שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בית המשפט הכיר בהורה הלא-גנטי בהליך פונדקאות
    בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר רטרואקטיבית בגבר כהורה של ילדי בן זוגו שנולדו בפונדקאות. עתירת השניים בדרישה שהוא יוכר כבר מרגע הלידה לא התקבלה במלואה והוא יוכר מהרגע שבו נקבע בארה"ב כי הפונדקאית איננה אמם של הילדים

    בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר רטרואקטיבית בהורה הלא גנטי אצל זוגות גברים חד מיניים שהולידו ילדים בהליך פונדקאות. לפי החלטת השופטים, ההורה יוכר מהיום שבו נקבע בארצות הברית כי האם הפונדקאית איננה ההורה.

     

    מדובר במקרה של זוג ישראלי חד מיני שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ב-2015 ונרשמו בישראל. כדי להביא ילדים לעולם, השניים חתמו על הסכם פונדקאות מול אזרחית אמריקנית שנשאה עבורם את הילדים, הולידה זוג תאומים ולאחר מכן חתמה על ויתור כל זכות הורית בעניינם. 

    זוג חד מיני וילד. אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    זוג חד מיני וילד. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    הילדים נולדו ב-31 במאי 2016 במינסוטה ושבועיים אחר כך ניתן פסק דין בארצות הברית שניתק את הקשר בין הפונדקאית לילדים וניתן צו להנפקת רישומי לידה כולל תעודות לידה שבה נרשם ההורה הביולוגי. ההורה השני ביקש צו הורות - שיורה שגם הוא ההורה וקיבל. השניים עתרו לבית המשפט בדרישה שהצו של ההורה השני יחול מרגע הולדת הילדים. לטענתם, החלת הצו רק מרגע שהוצא פוגעת בזכויותיהם הכלכליות. מעבר לכך מדובר גם במעשה סמלי - ששני הורי הילדים יזכו לזכויות שלהם מרגע הלידה.

     

    בינואר 2017 ניתן פסק דין הצהרתי בבית משפט בערכאה נמוכה, שקבע שאכן הצו יחול מיום הולדת התאומים. אלא שהמדינה ערערה על כך, בטענה שהצו הפסיקתי הוא שיוצר את הקשר המשפטי של הורות ואינו מצהיר על הורות שכבר קיימת.

     

    ערעור המדינה התקבל באופן חלקי לפני כמה ימים על ידי שופטי בית המשפט המחוזי. לפי החלטת השופטים, הצו לא יחול רטרואקטיבית מיום הולדת אלא מהמועד שבו ניתן הצו בארצות הברית ולא רק ממועד מתן הצו הישראלי.

    עו"ד גלפנד. "צעד נוסף להכרה" (צילום: ניר סגל) (צילום: ניר סגל)
    עו"ד גלפנד. "צעד נוסף להכרה"(צילום: ניר סגל)

    עו"ד ויקטוריה גלפנד, שייצגה את זוג ההורים בבית המשפט יחד עם עו"ד דפנה כהן-סטאו ועו"ד בת-חן גרינבלט, מסרה בתגובה: "הדבר מהווה צעד נוסף לעבר הכרה בתפקודם ההורי המיטיב והנורמטיבי של זוגות הורים מאותו המין. צדקו שופטי ההרכב שהתרשמו כי השיקולים לטובת הכרה מוקדמת ככל הניתן בשני ההורים, על מכלול החובות והזכויות שנובע ממעמד הורי, תשרת את טובתם של הילדים ושל ההורים מבלי שיש בכך לפגוע באינטרס הציבורי".

     

    גלפנד הוסיפה כי "מצער לראות כמה זמן ומשאבים משקיעות רשויות המדינה במאבקים חסרי תכלית מול משפחות שכל רצונן הוא לדאוג לילדיהן בצורה הטובה ביותר מרגע היוולדם".

     

    זוגות חד מיניים של נשים יכולות לאמץ את ילדיהן הביולוגיים זו של זו משנת 2005, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון. רק שש שנים לאחר מכן אימוצים מסוג זה התאפשרו גם לזוגות חד מיניים של גברים שהולידו את ילדיהם בפונדקאות, בשל המורכבות המשפטית הכרוכה בהולדה באמצעות אם פונדקאית.

     

    משנת 2013, בעקבות הליכים משפטיים, זכו הגברים להקלה לאחר שנקבע כי גבר יכול להיות מוכר כהורה נוסף לילדי בן זוגו באמצעות "צו הורות" מבית המשפט, מבלי להידרש לאימוץ. זוגות חד מיניים של נשים עתרו להחלת ההסדר המקל גם בעניינן ומשנת 2016 גם הן מקבלות צווי הורות מבית המשפט.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים