סכסוך תמ"א 38: דרשה דירה גדולה משל שכניה

תושבת חיפה לא הייתה מרוצה מהדירה שקיבלה בפרויקט השדרוג של הבית המשותף. אולם בביהמ"ש התברר שהיא לא קיבלה הבטחה חריגה מהיזמית

עו"ד יגאל (ישראל) מדרפורסם: 02.04.18 , 19:44

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגישה בעלת דירה בבית משותף בחיפה, שנמצא בעיצומה של בנייה במסגרת תמ"א 38. הדיירת טענה שהיא זכאית לקבל דירה גדולה יותר מזו שהוקצתה לה, אולם השופט גדעון גינת לא מצא בסיס לדרישתה, וקיבל את עמדת החברה הקבלנית "ט.ס.א.ר. בע"מ".

ההסכם עם היזמית נחתם ב-2015 ובמסגרתו הוחתמה התובעת גם על "כתב התחייבות בלתי מותנה ובלתי חוזר" ובו פירוט של הדירה שתקבל במקום הדירה הישנה. לימים התגלעו כמה מחלוקות בין החברה לבין התובעת, שהעיקרית בהן נגעה להגדרת הדירה שאמורה הייתה לקבל בתום הפרויקט. בעוד התובעת טענה שהיא זכאית לקבל "דירה גדולה", החברה טענה שההתחייבות מתייחסת ל"דירה רגילה", הדומה בשטחה ובעיצובה לדירות שיקבלו שאר הדיירים לפי החוזה.

חוק ונדלן

ביטלו מכירת דירה כי גילו שיש תמ"א 38

עו"ד נדית נסים

בני זוג מחיפה חתמו על זיכרון דברים למכירת הנכס ב-818 אלף ש' בלבד, וברגע האחרון גילו שערכו גבוה הרבה יותר. הרוכשים פנו לביהמ"ש

תביעה: ביטלו מכירת דירה כי גילו שיש תמ"א 38

החברה הדגישה שבבניין החדש נבנות דירות משני סוגים: "רגילות" ו"גדולות". לעמדתה, מאחר שבהתחייבות כלפי התובעת נכתבה המילה '"רגילה", ברור שלא הייתה כוונה להעניק לה את אחת משתי הדירות הגדולות יותר שנבנות בבניין - ואותן היא תכננה למכור.

אלא שבתביעה שהגישה נגד החברה לפני כשלושה חודשים, טענה הדיירת כי הובטחה לה "הדירה השישית הפונה לכיוון דרום, היא דירה מספר 9", ומדובר בדירה גדולה.

השופט גדעון גינת סבר שהצדק עם החברה. "לא קיבלתי כל הסבר מאת התובעת לשימוש במילה 'רגילה'", כתב בפסק הדין. "גם אין הסבר מדוע אמורה הייתה התובעת, לפי גרסתה, לקבל דירה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ובאופן השונה משמעותית מהתמורות שניתנו לדיירים האחרים במבנה הנדון".

בעניין זה הוא קיבל את ההסבר של חברת הבנייה, שלפיו טענות הדיירת מבוססות על התוכנית שהוגשה לצורך קבלת היתר הבנייה, ובה סומנה דירה 9 כדירה גדולה. אלא שמה שקובע היא ההתחייבות, שבה צוין כי התובעת תקבל "דירה רגילה" .

השופט גינת הבהיר שאף שלא הייתה מניעה לציין בהתחייבות את מספר הדירה במפורש, בנה של התובעת – עורך דין מנוסה בתחום המקרקעין שנטל חלק חשוב בניסוח ההסכמים – נמנע מלציין מספר דירה.

"בא כוחה המלומד של התובעת נמנע מחקירת עד הנתבעת בהקשר זה, ואף לא ניתן הסבר מטעמו להעדפת התובעת, בהקשר האמור, על פני הדיירים האחרים המחזיקים כמוה בדירות 'רגילות'", נכתב.

בסיכומו של דבר נקבע שהתובעת תקבל דירה "רגילה" ותשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.