שתף קטע נבחר

לקחו לנו את המנדט להקים משפחה

פקודת הנישואין הבריטית מ-1919 הפכה את החתונה בארץ לחוקית רק על פי ההלכה. כלומר, עד היום היא בידיים של הרבנות. לקראת יום העצמאות ה-70, לא הגיע הזמן שנגרש סופית את המנדט הבריטי ונמצא אלטרנטיבה אזרחית?

 

אילוסטרציה  (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

למדינות דמוקרטיות באשר הן אין תוכנית חברתית או פוליטית שמחייבת את אזרחיהן להקים משפחה. החוק לא כולל חיוב בנישואים או הבאת ילדים. גבר או אישה מקימים משפחה כי האדם חפץ לחיות בחברה ועל מנת להשאיר נצר מעצמו. המדינה והחברה כשלעצמן אינן תנאי לעצם הקמת המשפחה או מסגרת קיומית להגשמתה.

 

לכן, בתקופה הנוכחית שבין פסח לבין חגיגות יום העצמאות ה-70 לישראל, שווה לבחון את נושא החירות בכל הקשור להקמת משפחה. משעשע – או שמא עצוב – להזכיר שדווקא השלטון שממנו אנו חוגגים השחרור לעצמאות, המנדט הבריטי, לא באמת עזב אותנו עד עצם היום הזה, ולא באמת קיבלנו מנדט חדש להקים משפחה.

 

שורש הבעיה בפקודת הנישואין והגירושין הבריטית מ-1919 נעוץ בהפיכתם של הנישואים לחוקיים רק על פי ההלכה הדתית, שביחס ליהודים מוסדרת על ידי הרבנות בלבד. זאת ללא יצירת אלטרנטיבה אזרחית, אף שהתשתית לכך קיימת כבר מאז.

 

פקודת הנזיקין, פקודת העיתונות, פקודת הסמים המסוכנים, פקודת מס הכנסה ופקודת הנישואין והגירושין, הן חלק מהתקנות המנדטוריות שלכאורה כל כך שמחנו להיפטר מהן בריקוד הורה סוער עד ששכחנו לבטל אותן ולחוקק בעצמנו את החוקים הראויים והמתאימים לנו כחברה דמוקרטית ופלורליסטית.

 

וכך, בצד גישה סובלנית ופלורליסטית יחסית, מנהלת המדינה ריקוד טנגו משפטי. מחד החקיקה הישנה והמיושנת עדיין נטועה עמוק בספר החוקים הישראלי, ומאידך דעת הקהל מושכת לכיוונים ליברליים יותר וכך גם כס השיפוט. מין גישת "גם וגם" שלא מצליחה להחליט היכן היא מעוניינת להתייצב.

 

דווקא במסגרת חגיגות ה-70 כדאי לנו לקבל החלטה ולהיפטר מחוקים שנחקקו על ידי נציבים ומלכים בריטים, כדי להעלות על נס את ערך העצמאות והחירות שלשמן הוקמה מדינת ישראל. עכשיו הזמן לבסס מדיניות ליברלית. אנחנו אומנם צועדים בכבדות בדרך הזו כחברה, בעיקר בעזרת עמותות, ארגונים ויוזמות חברתיות ואזרחיות שמשפרות את החיים בארץ, אבל המהלך המלא צריך לעבור גם באמצעות ביטול חוקים מנדטוריים או סתם חוקים מיושנים.

 

הרעיון של בחירה חופשית בזוגיות ומשפחה נטוע רובו ככולו בערכים של העם היהודי. בתרבות שהורשנו לעולם ייסדנו את הנישואים הפרטיים, הנותנים תוקף לעצמם על בסיס התחייבויות בין בני הזוג לבין עצמם, ולא בדרך של אכיפת חוקים או מתן רישיונות נישואים של פקידים ואנשי דת מטעם. הרי היהדות היא שהמציאה את הסכם הממון האישי - הכתובה.

 

שנת ה-70 לישראל היא בהחלט סיבה טובה לחגיגה, שמחה וגאווה. אני מעזה לנחש שרבים ממייסדי המדינה לא חלמו שישראל תיראה כמו שהיא נראית היום ושנצליח להגיע עד כאן. אבל הנה, אנחנו כאן, מובילים את החברה הישראלית לעתיד מגוון, חופשי ומרתק יותר. שילוב הכוחות החיוביים והליברליים לטובת חירויות הפרט הוא המתכון לביסוסה של חברה טובה וחופשית יותר.

 

ההישגים שלנו רבים וטובים. כבר היום, מעמדם של הזוגרים (הידועים בציבור) הופך להיות עובדה המוכרת על ידי הרשויות; חברי הקהילה הגאה זוכים ליחס סובלני יותר לעומת יחס פוגעני ומזלזל שהיה מנת חלקם בשנים עברו, ומי שבוחרים למסד את הזוגיות שלהם שלא באמצעות מוסדות דתיים או נציגי השלטון, עושים זאת יותר ויותר "ללא חשש רבנות".

 

אומנם עוד נכונה לנו דרך ארוכה והעצמאות עדיין לא מלאה, אבל הדרך ברורה ולעיתים אנו יכולים להתנחם במסלול שעשינו עד כה. בואו נקווה שבשנת ה-71 לישראל נראה פחות ופחות חוקים מנדטוריים ומיושנים ונקבל מנדט לחדש ולבנות חברה בטעם שלנו.

 

עו"ד אירית רוזנבלום, מומחית לפילוסופיה משפטית ודיני פריון ומייסדת "משפחה חדשה"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגיל עוזי
עו"ד אירית רוזנבלום
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים