שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    למה נמשיך להגיע לאושוויץ
    בצרפת שוב שורפים חנויות של יהודים, במזרח אירופה מבקשים להגביל את האמת ובערים מרכזיות בארה"ב נאו-נאצים צועדים ללא בושה. סגן יו"ר מצעד החיים מסביר מדוע המלחמה על זכר השואה ב-2018 היא רלוונטית מתמיד

     

    מצעד החיים בשנה שעברה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    מצעד החיים בשנה שעברה(צילום: EPA)

    האתגר של שימור זיכרון השואה והעברת לקחיה לדורות הבאים הולך והופך קשה עם השנים. העדים מתמעטים, כדרך הטבע. עשרות השנים שעברו מאז הנוראי שבפשעי האנושות אולי הקהו את רגישות חלקינו אולם המשימה הזו, של הנחלת הזיכרון לדור הבא ולאלו שיבואו לאחר מכן, רלוונטית וחשובה היום יותר מתמיד .

     

    בצרפת שורפים שוב חנויות של יהודים, במדינות מזרח אירופה מתחזקים קולות של פוליטיקאים אנטישמיים וחוקים חדשים מבקשים להגביל את האמת. במדינות נאורות בארה"ב מתקיימות הפגנות עוצמה ניאו-נאציות ללא תחושת בושה, ובקלפי מתחזק הקול הקורא לחזור אחורה בזמן, לנוסטלגיה ריבונית, הומוגנית ופאשיסטית.

     

    תמונת המציאות קשה ומדכאת. הניאו נאצים מרימים את ראשם המכוער במקומות שעד לא מזמן חשבנו ששם זה לא יכול לקרות. האנושות מבליגה ועוברת על לסדר היום כאשר האוכלוסייה הסורית מותקפת בחומרים כימיים ובמיאנמר מתרחשת מלחמה אתנית. כל אלו מדגישים עד כמה עוצמת הרשע והשנאה בעולם גדלה מיום ליום וגל לאומני גזעני סוחף עמים רבים.

     

    אל מול כל זה, כאשר הגזענות ניזונה מבורות והשנאה ניזונה מפחד, אסור שנוותר על הדור הצעיר בטיפוח מודעות וסולידריות. זמינותו של הידע אינו מספיק, ובזמן שרף הזעזוע העולמי עולה ועולה, האתגר של כולנו הוא להניע לפעולה ולחשיבה ביקורתית.

     

    על כולנו, כל בני האדם החולקים את כדור הארץ, מוטלת החובה לוודא ש"לעולם לא עוד". משימת השימור והזיכרון איננה רק של העם היהודי, אלא של כלל האנושות, ואין זה מספיק רק לזכור את השואה. היום יותר מתמיד חשוב שכולנו, ובמיוחד הדור הצעיר, נפנים את לקחי השואה ונזכור גם את הקהילות היהודיות וגם בני מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות שהנאצים רצחו. זו עדיין אחריותנו להתמודד עם השלכותיה הנוראיות של מלחמת העולם השנייה, כשאנו תמיד שואלים את עצמנו בפרספקטיבה השוואתית מה ניתן להסיק מהעבר החשוך על גילויי גזענות, דיכוי ואלימות בחיינו כיום.

     

    הדרך הנכונה ביותר היא לחבר בין העבר להווה. העברת לפיד הזיכרון בין הניצולים המעטים שנותרו והעדויות שעוד ישנן לבין בני הנוער קריטית. אותו לפיד מכיל בתוכו עוצמה גדולה המלמדת ערכים אוניברסליים חשובים בתקופה חשוכה. סולידריות, הומניטריות, סובלנות, קבלת השונה ומאבק באנטישמיות וגזענות.

     

    מחקר שבחן את השפעתו של "מצעד החיים" על מאות בני נוער ממגוון דתות ולאומים הראה כי 90% מהם הרגישו שהפרויקט גרם להם להבין את הצורך להיות מעורבים יותר כאשר הם נתקלים באנטישמיות ו-54% סיפרו שהמצעד גרם להיות יותר סובלניים כלפי קבוצות אחרות גם כן. הזיכרון לא אבוד אם נלחמים עליו.

     

    אנחנו צריכים לפתח את המתודות, התכנים והאמצעים להעביר את הסיפורים גם כאשר לא יהיה מי שיספר אותם בגוף ראשון. השואה אינה עוד אירוע היסטורי אלא אנדרטה לאכזריות האנושית ולתהומות הרוע שבני האדם עלולים להידרדר אליהם. שישה מיליון הנרצחים מקרב העם היהודי, לצד מיליוני הקורבנות האחרים, מצווים עלינו לא להרפות ולא להתייאש.

     

    עו"ד ברוך אדלר, סגן יו"ר "מצעד החיים", הוא בן לניצולי שואה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים