"החקלאות לא מתה, היא רק מתחדשת"

מאז הקמתה של מדינת ישראל, הייתה החקלאות חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי ומסימן ההיכר של מי שהוגדרה כארץ זבת חלב ודבש. אולם עם השנים, חשיבותה של האידיאולוגיה שמעולם לא הוטלה בספק נתקלה במשתנים כגון יוקר המחיה, שינויי אקלים קיצוניים, מחסור במים והידלדלות במשאבי הטבע - המעידים יותר מכל על משבר עולמי באספקת מזון למין האנושי, הממתין ממש מעבר לפינה.

המכללה האקדמית אחוה שמה לה למטרה להתאים את הלימודים לעת החדשה, לשוק העבודה ולמאה ה-21, ולצד תואר ראשון .B.Sc במדעים, מציעה תכנית ייחודית ומהמבוקשות במשק הישראלי - אגרוטק (ההייטק של החקלאות). התכנית כוללת סדרת הרצאות מרתקות מפי מומחים בתחום, שמטרתן לחשוף את הסטודנטים לקורסים הנלמדים בתואר, למחקרים המתבצעים בשטח ולשימוש באמצעים חדשניים ועתידניים, חלקם עדיין ברמת הרעיון וחלקם כבר נמצאים בשלב הפיתוח.

(אילוסטרציה)

"יש לנו חקלאות נהדרת וצפוי לה עתיד מזהיר", אומר ד"ר עמוס מזרח, האחראי על התכנית באחוה. "אנחנו רק צריכים להמשיך ולתת את הכלים לאותם סטודנטים כדי שירוצו קדימה עם כל רעיון שיעלה בראשם. שיתוף פעולה בין יזם, חקלאי, מהנדס וסטרטאפיסט, יוביל לשילוב מנצח שיהפוך אותם ואת המדינה לפורצי דרך. אסור לנו לשכוח שהחקלאות לא מתה - היא רק מתחדשת כל הזמן".

ואכן, החקלאות עברה שינויים רבים מאז הגידול המסורתי שהתמקד בייצור מזון בסיסי. אוכלוסיית האדם הולכת וגדלה בקצב מהיר, ובמקביל השטחים העומדים לרשות החקלאות הולכים ומצטמצמים. המשמעות היא שבשנים הקרובות תיווצר בעיה של חוסר מזון.

צו השעה מחייב מציאת פתרונות היום שימנעו את האיומים של המחר, חשיבה יצירתית לאתגרים הרבים העומדים בפני ישראל עוד מראשיתה ומענה למהפכה החקלאית שעוברת לשילוב טכנולוגיות מתקדמות. כאן נכנס לתמונה תחום האגרוטק, שפותח במטרה לספק מענה לאתגרים בחקלאות של המאה ה-21. הכוונה היא לחקלאות טכנולוגית, תחום מדעי שבו ישראל נחשבת לאחת מהמדינות המובילות בעולם.

(קרדיט: אדי ישראל)

חקלאות פורצת דרך

באגרוטק עוסקים למעשה בפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור ולייעול התוצרת החקלאית לסוגיה. כולנו מכירים את הטפטפות שחוסכות ומווסתות את כמויות המים הנדרשות לצמחים, אבל לא רק בזה מדובר.

בשנים האחרונות פותחו שיטות אופטיות המאפשרות, באמצעות רחפנים, לבדוק נקודתית בשטחים חקלאיים גדולים האם כמות המים שקבלו הצמחים היא הכמות הדרושה להם, ובכך למנוע השקיה מיותרת או חסרה. ישנן גם שיטות הנדסה חדשניות שעוזרות לחקלאים לגדל פירות וירקות בעלי טעם משופר, ויותר חשוב, לייצר כמות גדולה יותר של צמחים בשטחים קטנים יותר.

כמו כן, ישנם אמצעים בעזרתם ניתן לערוך בירור גנטי. כך, למשל, בקרב אוכלוסיות של סרטנים ניתן לבדוק מי מבין הצאצאים הן נקבות הידועות כגדולות יותר, בעלות יותר בשר וניתנות לגידול מסיבי בשטחים קטנים יחסית, ולבודד אותן לצורך ייצור מזון.

באגרוטק עושים גם שימוש חכם ברובוטים. לדוגמה, בהדברה חכמה הרובוטים הללו מסוגלים לזהות את סוג העשב, לבחור את סוג החומר המדביר ובהתאם לכמות לספק גם את כמות ההדברה הנדרשת בצורה מדויקת. אותם רובוטים צפויים להחליף בקרוב את מטוסי הריסוס.

כמו כן, להישגי האגרוטק, כפי שהם מיושמים בחקלאות במדינת ישראל, יש את הפוטנציאל לשנות את מצב החקלאות גם במדינות רבות אחרות - לאפשר מיצוי של יכולות החקלאי ושימוש יעיל בגורמי היצור העומדים לרשותו, תוך שמירה על הסביבה.

לדוגמה, באמצעות מהפכת הביולוגיה המולקולרית ניתן להבין כיום את הבסיס של המסלולים המטבוליים המתרחשים בצמח, כולל הבקרה הגנטית שלהם. באופן זה, ניתן לטפח זנים בעלי תכונות משופרות. ההבנה מאפשרת פיתוחים חקלאיים נוספים בתחום ההנדסה הגנטית ובשיטות ביוטכנולוגיות, וכך להגביר את כמות התוצרת החקלאית.

עוד מהתחומים המדעיים שבבסיס האגרוטק הם מדעי החיים, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, פיזיולוגיה של צמחים ובעלי חיים, אבולוציה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, הנדסה, מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה וגיאוגרפיה.

המכללה האקדמית אחוה(צילום: מכללת אחוה)

העתיד כבר כאן

במציאות העכשווית, כאשר המטרה היא מציאת פתרונות חקלאיים יעילים, יציבים ואמינים, נדרשים אנשי מקצוע מיומנים שיעמדו בראש החידושים הטכנולוגיים בעולם החקלאות ויתנו מענה לצורך המתגבר בחקלאות מדוייקת.

לדבריו של ד"ר מזרח, בוגר הטכניון בהנדסה חקלאית ומבכירי מנהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, שליווה במשך 40 שנה את החקלאות עוד מהיותה מסורתית ועד היום, מסלול לימודי האגרוטק כולל בתוכו עיסוק בתחומים שונים, כגון: אתגרים בחקלאות בישראל והפיתוחים הדרושים על מנת להתגבר על הבעיות העתידיות, יזמות ביוטכנולוגית בתעשיית חקלאות המים, מבט מולקולרי על הייצור החקלאי, תעשיות מזון בריאות, חקלאות וכלכלה, אבולוציה, אקולוגיה ועוד.

המטרה היא לספק מידע וכלים לסטודנטים המתעניינים בחקלאות ובתעשייה הרלוונטית, כמו גם כלים לשדרוג פעילות החקלאים לטכנולוגיות מודרניות. לימודי התואר מאפשרים לסטודנטים התנסות בעבודה בתעשיות מתוחכמות דוגמת תעשיות הזרעים, המזון והביוטכנולוגיה מהגדולות במשק.

"המגמה שהשתרשה יותר ויותר היא להזהיר אנשים מלהיות חקלאי. מה שבעבר היה הסמל של ארץ ישראל וחלק עיקרי מהנוף, הפך ברבות השנים למקצוע שיש להתרחק ממנו כמו מאש", מסביר ד"ר מזרח. "המטרה שלנו היא להחזיר את היוקרה לחקלאות, בדומה למה שכבר קורה בעולם, אלא שבניגוד לעבר, לעשות זאת באמצעות טכנולוגיות חדישות.

"היתרון הגדול הוא שככל שיהיו יוזמות, שיתופי פעולה וראיה למרחוק שתקרא את המגמות בעולם - החקלאים יהיו אלה שיובילו את ישראל אל עבר העתיד, בדיוק כמו שקורה בתחום ההייטק. הסטודנטים בתכנית יתוודעו לפיתוחים בחקלאות ויראו הלכה למעשה איך משתמשים בטכנולוגיות חדשניות בחיי היומיום, יבינו איפה העולם נמצא היום ולאן הוא שואף להגיע.

"צריך לזכור שאנחנו מדברים על דור שנולד עם סמארטפון ביד, אבל לא יודע שעשירית מהכוח שמפעיל את הנייד היה אחראי על שיגור טיל לירח. בתכנית הם יחשפו למהות החקלאות המודרנית היום, מה ניתן לעשות כבר מחר ואיך נראית פסגת הסטארטאפ כדי שגם להם יהיו האמצעים לשאוף ולהגיע אליה".

"אגרוטק דומה מאוד לרפואה מדייקת", מסכם ראש המחלקה למדעי החיים במכללה האקדמית אחוה, ד"ר אבי רוזנשטראוך. "אם ברפואה אנחנו מתקדמים אל עבר אבחון וטיפול המתאים לגנום האישי של כל אחד מאתנו, גם החקלאות הנוכחית והעתידית היא חקלאות מדייקת. הרעיון הוא לצבוע את עולם החקלאות ולשלב בו את קדמת ההיי-טק כחלק שוטף מהעשייה.

"בעתיד הלא רחוק אוכלוסיית העולם תגדל, וכתוצאה מכך נזדקק לייצר את המזון שלנו גם בנפחי גובה, גם בים וכן בסביבות שונות לחלוטין מהמקובל כיום. כדי להתאים את עצמנו לחיים בעתיד, נצטרך להשתמש בטכנולוגיות מגוונות ולהתמודד מראש עם הבעיות העתידיות, והחקלאות המדייקת היא אחת התשובות לכך. מהות הלימודים הייחודיים האלה היא להביא את קדמת החקלאות, המשלבת פיתוחי רובוטים, אוטומציה ממוחשבת ושאר תחומי מדע, כחלק מהעשייה החקלאית. המטרה שלנו היא להביא את החקלאות לכדי ראייה עתידית. באגרוטק לומדים את הבעיות, היכולות והכלים כדי להמשיך ולפתח את החקלאות בעולם".

ב-30.4.18 תקיים המכללה האקדמית אחוה יום עיון בנושא אגרוטק, במסגרת יום פתוח לתארי ראשון ושני, בו ירצו חוקרים, מדענים ויזמים מהמובילים בעולם.