שתף קטע נבחר

ממי ביוב לדשן חקלאי - איך זה קורה?

במקום לזהם את הים - עוזרים לחקלאים: בתחילת השבוע נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים במתקן השפד"ן. במקום לשפוך את הבוצה, שארית השפכים של כולנו, לים התיכון - המתקנים הייחודיים הופכים אותה לחומר אורגני שמשמש דשן לחקלאי הנגב

בשיתוף איגודן

 

 

100% מחזור: למעלה משש שנות פעילות אינטנסיבית הגיעו אל קו הסיום בתחילת השבוע, כשנחנך מערך עיכול אנאירובי לטיפול יבשתי בבוצה. שמונת המעכלים, שנבנו במכון השפד"ן ומופעלים על ידי אנשי מקורות, יאפשרו הובלה של הבוצה המעוכלת מחוץ לגוש דן, לצרכי חקלאות בנגב.

 

99% אחוזים ממי השפכים בישראל מטוהרים ומופנים לצרכי חקלאות באזור הנגב. אלא שאותו אחוז נותר שלעיתים חומק מהעין, היווה את אחד האיומים הקשים לסביבה במדינת ישראל. במשך שנים, בישראל כמו גם בעולם, מקובל היה להזרים את "הבוצה", אותו חומר אורגני שנוצר מתהליך טיהור השפכים, אל מי הים התיכון. התפנית הסביבתית קרתה בשנת 2000, כשמדינת ישראל חתמה על אמנת ברצלונה, ובכך התחייבה להפסיק את הזרמת הביוב למי הים.

 

משאיות מפזרות דשן בשדות ()
המשאיות מפזרות את הבוצה בשדות. דשן מעולה לחקלאות
 

"אנחנו עומדים בפני בשורה ששנים רבות חיכו לה בישראל בין היתר, הארגונים הסביבתיים", אומר ארנון גלעדי, יו"ר איגודן. על ההישג בחניכה של שמונת המעכלים שפועלים לטיהור 100% ממי השפכים של גוש דן, הוא מרחיב. "למעשה מעתה אפשר לומר שאנחנו מחזירים 100% אחוזים ממי הקולחין שמגיעים לשפד"ן לטבע בחזרה. זה הישג ברמה הבינלאומית מאחר שישראל הייתה בין המדינות שמזהמות את הים התיכון", אומר גלעדי.

 

"קשה לדמיין מה היה מתרחש אילולא מי השפכים היו ממוחזרים"

מדובר באחד המתקנים הגדולים בעולם, בעלי יכולת עיכול אנאירובית. הטכנולוגיה מסוגלת לייצב את הבוצה, להקטין את נפחה ולאפשר בסופו של דבר הובלה של הבוצה המעוכלת לצרכי חקלאות בדרום. "זה פרויקט ראשון מסוגו בישראל", אומר דני סופר, מנהל מרחב המרכז במקורות. עובדי חברת מקורות, אמונים על תפעול מערך המעכלים. "טכנולוגיה כזו לטיפול בשפכים לא הייתה קיימת עד היום. לשם הפרויקט היינו צריכים להקים מערך שלם של עובדים, מהנדסים ואנשי טכנולוגיה – חלקם אפילו נסעו ללמוד את הטכנולוגיה בחו"ל", מספר סופר.

 

המעכלים האנאירוביים ()
המעכלים האנאירוביים. הופכים את השפכים לדשן

"רבים אינם מתארים לאן זורמים מי הביוב אחרי מקלחת, או שטיפת הכלים. קשה לדמיין מה היה מתרחש אילו 500 מיליון קוב של מי השפכים שמייצרים הישראלים בממוצע בשנה, לא היה מטוהר וממוחזר לטובת החקלאות הישראלית".

 

אסף חג׳בי, מנהל התפעול של הפרויקט מטעם חברת ״נגב אקולוגיה״, משנע מדי יום לשדות בין 400 ל-450 טון בוצה, ובסך הכל 12.5 אלף טונות בוצה בחודש. אסף מספר: ״אנחנו מקבלים את הבוצה, שהיא דשן מעולה לחקלאים, ומשנעים אותו לשדות הפלחה בנגב לפי דרישה. רגע לפני תחילת הזריעה בשדות החקלאים מקבלים ממני את הדשן ומפזרים אותו בשדות. הוא תורם לצמיחה טובה ומהירה וליבולים עשירים יותר. ניתן לראות בבירור את ההבדל בין שדות שעברו דישון לבין שדות שנזרעו ללא דישון״.

 

השר זאב אלקין התייחס גם הוא בטקס חניכת המעכלים להישג הבינלאומי. "מדינת ישראל יודעת לקחת את האתגר ולהפוך אותו ליתרון, כך הצלחנו בזכות אתגר המים להגיע ל78% של שימוש חוזר במים, כאשר במקום השני נמצאת ספרד עם 20% בלבד.מדינות העולם, מנסות ללמוד ולהעתיק מהיכולות להשתמש במים מחדש לחקלאות", ציין השר.

 

בשיתוף איגודן

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
6 שנים של עבודה אינטנסיבית
מומלצים