שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אותה גברת בשינוי אדרת: מוניקה לווינסקי משנה את סוף הסיפור
    את השנים שאחרי הפרשה הכי עסיסית באמריקה בילתה לווינסקי בסבך של מאמרים ארסיים, בדיחות נון-סטופ וסטיגמה של פרוצה שמנעה ממנה למצוא עבודה. אבל לאחרונה היא זוכה לתהילה מחודשת שמציבה אותה בלב MeToo# ואפילו על הבמות של לונדון עם מסר מעודכן: היא הייתה קורבן לניצול לרעה של כוח. גם אם בשבילה זה "מי טו ליטל טו לייט", לפחות שחקנית הפורנו שטוענת שניהלה רומן עם טראמפ יכולה להרוויח

    "האישה ההיא". קלינטון ולווינסקי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    "האישה ההיא". קלינטון ולווינסקי(צילום: gettyimages)
     

    בימים האחרונים עלתה בלונדון הצגה שמגוללת מחדש את הפרשה הכי עסיסית שידעה ארצות הברית – הרומן בין הנשיא האמריקני ביל קלינטון לבין מתמחה צעירה בשם מוניקה לווינסקי. בסרטון שהופץ לקידום המחזה, שבו משתתפות חמש דמויות של נשים שהיו מעורבות בפרשה וגם סקסופוניסט אילם (מעניין מי זה), השחקניות עושות רשימת מכולת של שערוריות מיניות שהסעירו את הציבור האמריקני במהלך השנים, כמו הרומן של דיוויד פטראוס, פרשת טד קנדי וסקנדל לארי קרייג.

     

    "כאן לא מדובר בשערורייה כמו האחרות. יש לה שם אחר. היא נקראת פרשת מוניקה לווינסקי", מצהירה השחקנית שמגלמת את לווינסקי במשפט שכנראה ממצה היטב את מעמדה של האישה שמעולם לא הצליחה להתאושש מאותה פרשייה מביכה. רק היא "זכתה" שלפרשייה שהסתבכה בה יקראו על שמה, ולא על שם הפוליטיקאי המעורב. 

     

    ההצגה החדשה שעלתה בלונדון

    ההצגה החדשה שעלתה בלונדון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לעומת זאת, כשאומרים היום את השם ביל קלינטון, לא בטוח שהדבר הראשון בהכרח שקופץ לראש הוא אותו סיפור, אפילו שהוא כמעט הוביל להדחתו מתפקיד. לווינסקי (44) כנראה תיזכר לעד בתודעה העולמית בתור המתמחה עם השמלה הכחולה, הסיגר וכתם הזרע של קלינטון – אפילו שראייה מפוכחת של הדברים מבהירה שהיא הייתה הקורבן בפרשה, ומי שהפסידה הכול בעקבותיה. אבל את מה שהיה אולי קשה להגיד לפני 20 שנה, היום כבר אפשר לומר די בקלות - ונראה שלווינסקי זוכה לתהילה מחודשת בתור אייקון פמיניסטי ותרבותי, לצדק פואטי בדמות הצגות תיאטרון עליה, גיבוי מתנועת MeToo# ודרישה ציבורית להתנצלות כלפיה.

     

    מחוזות השיימינג הראשון

    הפרשה, שהשתלבה היטב עם הימים הראשונים של האינטרנט ועם עידן של תקשורת בומבסטית, הפכה את לווינסקי לקורבן השיימינג הראשון, לפחות במונחים של היום.

     

    בשנת 1998, התקשורת האמריקנית, ובכלל בעולם, הוקיעה את לווינסקי בעקבות הרומן שהתגלה בינה לבין הנשיא קלינטון. אפילו מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" המכובד כינה אותה "מתמחה אווילית וערמומית בבית הלבן"; בשלל עיתונים מכובדים אחרים נלחמו עיתונאים וכותבים מי מטיח בה יותר רפש; וכמובן שעולם הסטנד-אפ והלייט-נייט חגג את הפרשה ודאג שלווינסקי תישאר בכותרות תחת נרטיב אחד מאוד מסוים – "האישה ההיא" שירדה לנשיא. זה לא משנה שהיא הייתה רק בת 22 כשזה קרה והוא היה האיש החזק בעולם; היא פרוצה, והוא, לא ברור מה הוא, אבל בטח לא מלוכלך כמוה.

     

     (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות) (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
    (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
     

    השמלה הכחולה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    השמלה הכחולה(צילום: Gettyimages)
    היחס החמור כלפי לווינסקי בעצם שירת אז את כולם: התקשורת חגגה וזכתה לקרנבל ציבורי וחריג שקשה להתעלות עליו, תומכיו של קלינטון הסתערו עליה מכיוון ש"הכתימה" את הנשיא הליברלי הכי יעיל מאז לינדון ג'ונסון, ומתנגדיו, איך לא, הפכו אותה להוכחה לריקבון של המנהיג הדמוקרטי והמפלגה כולה; פרופורציה, בסך הכול. 

     

    אחרי התפוצצות הפרשה, כשהייתה בת 24, חתמה לווינסקי על הסכם משפטי שהגביל את מה שהיא הייתה יכולה לדבר עליו בציבור באותה תקופה. אבל בכל זאת היא שיתפה פעולה עם ביוגרפיה שנכתבה עליה, וגם התראיינה לברברה וולטרס בתוכנית "20/20", שבה צפה מספר שיא של לא פחות מ-70 מיליון בני אדם. בהמשך, אחרי שב"סטרדיי נייט לייב" כבר דאגו לחיקוי הולם בביצוע מולי שאנון המופלאה, היא אפילו התארחה בעצמה בשני מערכונים.

     

    החיקוי של לווינסקי ב-SNL

     

    גם כריס רוק דואג לפרגן

     

    ה"תהילה" והעיסוק התקשורתי, גם בעולם החדשות וגם בעולם הבידור, התמקדו במעשיה עם הנשיא ובדמותה ה"פתיינית". הרבה אמפתיה לא הייתה שם. בניסיון להמשיך הלאה עם החיים היא התחילה לעצב תיקי יד - תחום שאומנם עסקה בו במשך כמה שנים, אבל לא לגמרי התרומם. בתחילת 2000 היא החלה להופיע בפרסומות לדיאטה של חברת Jenny Craig תמורת מיליון דולר, והתבקשה להשיל לפחות 20 קילו. לווינסקי, שכבר חטפה לא מעט בעקבות המראה והמשקל שלה, הייתה נתונה עכשיו לשלל בדיחות חדשות. היא הסבירה באותה תקופה שהייתה מעדיפה חיים פרטיים יותר, אבל החובות המשפטיים שלה לא מאפשרים לה את זה, ובכל מקרה – כבר הרבה זמן שהיא רוצה לרזות. הסערה וההתבדחות הציבורית הובילו לסיום הקמפיין תוך כמה שבועות, וגם המשכורת שלה נחתכה בהתאם.

     

    לווינסקי בשנת 1999, עם עותק של הביוגרפיה שנכתבה עליה (צילום: AP) (צילום: AP)
    לווינסקי בשנת 1999, עם עותק של הביוגרפיה שנכתבה עליה(צילום: AP)
    מוניקה לווינסקי ()
    בריאיון ללארי קינג, שנת 2000
     

    בשנים שלאחר מכן היא המשיכה לצוץ פה ושם בתוכניות טלוויזיה ואפילו עבדה לתקופה קצרה ככתבת בלונדון. במרץ 2002, אחרי שההסכם המשפטי שעליו חתמה אחרי הפרשה כבר התיר לה לדבר, היא הופיעה בתוכנית מיוחדת של HBO, "מוניקה בשחור ולבן", שבה ענתה לשאלות מהקהל בנוגע לחיים שלה ולרומן עם קלינטון. שנה לאחר מכן היא הנחתה את תוכנית הדייטינג Mr. Personality ברשת "פוקס", אבל גם אז העניין גרר סערה ציבורית והתוכנית בוטלה אחרי העונה הראשונה.

     

    בעודה ממשיכה לגשש באפלה ולנסות להבין את מקומה, קלינטון פרסם ב-2004 את האוטוביוגרפיה שלו, "חיי". "הוא היה יכול לפתור את העניין עם הספר, אבל הוא לא עשה את זה", אמרה בזמנו לווינסקי ל"דיילי מייל". "הוא שיקר. הייתי מצפה ממנו לתקן את השקרים שאמר כשניסה לשמור על מוסד הנשיאות שלו. הוא הציג את זה כאילו אני פרסתי הכול והוא רק היה צריך לקחת. אני הייתי הבופה והוא לא היה יכול להתאפק מלקחת קינוח".

     

    בשלב הזה כנראה הבינה לווינסקי שאין לה שום דרך לברוח מאור הזרקורים, שלא בדיוק היטיב איתה. היא הפסיקה למכור תיקי יד ועברה ללמוד פסיכולוגיה בבריטניה, הרחק מעין הציבור האמריקני, ובמשך כמעט עשור לא שמענו עליה. היא נעה בין לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס ופורטלנד – והעידה שלא משנה לאן פנתה, אף אחד לא רצה להעסיק אותה.

     

    שברה שתיקה אחרי שנים: "חשבתי להתאבד"

    אחרי כמעט 10 שנים הרחק מהעין, לווינסקי פרסמה ב-2014 מאמר במגזין "ואניטי פייר" שבו פתחה את הטראומה של תקופת הרומן, ובעיקר את השנים הקשות שהגיעו אחריו. "אמי נשארה ליד מיטתי יום ולילה כי הייתי אובדנית. אני, עצמי, מתחרטת עמוקות על מה שקרה ביני לבין הנשיא קלינטון", היא כתבה שם. "הרשו לי לומר זאת שוב: אני. עצמי. מתחרטת. עמוקות. על מה. שקרה". באותו מאמר היא גם שיתפה שבעשר השנים שבהן שמרה על שתיקה כמעו מוחלטת, בחוגים מסוימים היו בטוחים שהקלינטונים שילמו לה כדי שתשתוק.

     

    מוניקה לווינסקי (צילום: gettyimages)
    "אלה היו יחסים בהסכמה. כל 'פגיעה' בי נעשתה לאחר מכן, כשהפכתי שעיר לעזאזל כדי להגן על תפקידו רב העוצמה"(צילום: gettyimages)
     

    עם זאת, הבהירה אז לווינסקי, הרומן בינה לבין קלינטון היה בין שני אנשים בוגרים. היא ציינה שההשפלה הציבורית שספגה שינתה לעד את מסלול חייה: "ברור, הבוס שלי ניצל אותי, אבל תמיד אדבק בדבר אחד: אלה היו יחסים בהסכמה. כל 'פגיעה' בי נעשתה לאחר מכן, כשהפכתי שעיר לעזאזל כדי להגן על תפקידו רב העוצמה".

     

    לווינסקי כתבה ב"ואניטי פייר" כי אחרי הפרשה היא דחתה הצעות שהסתכמו ביותר מעשרה מיליון דולר כי הן לא הרגישו לה נכונות לאותו זמן. היא סיפרה שבשלל המקומות השונים שבהם ניסתה לגור התראיינה להרבה מאוד משרות, "אבל בגלל מה שהמעסיקים הפוטנציאליים הגדירו בכל כך הרבה טאקט 'ההיסטוריה שלי', מעולם לא נמצאתי מתאימה מספיק לתפקיד". לדבריה, במקרים אחרים התאימה מכל הסיבות הלא נכונות, כמו למשל העובדה שתצטרך לנכוח באירועים שאליהם תגיע התקשורת.

      

    "תנועת MeToo# גרמה לי להבין שאני קורבן"

    רוחות השינוי, הרצון להסביר לעולם את עמדתה והמאבק לשנות את גורלה הביאו את לווינסקי שנה לאחר מכן לבמת ההרצאות של TED – שם שיתפה בנאום שנשא את הכותרת "מחיר הבושה" את חוויותיה כאישה הראשונה שהייתה קורבן של בריונות רשת בסדר גודל בינלאומי. "ב-1998 איבדתי את המוניטין ואת הכבוד העצמי שלי", סיכמה את השנה הגרועה בחייה. בתוך יומיים היו לסרטון יותר ממיליון צפיות, ועד כה התווספו אליהן עוד עשרות מיליונים בפלטפורמות השונות.

     

    ההרצאה האמיצה הביאה אז את מילותיה של לווינסקי לכל כלי תקשורת בארה"ב ששש לסקר אותה, אבל לצד זאת, דווקא כשהיא דיברה על בריונות רשת, חזרו ההערות שבדיוק נגדן היא יצאה. "כעורכת ברשתות החברתיות של TED, אני נתקלת בלא מעט תגובות מגעילות", הסבירה אז נדיה פטשק רולס, שכאמור עובדת כעורכת באתר. "אבל שום דבר לא השתווה למה שקרה כשפרסמנו את ההרצאה של מוניקה לווינסקי".

     

    מוניקה לווינסקי (gettyimages)
    לווינסקי באפטר פארטי של "ואניטי פייר" אחרי טקס האוסקר האחרון(gettyimages)

    "רצינו לתת לה מקום בטוח להגיד את שעל לבה", הוסיפה העורכת, "אבל ברגע שפרסמו את זה ברשת, כל הביטחון הזה יצא מהחלון. תוך שניות הגיעו המוני התגובות שהיו מוצפות גסויות ושנאה, קללות. אנשים תקפו את אישיותה, את המראה שלה, את הבחירות שלה, ואפילו את זכותה לחיות. בדרך כלל יש לי עור של פיל, אבל שום דבר לא הכין אותי לזה".

     

    בחודש האחרון חזרה שוב לווינסקי לכותרות. במאמר נוסף ל"ואניטי פייר", שם היא משמשת כעורכת פרילאנס מאז המאמר הקודם מ-2014, דיברה בשבחה של תנועת MeToo# והסבירה איך בזכותה לראשונה אנשים מתחילים להבין את ניצול הכוח שהתקיים בינה לבין הנשיא לשעבר. היא שיתפה שעכשיו, בעידן שאחרי הארווי ויינשטיין, היא סוף כל סוף מסוגלת להסתכל על אותן שנים בעיניים אחרות ומפוכחות. "עד לאחרונה (ותודה לך הארווי ויינשטיין), היסטוריונים לא באמת הצליחו לנתח ולעבד את גודל האירוע וההשפעה שלו", כתבה, וחידדה שאף שלא היה מדובר בהטרדה מינית של ממש, היה זה שימוש לרעה בכוח.

     

    "מחיר הבושה" - לווינסקי ב-TED
     
    "החוויות שקרו לי בגיל 20 פלוס עיצבו אותי והיה לי דימוי של סטוקרית לא יציבה. קרוב לוודאי שהחשיבה שלי לא הייתה משתנה אלמלא MeToo#. לא רק בגלל זכוכית המגדלת שמכוונת כלפי מקרי עוול, אלא משום שהיא מציעה ביטחון וסולידריות. בזכות MeToo# אני מבינה היום כמה זה בעייתי שהגענו בכלל למקום שבו שאלת ההסכמה עולה על הפרק, כי הדרך לשם הייתה רצופה בניצול לרעה של כוח, מעמד ופריבילגיות. אני מתחילה לחשוב שבסיטואציה כזאת, הרעיון של הסכמה בכלל לא אפשרי".

     

    את המאמר החדש סיכמה לווינסקי בתקווה שאולי עכשיו, שני עשורים אחרי הסיפור שלה, אנשים יוכלו להפגין קצת יותר חמלה כלפי קורבנות אחרים - מה שיוביל אולי לשינוי המערכת. לפחות בשבועות האחרונים, נראה שהחמלה גם מגיעה ישירות אליה.

     

    הסקסופוניסט האילם ודרישת ההתנצלות

    בינתיים נראה ששנת 2018 מביאה מהפך. את הסיפתח עשתה לווינסקי בעצמה עם המאמר ב"ואניטי פייר", שמיד לאחריו גם הגיע מאמר דעה חריף ב"וול סטריט ג'ורנל", העיתון הנפוץ ביותר בארה"ב שמוביל לרוב קו שמרני למדי, וכותרתו הייתה: "הקלינטונים חייבים למוניקה לווינסקי התנצלות".

     

    "כן, מר קלינטון כלל את שמה בנאומו מ-1998 שבו ביקש סליחה (מכל העם האמריקני), אבל הוא מעולם לא התנצל על שנתן לחייה של אישה צעירה להתפורר, על שהפך אותה לשעירה לעזאזל, על שהיה פחדן", נכתב שם. "מר קלינטון היה המבוגר האחראי בחדר – שהיה במקרה החדר הסגלגל. בין שהיא חיזרה אחריו או שהוא חיזר אחריה, הוא היה הנשיא של ארצות הברית.

     

    "תארו לכם איזה מסר זה היה שולח אם מר קלינטון היה מתנצל היום. זה היה מראה שגבר – גם כשהוא עוצמתי, מבריק ונערץ עדיין על ידי אמריקנים רבים – מבין ענווה. ייתכן שזה אפילו יגרום לגברים אחרים להכיר במגרעות שלהם, ואולי אפילו לנסות לתקן אותן... וגם הגברת קלינטון יכולה להצטרף. היא עדיין עומדת לצד הגבר שלה, וזה ממשיך לפגוע בה. 'יש לנו גבר שמואשם בהטרדה מינית ויושב בחדר הסגלגל, הלוא כך?' אמרה לאחרונה בריאיון לרדיו, והתייחסה לדונלד טראמפ. היא צודקת. אבל כשהיא לא מכירה במעשים המגונים של בעלה שלה, למילים שלה אין כל משמעות".

     

    ההצגה "השטן עם השמלה הכחולה" שעלתה בלונדון ()
    ההצגה "השטן עם השמלה הכחולה" שעלתה בלונדון
     את המסר הזה נראה שהפנימו דווקא בצד השני של האוקיינוס האטלנטי. כאמור, בימים האחרונים עלה המחזה Devil with the Blue Dress ("השטן בשמלה הכחולה") בתיאטרון "באנקר" בלונדון, שמציג את הזוויות על הסיפור שהסעיר את אמריקה מנקודת מבטן של חמש נשים בבית הלבן של התקופה, ולצדן הנשיא קלינטון בדמות הסקסופוניסט האילם. שם ההצגה כמובן שולח לאותה שמלה מפורסמת שסיפקה הוכחות DNA שסתרו את הצהרותיו של קלינטון, שלא היו כל יחסים מיניים בין השניים.

     

    "הגיע הזמן לזכור שהיא הייתה בת 22 כשזה קרה, כשהבוס שלה ניצל לרעה את עמדתו וכוחו, ואם יש משהו שלמדנו בחודשים האחרונים הוא שהיא לא היחידה שחוותה דבר כזה", סיפר המחזאי קווין ארמנטו בריאיון ל"גרדיאן" הבריטי. הדמויות המרכזיות בהצגה הן כמובן לווינסקי ומי שהייתה אז הגברת הראשונה, הילרי קלינטון, וגם צ'לסי קלינטון, "המדליפה" לינדה טריפ שדיווחה על הרומן לרשויות והקליטה את לווינסקי ללא ידיעתה, והמזכירה האפרו-אמריקנית של הנשיא קלינטון, בטי קורי, שלכאורה דאגה לחילופי מתנות סודיים בין הנשיא ללווינסקי.

      

    ואיך מתייחסים לשחקנית פורנו שטוענת לרומן עם טראמפ? לא רע

    את התיקון למה שקרה ללווינסקי לפני שני עשורים אפשר לראות ביחס שזוכה לו היום סטפני קליפורד, הידועה גם כשחקנית הפורנו "סטורמי דניאלס". קליפורד טענה לאחרונה שקיימה יחסים עם טראמפ ב-2006, שנה לאחר שנישא למלניה וקצת אחרי לידת בנו בארון, וקיבלה דמי שתיקה בגובה 130 אלף דולר במהלך קמפיין הבחירות מעורך דינו של טראמפ. היא הסבירה וחידדה שהיחסים היו בהסכמה מלאה.

     

     

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    בעוד אפשר להניח שגם קליפורד - שטענה בפני העיתונאי אנדרסון קופר בתוכנית "60 דקות" שאיימו עליה כדי שתניח לטראמפ - חטפה לא מעט ביקורת והערות פוגעניות, מצבה הציבורי אל מול זה של לווינסקי דאז הוא שונה לחלוטין. ב-1998 הזדעקו הרפובליקנים על הרומן האסור בין קלינטון ללווינסקי, אבל כעת לא נשמע קולם. בזמן ששמה של לווינסקי הוכפש והיא הושמצה בכל מקום, נראה שהיחס לקליפורד הוא כזה של שבחים (מהשמאל) או התעלמות (מהימין).

     

    במגזין הניו יורקי "ניו ריפאבליק" הסבירו את ההבדל בין המקרים כהתפתחות בריאה "הודות לפעילות פמיניסטיות שבמשך עשרות שנים נלחמות נגד ביושן של נשים על רקע מין בהסכמה. כתוצאה מאותו שינוי חברתי, קליפורד התגלתה כיריבה עוצמתית של טראמפ, בעוד לווינסקי נדרשה להימלט מאור הזרקורים". אגב, גם הניסיונות בשנתיים האחרונות להכפיש את שמה של הגברת הראשונה מלניה טראמפ על ידי פרסום תמונות חצי-עירום שלה מתקופת הדוגמנות עלו בתוהו. הזמנים השתנו.

     

    יש מי שאומר שיש צביעות מסוימת בכך שתקפו אז והיום כבר לא, אבל זהו הטבע של אבולוציה של מוסכמות חברתיות. ובדיוק מהסיבה הזו לווינסקי מקבלת עכשיו עדנה מאוחרת וגיבוי שלא זכתה לו עד היום, שגם אם לא יפצו על השנים והטראומה, אולי יצליחו לפתוח לה דרך חדשה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים