שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצעירים רוצים שינוי
    מה אפשר לעשות בנוגע לאחוז המצביעים הנמוך של צעירים בבחירות? למה כל כך מעט נשים בוחרות ללמוד מדעי המחשב? ומיהם המרצים המשפיעים ביותר? כנס הצעירים שהתקיים בפעם השנייה עסק בנושאים הבוערים ביותר שמעסיקים את הצעירים בישראל

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    מאות צעירים וצעירות הגיעו בשבוע שעבר ל"כנס הצעירים השני" במוזיאון תל-אביב. הכנס, שנערך בשיתוף מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים, כלל מגוון הרצאות, פאנלים, סדנאות ופרסים לעידוד יזמות צעירה, כשמטרתו היא לתת קול ובמה לאותם צעירים שיובילו בשנים הבאות את החברה הישראלית.

     

    "המטרה היא לחשוף את הסטודנטים לחברה הישראלית ולגרום להם לשאול לאן החברה הולכת מבחינה טכנולוגית, שוויונית ופוליטית", אומר ארז גרניט, מנהל אגף המלגות במפעל הפיס. "רצינו לחשוף את הסטודנטים לעולמות תוכן שהם לא נחשפים אליהם בדרך כלל באקדמיה כמו טכנולוגיות מתקדמות, מפגשים עם העולם העסקי והשילוב בין האקדמיה לעולם החברתי".

     (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)

    את הכנס פתח יושב ראש התאחדות הסטודנטים רם שפע, שאמר כי "הצעירים שבנו את הארץ ידעו פחות ממה שאנחנו יודעים. הם הפכו את פיסת הקרקע הזאת להצלחה מסחררת פורצת גבולות וכל זה בכמה עשורים בלבד. אולם כיום, למדינת ישראל אין חזון ברור. הדבר המצער הוא שכשאין כיוון, כשאין חזון, מטרה ויעד, כל אחד פועל לפי האינטרסים הצרים שלו. במקום להיות המצפן המוסרי שלנו, נבחרי הציבור עסוקים רק בלפלג אותנו ולדבר לקהל המצביעים שלהם".

     

    שפע התייחס בדבריו גם לסערת אישור יישום הקוד האתי על ידי המל"ג והבטיח כי "אף אחד לא הולך להשתיק אף מרצה. הסטודנטים בישראל יכולים להיות בטוחים שהם יקבלו אקדמיה נושכת וביקורתית".

     

    לאחר דברי הפתיחה חולקו פרסים ל-12 מרצים מעוררי השראה שנבחרו אנונימית על ידי למעלה מ-3,500 סטודנטים ברחבי הארץ. בין זוכי הפרס היה פרופ' בועז גנור, דיקן בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, שאמר כי "הקווים שצריכים להנחות את המרצה הטוב הם אהבת המקצוע, החדווה להיות באינטראקציה עם הסטודנטים וביקורתיות".

     

    הערב הגיע לשיאו עם חלוקת פרסי "סטודנטים יוזמים שינוי" שניתנו השנה לשלוש יזמיות צעירות. ההצבעה על דירוג שלושת המקומות הראשונים נעשתה בשיתוף הקהל, בזמן האירוע, על ידי אפליקציה ייעודית.

     

    למקום השלישי הגיעה יסמין דנסקי, מייסדת עמותת קווין בי לקידום הייצוג הנשי בתחום הטכנולוגי. "אנחנו חיים היום במציאות שבה להייטק יש השפעה עצומה. התכנות הפך לגורם המניע במגוון עצום של תחומים ומתכנתים זוכים להשפיע על העתיד של כולנו. אז למה רק גברים בוחרים להשתתף במשחק הזה? למה נשים נמנעות לקחת חלק בתעשייה המעניינת שיש לה השפעה כל כך חשובה?", אמרה דנסקי, סטודנטית לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. במסגרת התוכנית שלה, סטודנטיות מגיעות לבתי-הספר ומלמדות נערות בחטיבות הביניים את מדעי המחשב, ובתמורה זוכות למלגות.

     (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)
     

    למקום השני הגיע צ'יל (Chill), יישומון למצוקה חשאית עבור בני נוער באירועים חברתיים ובמסיבות. "צ'יל היא אפליקציית מצוקה שמאפשרת לבני הנוער לשמור על חייהם", אמרה יוזמת האפליקציה, רעות דרור, סטודנטית בחוג לפרסום ולתקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו. "בהקלקה אחת מגיעים אליהם סטודנטים, כמוני וכמוך, שהיו שם לא מזמן, הם מצילים אותם, מבינים לליבם ולא מנסים לחנך אותם".

     

    למקום הראשון בחר הקהל את פרויקט "זוהר" של מורן דיטש, דוקטורנטית למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, שריגשה את באי הכנס בסיפורה האישי על מחלת הסרטן שבה לקתה לפני חמש שנים. המחלה הובילה את דיטש ליזום לפני שנתיים פרויקט המסייע לחולים אונקולוגיים לקבל את הזכויות וההטבות המגיעות להם. "במהלך תקופת הטיפולים שעברתי למדתי שחולים רבים בישראל אינם מודעים לזכויות הרפואיות שלהם והם נידונים לחיי עוני בתקופה הקשה ביותר בחייהם. ב'זוהר' אנחנו מעניקים מענה מהיר ומקצועי בנושא הזכויות הרפואיות. בסך הכל החזרנו לציבור סכום של 18 מיליון שקלים - בלי לקחת אגורה", אמרה דיטש וזכתה למחיאות כפיים סוערות ולפרס הראשון, 25 אלף שקלים. גם שתי הזוכות האחרות קיבלו פרסים כספיים מענבל הוכברג, סגנית יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, וממנכ"ל מפעל הפיס, עמרי לוטן.

     

    בהמשך הערב התקיימו פאנלים, סדנאות והרצאות עם עשרות דוברים צעירים שדיברו על דרכם ועל הישגיהם, בהם אלצאדיק צדיק אחמד, פליט מחבל דארפור, שאחרי קשיים רבים זכה להגשים את חלומו ולרכוש השכלה בישראל; אסף גולדשטיין, פעיל חברתי שמתמודד עם הפרעה נפשית; וגולש הרוח שחר צוברי, שסיפר על דרכו למדליית הארד באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008.

     

    בכנס נערך גם פאנל סגור, שהפגיש בין הנהגת הסטודנטים לבין חברי כנסת צעירים. בפאנל סיפרו חברי כנסת צעירים, בהם רועי פולקמן, אורן חזן, קארין אלהרר, עודד פורר ויעל כהן-פארן, על החלטתם להצטרף לפוליטיקה, ובהמשך דנו בנושא אחוז המצביעים הנמוך והאדישות הפוליטית בקרב צעירים בגילאי 35-18.

     

    "אנחנו נמצאים במקום מסוכן בהיסטוריה של מדינת ישראל - התדרדרות הדמוקרטיה והשתלחויות בשומרי הסף בצורה שלא הייתה פה לפני כן", אמרה ח"כ כהן-פארן (המחנה הציוני). "בוודאי שזה מעמיק את חוסר האמון. אני רוצה להגיד לכל מי שלומד מנהיגות – מנהיגות זו גם אחריות. אתם דור העתיד, יש לכם אחריות להוביל את הדור שלכם, להביע ולנקוט עמדה".

     

    "אותי לימדו שהשפעה באה מהמילה שפע", הוסיף ח"כ פולקמן (כולנו). "כדי להשפיע אתה צריך להגיע עם שפע, כלומר להגיע אחרי מסע שלם של עשייה. זה בסדר לחלום להיות חבר כנסת אבל אותי מעניין להשפיע, לא מעניינת אותי רכילות. מנהיגות זה לא רק להיות בכנסת, אנשים צריכים להיות ראויים שיקשיבו להם".

     (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)
      

    "אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי לעודד צעירים להיכנס לפוליטיקה" סיכם ח"כ אורן חזן (ליכוד) את הדיון. "העולם הולך לשם בכל מקרה. תסתכלו מה קרה בעולם - טראמפ אמנם בגיר בגילו אבל צעיר ברוחו. עמנואל מקרון, נשיא צרפת, בן 39. סבסטיאן קורץ, קנצלר אוסטריה, בן 31. ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו-זילנד, בת 36. אני בהחלט חושב שאנחנו הולכים לשם. אני בן 30 וקצת ואני לא פוסל שאחרי נתניהו יהיה פה ראש ממשלה מתחת לגיל 40".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף מפעל הפיס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הצעירים רוצים שינוי "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים