הולוגרמה על שולחן הניתוחים: כך שמשו משקפי הולולנס לניתוח סרטן כבד

זה קרה לראשונה בעולם — ודווקא בישראל, במרכז הרפואי ע"ש רבין (בלינסון): ניתוח להסרת גידול סרטני בכבד, שנעשה תוך שימוש במשקפי המציאות המעורבת "הולולנס" (HoloLens) של חברת מיקרוסופט והסתיים בהצלחה. המשקפיים סייעו בהדמיית האיבר.

משקפי הולולנס כוללים גם את הצג לעיניים וגם את מערך המחשוב במכשיר אחד, עצמאי ונייד, שמונח על הראש. המשקפיים משמרים את שדה הראייה הטבעי אך מציגים בו דימויים ממוחשבים, שמשתלבים בתמונת המציאות. ההפעלה של ההולולנס נעשית באמצעות מחוות ידיים בלבד ־ בלי צורך לגעת בשום דבר.

הדגמה של משקפי הולולנס בשימוש רפואי(צילום: מיקרוסופט)

הניתוח נערך בחודש שעבר, במסגרת שיתוף פעולה נסיוני בין ה"גראז'" — מעבדת החדשנות במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, לבין בית החולים. מי שהניעה את המהלך היא חגית הנדל, מנהלת מחשוב מידע בבלינסון, לאחר שחזתה בהדגמה של ההולולנס. "הדבר שישר חשבתי עליו", היא אומרת, "זה שהטכנולוגיה יכולה לשמש אותנו להדרכות עבור רופאים צעירים. מיד יצרנו קשר עם ה'גראז'".

שיתוף הפעולה כלל שעות ארוכות של מפגשים בין רופאי המערך הכירורגי בבית החולים לבין אנשי הגראז', בראשם מי שמנהל את מעבדת החדשנות, גיא שלו. "היה מדהים לראות איך כל הצדדים מושקעים בדבר הזה", מספרת הנדל, "הצוות הרפואי מדבר במונחים רפואיים ומקצועיים, וגיא, מהצד שלו, מתרגם את הצרכים שלהם ליישום טכנולוגי. זו הוכחה לכך, שכמה שהטכנולוגיה לא תהיה מתקדמת, אם אין את האנשים שיודעים להשמיש אותה בצורה מדויקת — זה פשוט לא יעבוד".

כמו משקפי טייסים

רק שהצרכים שהוצגו במהלך המפגשים הללו חרגו הרבה מעבר לסימולציות של הדרכה. "כירורגיה אונקולוגית היא תחום מאוד מתפתח בשנים האחרונות", מסביר פרופ' חנוך קשתן, מנהל המערך הכירורגי בבית החולים והאיש שביצע את הניתוח. "לפני 20 שנה, גרורות סרטניות בכבד נחשבו למחלה חשוכת מרפא, והיום אנחנו מעזים ומטפלים בהן, במקרים מסוימים מאריכים חיים ובמקרים אחרים גם מרפאים.

"הכובד לא מהווה בעיה". המשקפיים בפעולה(צילום: מיקרוסופט)

"כשמנתחים איבר גדול יחסית ומורכב כמו כבד, חייבים לעשות את זה תוך שמירה מקסימלית על התפקוד שלו. זהו איבר שאי אפשר לכרות בשלמותו, והוא מחובר כמובן לרשת ענפה של כלי דם, אז חשבנו איך למצוא דרך טובה ויעילה יותר להוציא את הגידול מבלי לגרום נזק למטופל".

וכאן נכנסו ההולולנס לתמונה. ההכנה לניתוח מהסוג הזה כוללת צילומי CT, להדמיה דו־מימדית של האיבר, שמסייעת לתחום את הגרורות. אלא שבזמן אמת זה לא פתרון אידיאלי: הרופאים מאומנים בתרגום הדימוי הדו־ממדי של האיבר עצמו באמצעות הראייה בלבד. כלומר הם מסתכלים על הצילום, ובחזרה על האיבר, וחותכים.

פרופ' קשתן: "כשניסינו להבין איך לשלב את שתי הפעולות הללו, חשבתי שאם יהיו לי משקפיים כאלה, כמו של טייסים, ואני אוכל לראות הדמיה של האיבר ולהקרין אותה על האיבר האמיתי שאותו אני מנתח — זה הכי מדויק והכי קרוב לאמת. ככה אפשר להגיע להחלטות טובות יותר, כמה לחתוך, איפה יש כלי דם חשובים יותר או פחות, לעשות הערכת מצב נכונה ולפעול בהתאם".

— זה נוח? כי ניסיתי. המשקפיים די כבדים על הראש.

"התנסינו איתם הרבה מראש, טענו לתוך האפליקציה צילומי CT של חולים ועשינו אתם הרבה אימונים. המעניין הוא, שמכיוון שממילא אנחנו רגילים לעבוד בניתוח עם פנס ראש, הכובד של המכשיר לא היווה בעיה גדולה, אבל אין ספק שנשמח אם הוא יהיה קל יותר בעתיד".

זו לא הפעם הראשונה שטכנולוגיית הולולנס נכנסת אל תוך חדר הניתוח: משקפי המציאות המעורבת כבר משמשים רופאים באופן נסיוני ברחבי העולם, אבל בעיקר במסגרת תרגולים — כהכנה להליכים רפואיים שונים, ולצורך שידור חי מרחוק של ההליך למומחים, לצורכי ייעוץ. אולם הייחוד הפעם הוא בעובדה, שהמנתחים עשו שימוש בהדמיה של הכבד בצורה חיה, על גבי האיבר.

ללא מגע יד

"למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה בעולם שנעשה שימוש בטכנולוגיה הולוגרמית בתוך חדר ניתוח", אומר גיא שלו. "באמצעות טכנולוגיה שלקוחה בכלל מעולם הגיימינג הצלחנו לייצר הדמיה של איבר תלת־ממדי, להציג את כלי הדם שעוברים בתוכו, להציג את הגידולים, וכן להקטין ולהגדיל את ההולוגרמה לפי הצורך".

בשונה מיצרניות אחרות של טכנולוגיות מציאות מדומה (VR) ורבודה (AR), המכוונות קודם כל לתעשיית הגיימינג והבידור (מכשירי "אוקולוס ריפט" של פייסבוק, VIVE של HTC, סוני פלייסטיישן VR ועוד), מיקרוסופט מייעדת את המשקפיים שלה למקומות אחרים לגמרי: טכנולוגיית הולולנס עדיין לא עברה לייצור מסחרי, וייתכן שמעבר למחיר הגבוה (כ־3,000 דולר לעומת כ־400 דולר למוצרים אחרים), מדובר גם בבחירה מודעת של מיקרוסופט.

משקפי הולולנס(צילום: מיקרוסופט)

הקוד של האפליקציה הייעודית לניתוח, שפותחה במיוחד על ידי אריאל יחזקאלי, מתמחה בגראז', יהיה זמין בבוא הזמן לציבור הרחב, במסגרת תפיסת "הקוד הפתוח" של מיקרוסופט — כך שעוד צוותים רפואיים יוכלו לאמץ אותה. "הניסיון שלנו בגראז' הוא להפוך את מה שנחשב היום לטרנד טכנולוגי — מציאות רבודה — לכלי שימושי ואפילו מציל חיים. לא רק משהו שמחובר לגיימינג ולבידור דיגיטלי".

"המוצרים האחרים מחייבים חיבור למחשב חזק", אומר שלו, "עם ההולולנס הכל קורה בתוך המכשיר עצמו, לא במחשב חיצוני, כולל העיבוד של ההדמיה. יש בפנים את 'קורטנה' (הסייעת הקולית של מיקרוסופט — ה.ב.), והשימוש הוא ללא מגע — כך שאפשר לשמור על סטריליות בחדר ניתוח, וכמובן שהמכשיר לא מחובר לשום דבר. ביישום הספציפי של ניתוח הכבד, הוא יכול לעבוד במשך שעתיים ללא טעינה".

— אם הכל קורה בתוך המכשיר, איך מתמודדים עם שמירה על חיסיון רפואי עבור החולה?

"בית החולים היה מאוד קפדני בקשר הזה. כל הסריקות והמידע שקיבלנו הגיעו ללא שיוך לחולה מסוים. שום מידע שמסגיר את שם החולה לא נשמר. כמובן שכל הניתוח עצמו עבר גם אישור של ועדת הלסינקי (ועדת אתיקה רפואית — ה.ב.) והמטופל חתם על כל המסמכים הדרושים".

"רוצים גם למחלקות אחרות"

אב טיפוס של משקפי המציאות המעורבת הושק לפני שנתיים בדיוק, וכיום, בשקט בשקט, הם כבר נמצאים בשלבים שונים של שימוש בכמעט כל תעשייה שאפשר לחשוב עליה: החל מקמעונאות, עיצוב ואדריכלות, דרך תעשיות התעופה והרכב, ועד לעולמות הרפואה, השיקום והחינוך. פלטפורמת הולולנס למפתחים מאפשרת כיום לייצר אפליקציות ייעודיות עבור כמעט כל מגזר עסקי, בהתאם לצרכים ממוקדים.

מימין: גיא שלו, חגית הנדל ופרופ' חנוך קשתן(צילום: מיקרוסופט, ביה"ח בילינסון)

לפני כחודשיים נכנסו ההולולנס לשימוש גם בחברת החשמל בארץ, במסגרת תוכנית פיילוט, במטרה לייעל את עבודתם של טכנאים ואנשי שטח. המשקפיים משמשים גם לסימולציות הדרכה, וגם לטיפול בתקלות בזמן אמת, תוך שהם מאפשרים תקשורת, ייעוץ וקבלת הנחיות מחדר הבקרה, וכן הדמיה של רכיבים תקולים.

גם בבלינסון מקווים לאמץ את הטכנולוגיה בגזרות נוספות. התוכנית נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד, כך שבית החולים עוד לא ביצע רכישה מסודרת של המשקפיים, אבל הניתוח הראשון סולל את הדרך גם לתחומים נוספים. "מה שמדהים הוא הרעב של בית החולים לקחת את הטכנולוגיה ולהכניס אותה למחלקות אחרות", אומר שלו. "אחרי הניתוח, היו רופאים שממש גררו אותי ביד כדי להסביר לי איך הם יכולים ליישם את הטכנולוגיה גם אצלם".