אלקטרו־אופטיות שיופעלו, באמצעות פס דריכה, רק מעל גובה מסוים – של בני אדם. וכך, במקרה של חדירת בעלי חיים, המערכת לא תפעיל התרעה. נכון לעכשיו אנחנו מבצעות תיעדוף של איזה אלמנטים ואמצעיים יוכנסו למערכת". 

     

    הדר קליין מקציר מספרת: "מה שאנחנו חוות בפרויקט מביא אותנו לחקור נושאים שאנחנו לא נתקלות בהם ביום־יום בלימודים בתיכון וזה הופך את העיסוק כולו למאוד מעניין. הפרויקט דוחף אותי לדבוק בתחום שבו רציתי לעסוק מלכתחילה כמו תכנות. פיתוח מערכת התרעה מתקדמת הוא דבר חשוב מאוד, בוודאי במציאות הישראלית, שבה פיגועים הן סכנה ממשית".

     (צילום: עוז מועלם)
    (צילום: עוז מועלם)
     

    מיכל סנה מנתניה מצטרפת לשיחה: "אנחנו מקדמות את פיתוח המערכת שעליה אנו עובדות בצורה מאוד מאורגנת. קודם כל מעלות את כל הרעיונות האפשריים ולאחר מכן עושות סינון של מה הכי יעיל ומה בר יישום. חילקנו את הקבוצה לשלוש תתי קבוצות על פי נושאים – קבוצה אחת עוסקת ביכולת הזיהוי של המערכת של מי או מה עומד מולה, קבוצה שנייה עוסקת בהתרעה והשלישית בדרכים לעכב את מי שמנסה לחדור את הגדר.

     

    "אחת הבעיות היא שגם אחרי שמתריעים, אותו אדם כבר יכול לחדור למתחם, כמו שקרה בפיגוע בחלמיש. אני משתייכת לתת הקבוצה השלישית. העלינו רעיונות כמו גרימת כאב לאדם המנסה לחדור או להפעיל אורות או אזעקה שיגרמו לו להסתנוור או להיבהל בצורה משתקת". 

     

    שימושים מגוונים

    שלוש המנטוריות של הקבוצה, כולן מהנדסות בתעשייה האווירית, מנסות לכוון את הרעיונות השונים שמעלות הבנות לעבר פתרונות יצירתיים. יחד עם שושנה מקלס דורון, המנטוריות הן עינת אביר גוזנר, מטלורגית בתעשיה האווירית, ודינה שילד ברמן, מהנדסת תכנון ובקרה.

     

      

    "פגשנו עשר בנות מהממות עם הרבה אמביציה ותחומי עניין מגוונים כמו שירה, אמנות ופיזיקה", מספרת אביר גוזנר. "אנחנו מנחות אותן איך בונים פרויקט, איך העבודה מתחלקת. במקרה שלנו, הרעיון ההתחלתי היה לבנות מערכת אלקטרו־אופטית עבור גדרות ליישובים, אבל אנחנו פותחות את זה לשימושים מגוונים נוספים כמו מוסדות חינוך, מתקנים ביטחוניים, בסיסי צבא ועוד כי ניתן לפתח מערכת כזאת במספר וורסיות".

      

    המנטורית דינה שילד ברמן מוסיפה: "במסגרת הקבוצה, הבנות העלו המון רעיונות יצירתיים כמו צמח שיטפס על הגדר ויקשה על המעבר דרכה או זיהוי באמצעות סממנים ביולוגיים כמו דופק, או ריח. החשיבה היא ממש מחוץ לקופסה וזה פותח גם אותנו לתחומים בהם אנחנו לא עוסקות ביום־יום". ומקלס דורון מסבירה: "המטרה שלנו היא להימנע מכמה שיותר מטעויות אנוש ולהביא ליותר אוטומציה למערכת ובמידה ומדובר במחבל אמיתי לייצר אזעקה שתגרום לכל התושבים להיכנס מיידית לבתים". 

     

    שני לוסטיג מסכמת: "השאיפה שלנו היא לפתח משהו ישים. נכון לעכשיו זה נראה לנו בהחלט אפשרי כי העלינו בקבוצה המון חידושים שלא היו קיימים עד עכשיו בגדרות, בין אם זה במערכות ההתרעה השונות או בניסיונות לעכב את הפורץ גם לאחר שכבר חדר אל תוך המתחם. יכול להיות שהפיתוח שלנו יגיע לשוק ויצליח להציל חיים של אנשים ולהגן בצורה טובה יותר על יישובים. זה החלום שלנו".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים