שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    המאבק על סוריה בלי סוריה: ברית האינטרסים של פוטין, ארדואן ורוחאני

    מנהיגי טורקיה, רוסיה ואיראן נפגשו לפסגה באנקרה לדון בפתרון הסכסוך האלים במדינה הערבית וביום שאחרי, ורק בעל השמחה, אסד, לא הגיע - דבר שמלמד על כך שנשיא סוריה הפך לבובה הנשלטת על ידי השלושה

     

    פוטין, ארדואן ורוחאני באנקרה    (צילום: רויטרס)

    פוטין, ארדואן ורוחאני באנקרה    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ב-1965 פרסם העיתונאי הבריטי פטריק סיל ספר שנקרא "המאבק על סוריה", שבו תיאר בצורה מבריקה את המאבקים שהתנהלו בזירה הבינלאומית בין ברית המועצות לבין ארצות הברית ובזירה הבין-ערבית בין מצרים ועיראק על סוריה מאז סיומה של מלחמת 1948. חמישים שנה מאוחר יותר, המאבק על סוריה מתנהל במלוא עוזו, אם כי עם שחקנים אחרים ובנסיבות שונות לחלוטין.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    אתמול (יום ה') התקיימה באנקרה פגישת פסגה בין שלושת השחקנים המרכזיים בזירה הסורית: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא איראן חסן רוחאני ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. פגישת הפסגה המשולשת הראשונה נערכה בנובמבר 2017 בסוצ'י שברוסיה. בין שתי הפגישות הללו נערכו גם פגישות בין שרי החוץ והרמטכ"לים של שלוש המדינות הללו.

     

    נשיא איראן חסן רוחאני נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ב אנקרה (צילום: רויטרס)
    טורקיה נאלצה לוותר על דרישתה להדיח את הנשיא הסורי. ארדואן, פוטין ורוחאני באנקרה(צילום: רויטרס)

    בניגוד לרושם החיצוני, שלוש המדינות אינן חולקות בהכרח אינטרסים חופפים: בזמן שרוסיה ואיראן מעוניינות לשמר את משטרו של בשאר אסד ואת שלמותה הטריטוריאלית של סוריה, טורקיה נאלצה לסגת מתביעתה להדיח את אסד, ולהתמקד בחיסול השאיפות הכורדיות לעצמאות או לאוטונומיה בצפון סוריה, וזאת על ידי השתלטות צבאית על אזורי אידליב ועפרין. חששה הגדול של טורקיה הוא שעצמאות כורדית בסוריה תיצור כדור שלג שישפיע על הכורדים בעיראק, וגרוע מזה, על הכורדים בטורקיה. לכינוס באנקרה לא הגיע בעל השמחה, אסד, דבר שמלמד על כך שנשיא סוריה הפך לבובה הנשלטת על ידי השלושה. אמנם בנובמבר 2017 יצא אסד מכלאו הסורי לחופשה קצרה בסוצ'י כדי לפגוש את פוטין, אולם יש להניח כי בשיחה זו הוא נאלץ לשמוע תכתיבים.

     

    רוסיה ואיראן הצילו את אסד

    אף כי בזירה הסורית מתקיימת דומיננטיות של משולש פר"א (פוטין, רוחאני, ארדואן), בזירה פועלים שחקנים נוספים: כך, למשל, ב-23 בינואר 2018 נפגשו בפריז שרי החוץ של ארה"ב, בריטניה, צרפת, סעודיה וירדן, וניסחו מסמך עקרונות הנוגע לפתרון מדיני למשבר הסורי. מסמך החזון של החמש הועבר לידי שליח האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסטורה, וזאת כדי להשפיע על סבבי השיחות המדיניות העתידות להיערך בז'נבה, וזאת בהמשך לשיחות שהחלו ב-2017.

     

    המסמך הציע עקרונות לחוקה סורית חדשה, הכוללת צמצום סמכויותיו של הנשיא אסד, והרחבת הסמכויות של ראש הממשלה. עמדת היסוד של החמש, המקבלת את המשך שלטונו של אסד - גם אם מקוצץ - היא עדות להצלחתן של רוסיה ואיראן להציל את משטרו של אסד. הצלחה זו בולטת במיוחד לאור החלטתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להוציא את שארית הכוחות האמריקניים בסוריה. בכך מכריזה ארה"ב סופית כי היא מותירה את הזירה בידי משולש פר"א.

     

    כשאסד יצא לגיחה בסוצ'י זה היה כדי לקבל תכתיבים מרוסיה ()
    כשאסד יצא לגיחה בסוצ'י זה היה כדי לקבל תכתיבים מרוסיה

    סעודיה, שפעלה במהלך מלחמת האזרחים להדיח את אסד, נאלצת להשלים עם עובדת הישארותו הכמעט וודאית בשלטון, אולם היא אירחה בנובמבר 2017 את ארגוני המורדים בריאד. הנקודה המעניינת היא שבעל הבית הרוסי - פוטין - מנהל מגעים עם כל הגורמים החיצוניים והפנימיים הפועלים בסוריה, וזאת מתוך מטרה ולמצוא פתרון כזה שמצד אחד ישרת את האינטרסים של רוסיה, אולם מצד שני בעלות בריתה ויריבותיה יוכלו לחיות עמו.

     

    ורק ישראל צופה מהצד

    שחקן נוסף בזירה הסורית היא האופוזיציה הסורית; בסוף ינואר 2018 רוסיה אירחה בסוצ'י ועידת "דיאלוג לאומי" שהייתה אמורה לכלול את "כל חלקי החברה הסורית", וזאת על מנת לגבש מתווה אפשרי להסכמה בין משטר אסד לבין האופוזיציה. ואולם, האופוזיציה, כבעבר, אינה מסוגלת להתאחד, דבר שבא לידי ביטוי גם בהחרמה של גורמים חשובים באופוזיציה (כמו ארגון המורדים "צבא סוריה החופשי") את הוועידה. הודעות סיכום סותרות שפורסמו בעקבות הוועידה על ידי משטר אסד מצד אחד וממשלת רוסיה מצד שני מלמדים, כי הפערים בין הצדדים גדולים ביותר. במצב זה קשה לדעת מתי יחודשו השיחות המדיניות בהובלת האו"ם בז'נבה.

     

    מי שאינה מעורבת בכל המגעים הקדחתניים הללו היא ישראל, שגם היא שחקן בעל אינטרס בזירה הסורית. ישראל אמנם מקבלת עדכונים מרוסיה, אולם אין ביכולתה להשפיע על עיצוב האירועים. לכל היותר היא יכולה לשבש מהלכים צבאיים שנתפשים כאיום על ביטחונה. לישראל יש עניין, כמובן, לגמד את השפעתה של איראן בסוריה, ולהרחיק את כוחותיה הצבאיים ככל האפשר מהגבול ברמת הגולן. העובדה שהאינטרסים של טורקיה ואיראן בסוריה אינם זהים, עשויה לאפשר לישראל מרחב תמרון בדיאלוג עם טורקיה לגבי "היום שאחרי".

     

    דונלד טראמפ (צילום: AP)
    טראמפ לא רוצה להשאיר את הכוחות האמריקניים בסוריה(צילום: AP)

    ההודעה המסכמת אמש של ועידת אנקרה לא בישרה על פריצת דרך משמעותית בדרך לפתרון המצב בסוריה. היא כללה אמירות כלליות בנוגע למחויבות שלוש המדינות (טורקיה, רוסיה ואיראן) לשמור על הריבונות, העצמאות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה, וכן לדחות כל ניסיונות ליצור מציאות חדשה בשטח באמצעות אמתלה של לחימה בטרור - רמז לכוחות הכורדיים בצפון.

     

    טורקיה קיבלה, אם כן, אור ירוק להמשיך את מלחמתה נגד הכורדים, ואילו רוסיה ואיראן הבטיחו את המשך שרידות משטר אסד, גם אם סמכויותיו - בעקבות תהליך מדיני כזה או אחר - יקוצצו, כדי ליצור מראית עין שגורמי אופוזיציה יוכלו לקבל.

     

    המאבק על סוריה בעבר הסתיים רק לאחר שני עשורים ב-1970, כאשר חאפז אסד, אביו של בשאר, תפס את השלטון בהפיכה צבאית וייצב את המשטר תחת החסות של ברית המועצות. המאבק הנוכחי על סוריה החל עם פרוץ האביב הערבי במרס 2011 בהתקוממות בדרעא; אמנם המלחמה נראית קרובה לסיומה, אולם המאבק המדיני על דמותה של סוריה, משטרה ושיקומה רחוקים מסיום.

     

    פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר ועד במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים