הבא בתור הוא סוס לבנוני

השבוע הגיע לידי מכתב בקשה-הזמנה מיבואן מכוניות שמארגן, גם השנה, מסע מאתגר ברחבי העולם. השנה, כך נציגת החברה, מתקיים המסע בהימאליה ההודית, שזקוקה יותר מאי-פעם לחבורת ישראלים בג'יפים וטנדרי שטח ומצפה רק לנו שנשמור על האיזון האקולוגי באזור שכוח-אל זה. בד בבד עם העזרה למקומיים, יחצו הנבחרים נהרות שוצפים, יתבוססו בבוץ מובחר, יעזרו זה לזה ויתרמו רבות לעצמם, לגופם, נפשם ולחברה העולמית בכלל.
נרגש מהאפשרות שמישהו חושב בטעות שאני אחד מהמובחרים בחברה הישראלית, התיישבתי לענות מכתב תשובה, וזו לשונו:

לאנשי "מסע הג'יפים המאתגר 2001" שלום,

אכן היה ברשותי ג'יפ מתוצרתכם בעבר ואפילו ביצעתי בו כמה מסעות שטח ברחבי הארץ. בינתיים החלפתי את הג'יפ הנ"ל במפלצת אחרת, ואני משתמש בה/בו אך ורק לצורכי עבודה ועליה/ירידה ממדרכות.
הייתי שמח, כמובן, להימנות על הצוות המובחר שאותו אני מלווה בעיניים כלות מדי שנה, בעיקר אחרי שהיחצ"ן החנף הזה מטלעד, אייל טלעד (או פלד. שאמא שלי דווקא אוהבת) מצטרף אליכם ומתעד כל פתיחת ציר שלכם בפאטגוניה או בדרום מזרח אסיה. אבל אני דווקא חשבתי על אזור אחר משולי ההימאליה ההודית, שגם בו יש הודים; זה נמצא די קרוב, באזור המכונה הנגב, ובו שלושה ישובים – דימונה, ירוחם ומצפה רמון – המשוועים לשיירה של אנשי שטח עם כוונות טובות ורצון לעזור לקהילה. ובאשר לאקולוגיה - הבה נודה כולנו: בג'יפים המכוערים שלנו אנחנו הראשונים שדואגים לחרב אותה. והיה אם מי מכם יקרא את מכתבוני וירצה להתפנות לאתגר מסוג זה, הרי שלמרות שאין לי ג'יפ מתוצרתכם, אהיה מוכן לבוא ולעזור.

האלטרנטיבה נולדה ומתה במדבר

כך כתבתי, ונזכרתי בימים שבהם אותם אזורים – ובעיקר מצפה רמון – היו ביתי השני . הגעתי לשם דווקא דרך מוזיקה – זו של נושאי המגבעת – שהתמקמו במצפה כבסיס לחזרות והכינו את הקרקע למוזיקאים שבאו אחריהם, כמו ג', איש הדאב האלקטרוני, אף הוא מהחזית האלקטרונית, ומאוחר יותר אביתר בנאי, רונה קינן ולהקת המחול של ליאת דרור וניר בן גל. שם במצפה ראיתי אחדות מההופעות המרגשות בחיי. זה היה סוף העולם, וחבורה מיוחדת של אמנים התרכזה שם. היו שם פסלים, ציירים, צלמים, אנשי טבע, אקולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אלא שהמקום מעולם לא צעד לכיוון הזה למעט פסטיבלים קטנים פה ושם, וברגע שהופיעו הג'יפים העירוניים, הפך לעוד שדרה שבמקרה ממוקמת באמצע המדבר.
למעשה, ברגע שגם אני רכשתי ג'יפ נגמרה עבורי, איכשהו, החוויה היותר פוליטית של המקום, וללא כל קשר גוועה גם התנועה הפוליטית קיצרת הימים של האלטרנטיבה הישראלית. במילים אחרות, וללא צורך בעודף הסברים ומשפטי סיכום: שימו לב! הקלטת המיתולוגית "שבת אחים" של מעצ מסוף שנות השמונים יצאה זה עתה בהדפסה מחודשת על גבי דיסק (הוצאת האוזן השלישית).

אריק משמיד כל מה שבציר

היום נהוג להתייחס לאוזן השלישית בעיקר כאל חנות ופחות כאל מפעל ההפקות הפעיל ביותר בזירה האלטרנטיבית בסוף שנות השמונים. אז היו כאן כמה אנשים צעירים שהיה להם מה לומר על המצב הפוליטי והחברתי, והם עשו זאת לא דרך היכלי התרבות בחסות מפלגתית ולא דרך דוכני הקסטות במוסיקה המזרחית, אלא במה שאהבו וידעו: רוק, מוזיקה אלקטרונית, תעשייתית, פאנק ועוד צורות ביטוי שלא קנו להן אחיזה בתודעה הישראלית. דורלקס סדלקס, נושאי המגבעת, ישראל, פוליאנה פרנק ואפילו סי היימן בראשית דרכה הם רק כמה מהשמות.
מעצ היו מעין סופר-גרופ של יוצרים מוכשרים. הם נגעו בטריטוריות לא מוכרות עד אז לשומע הישראלי, כמו החיבור שבין יסודות אתניים ואלקטרוניקה, הצטיינו במודעות פוליטית גבוהה ובחברים שפעלו במישורים נוספים מעבר לפעילותם בלהקה.
במעצ היו חברים, בין השאר, חזי דווידיאן – שהפיק בהמשך את הקלטת הראשונה של נושאי המגבעת; יובל מסנר, שעבד עם אינספור הרכבים; נבו סבוראי, שהקים מאוחר יותר את "ישראל", אף הוא הרכב פוליטי להפליא; עידו אמין, מוסיקאי וקרטוניסט שהיה מהראשונים לחשוף את החיה שבה אנחנו משתמשים כרגע והמאייר שעבד איתי בסיבוב הראשון של הכורסה, לפני עשור; אילנה צברי, שהקליטה מאוחר יותר קטעי סולו נפלאים שזמנם הגיע אף הוא; זיו לואיס וליאור סער.
העיתוי להוצאת הדיסק מופלא: יום לאחר הבחירות האחרונות. מי שהיו צעירים מכדי לדעת על מה אנחנו מדברים, או שהיו שם ולא נחשפו באותה תקופה לחלוציות והייחודיות שמאפיינים את המוזיקה הזו, יכולים לפצות את עצמם עכשיו בדיסק שנפתח בקולותיהם של לוי אשכול, רה"מ במלחמת ששת הימים, המבכה על השלום הממאן לבוא, ואריק שרון הצעיר שפוקד "נוע נוע" וממשיך בהוראה "להשמיד את כל מה שבציר". יתר הדיסק, עם קטעי הבונוס, מרתק לא פחות וגם רוב השמות שהזכרתי שווים האזנה וזמינים בהחלט. עכשיו כשיש לנו ראש ממשלה שהגיע ישירות מהאייטיז, כדאי ליישר שורות ולפצוח בשיר, רצוי מאותה תקופה.