שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקורת הצגה: "מר גרין" - פנינה בימתית מרגשת
    "מר גרין" שעלתה בבית ליסין, על מערכת היחסים בין קשיש ניצול שואה לצעיר הומוסקסואל, מייצרת רגע אינטימי שנפרש על פני שעה ועשרים. סיפור אנושי מעורר חמלה שיעורר בכם רצון להתקשר לסבתא

    מר גרין, קשיש יהודי ניצול שואה, איבד את אשתו ייטה, סליחה – גברת גרין, לפני כחודשיים. מאז הוא לא החליף את הפרחים שבכד, לא ניקה את הבית, ולא אסף את הדואר שלו. אבל הוא בסדר גמור. הוא לא צריך שום דבר. יום אחד מתדפק על דלתו בחור צעיר בחליפה, רוס גארדינר. הוא טוען שהשופט גזר עליו לבקר מדי שבוע את מר גרין ולסייע לו במה שניתן - עונש על כך שהתנגש בו עם רכבו (למר גרין שלום). זו תחילתה של מערכת יחסים מעניינת, כזו שמלבד גרין וגרדנר מצוי בה גם שחקן שלישי – פער הדורות.

     

    מתוך "מר גרין"

    מתוך "מר גרין"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ההצגה "מר גרין" שעלתה בבית ליסין בבימויו של נתן דטנר, על פי המחזה מאת ג'ף בארון ובתרגומו של עידו ריקלין, היא פנינה בימתית של שעה ועשרים דקות. גדי יגיל בתפקיד ענק כמר גרין, מציג דמות שבירה אך עיקשת, מעוררת חמלה אך נרגנית, קומית ומרגשת. יגיל מפליא לדייק עד לניואנסים את הקונפליקטים הפנימיים, את המחוות הקטנות והגדולות שאופייניות כל כך ליהודי השמרן שתופס את היהדות כמייצגת את כל מה שטוב ונכון. את ההתעקשות על אוכל כשר ממסעדה ספציפית, את חוסר הפתיחות לחידושים טכנולוגיים וההיאחזות בזיכרונות העבר, ואת השמרנות הסולדת מגויים, שגם גורסת למשל שלהיות הומו זו בחירה.

     

    לצדו, עידו רוזנברג מגלם את גארדינר בכישרון, בנוירוטיות האופיינית לדור השלישי לשואה, עם רגישות כבושה, שלעתים מתפרצת ולעתים מתאפקת, עם זעקה לקבלה חברתית בשל נטיותיו ההומוסקסואליות.

    מר גרין (צילום: יח
    (צילום: יח"צ)
    קסמה של "מר גרין" הוא גם בפעולות היומיומיות הבלתי פוסקות על הבמה – אכילה, שתיית תה מתיון אחד בלבד, כדי שחלילה לא לבזבז שניים, מזיגת מים מברז חורק, איסוף דואר – כל אלה מדגישים את הפשטות שמתוכה נובע הקשר בין שתי הדמויות, שהולכות והופכות מחוברות, את הרגעים האנושיים הטבעיים מתוכם צומחת החוויה. הדבר מבליט את הרלוונטיות של המחזה, את חשיבותו כמעודד מפגש בין דורי שכזה, שבו בדידותם של הקשישים אינה נעלמת מעינינו.

     

    יש לציין את המוזיקה המשובחת שכתב ליאור רונן, בעלת אופי מחזמרי-משהו, אך משתלבת היטב בהצגה וכמו מגדילה את נפחה.

     

    מר גרין (צילום: יח
    (צילום: יח"צ)

    בכימיה הטובה שבין שני השחקנים, יגיל ורוזנברג נעלמים, ואת מקומם תופסים במלואם גרין וגארדינר. הקהל שוכח שיש עולם, שיש אחד יגיל ואחד רוזנברג, ומרגיש עצמו גרגר אבק בסלון של גרין או מכתב סגור על המזנון שלו. נוצר רגע אינטימי שנפרש על פני שעה ועשרים. הדהודיו מורגשים גם לאחר מכן, בדמות רצון להתקשר לסבתא, או מינימום חשק עז לטשולנט מהביל.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים