פסחו על האיסור: לא בודקים אם מכניסים חמץ בכל בתי החולים

ברוב בתי החולים כן מוצבים שלטים גדולים המבקשים מהמבקרים שלא להכניס חמץ במהלך ימי הפסח, אך ברובם לא מתבצעת בפועל בדיקת חמץ בתיקים, ואם המאבטחים רואים חמץ הם מתעלמים. "האמירות של ליצמן מכוונות לאוזניים של הציבור החרדי. אנחנו לא נבדוק את החולים או קרוביהם שיגיעו לבית החולים, וגם אם נאלץ לבדוק, נעלים עין", אמר מנהלאחד מבתי החולים. "במרחבים הציבוריים, בקפיטריות ובמכונות החטיפים נקפיד על כשרות, אבל אנחנו לא בולשים אחרי אנשים במרחב הפרטי שלהם, אנחנו לא משגיחי כשרות".

כך לדוגמה, מבקרים בבית החולים אסותא באשדוד ובבית החולים ברזילי באשקלון הכניסו לחם לבית החולים בתיקים שנבדקו מבלי שהתבקשו להשאיר אותו בכניסה. את הכניסה לחדר המיון החדש בבית החולים הגדול בישראל - שיבא תל השומר - מעטר שלט גדול: "על פי הנחיות הנהלת בית החולים אין להכניס מוצרי מזון בחג הפסח", אולם בפועל לא נבדק אם יש חמץ בתיקים וניתן להכניס חמץ כבכל יום שגרתי. שלט דומה מוצב גם בכניסה לבית החולים שניידר בפתח תקווה, אבל מבקרים שהגיעו עם חמץ אמרו כי גם כשהחמץ נראה באופן חד משמעי איש לא אסר על הכנסתו בפועל. בבית החולים בילינסון ישנו שילוט המבקש מהמבקרים לא להכניס חמץ, אבל כלל לא מתבצעת בדיקת אבטחה בכניסה. גם בבית החולים אסף הרופא לא התבצעה בסוף השבוע אכיפת חמץ, ושם אף לא מוצב שלט.

מאבטח עוצר אישה בדואית ומחפש חמץ בכניסה לבית חולים סורוקה

חדר המיון בבית החולים וולפסון עובר בימים אלו שיפוץ, אבל ניתן לראות בבירור את השילוט - במספר שפות - המבקש מבאי בית החולים להימנע מהכנסת מזון. בפועל איש לא אוכף את הנוהל ולא ממלא אחרי הנחיות סגן שר הבריאות. גם בבית החולים איכילוב בתל־אביב מבקרים הכניסו חמץ ללא כל בעיה ־ גם בכניסה דרך השער להולכי רגל וגם דרך מרכז ויצמן הסמוך.

בבית החולים הלל יפה בחדרה נתלה שלט גדול הקורא להקפיד על אי הכנסת חמץ, אבל המאבטחים בכניסה ממקדים את הבדיקות בפן הבטחוני ולא בוחנים את קופסאות המזון. "אנשים צריכים להתבייש", אומרת המבקרת חנה עזרא, "ביקשו לכבד את החולים המאושפזים, אז למה לעשות דווקא?". בכניסה למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה יש שלט בולט האוסר על הכנסת מזון לבית החולים, אולם למרות זאת אין כל קושי להיכנס עם אוכל בכלל וחמץ בפרט לבית החולים. הנכנסים מהחניון יכולים למעשה להכניס חמץ ללא בעיה, ומי שנדרש לפתוח את התיק, אם בכלל, הם המגיעים בתחבורה ציבורית. גם בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים יש שלט האוסר על הכנסת חמץ אך אין אכיפה בפועל.

מנגד, ישנם בתי חולים בהם כן יש בידוק חמץ. בבית החולים סורוקה בבאר־שבע הוצבו קופסאות לאחסון חמץ בכניסה, אך מלבד חצי כיכר לחם היא כמעט ריקה לחלוטין. הבידוק הקפדני הוא במחלקת יולדות, שם מי שנבדק הם בעיקר המבקרים הבדואים שנדרשים להיפרד מהחמץ. "לא חראם על הפיתות?" שאלה מבקרת בדואית שנדרשה להפקיד שקית שהביאה בכניסה. המאבטח הסביר לה שהיא תקבל את הפיתות בחזרה בתום הביקור. "את לא יכולה להכניס לחם", אמר לה המאבטח. אחת היולדות המאושפזות במחלקה סיפרה: "היולדות הבדואיות מסתובבות ליד חדר האוכל, אני רואה אותן עם מגשים חצי ריקים. לא לכל אחת יש אפשרות שיביאו לה אוכל". מסורוקה נמסר בנוגע למאושפזים הבדואים כי "אנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות בצורה מכבדת לכלל המבקרים. קיים תפריט עשיר ומגוון לכל היולדות גם בחג".

לאחרונה הגיש הפורום החילוני עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות והרבנות הראשית במטרה למנוע את האיסור על הכנסת חמץ לבתי חולים. המדינה השיבה כי מדובר בנוהל סביר. הדיון בעתירה, למרבה האירוניה, צפוי להתקיים לאחר חג הפסח.