הרווח כולו שלנו

אתמול בערב התקבלה שיחת טלפון בביתו של זאב רווח, בה התבשר כי נבחר להדליק משואה בערב יום העצמאות ה־70 של ישראל.

רווח (77) הוא שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי ובמאי קולנוע, זוכה שלושה פרסי אופיר - שניים כשחקן הראשי הטוב ביותר ואחד על מפעל חיים. הוא נחשב לשחקן אהוב ביותר, המצוטט ללא הרף על ידי צעירים ומבוגרים, אחרי שכיכב בלא פחות מארבעים סרטים, רבים מהם סרטי בורקס המזוהים עם תמצית הישראליות. בין הציטוטים הבולטים: "מי מתעסק זה מיקו" מהסרט צ'רלי וחצי, "יה ווראדי, כל עדשה מיקרוסקופ" של החכם חנוכה בסרט חגיגה בסנוקר, "אני רוצה עבודה נקייה" מחסמב"ה ועוד ועוד.

קראו עוד: יחיד ומיוחד | יהודה ברקן

אגב, בחירתו של רווח תביא לכך שבטקס ייסגר מעגל קולנועי: הוא גילם בשנת 1971 את דמותו של אלימלך זורקין הרשע בסרט המיתולוגי חסמב"ה וילדי ההפקר. שלמה ארצי, שגם הוא ידליק משואה, גילם באותו סרט את יריבו המר של זורקין, ירון זהבי, ראש חבורת חסמב"ה האמיצה.

"אני מאוד נרגש, מאושר ושמח", אמר אתמול רווח. "הייעוד שלי בחיים זה לשמח בני אדם וההודעה הזאת יוצאת ביום ששמח ליוצאי עדות המזרח, ובכלל לכל עם ישראל. אני מאחל לכולם: תרבחו ותסעדו. אני מודה לאלוהים שהגעתי לרגע הזה ואני אשתדל בכל כוחי לשמח את עם ישראל, כמו שעשיתי עד עכשיו. קיבלתי את ההודעה בהפתעה גמורה, ואני מאושר".

רווח נולד לפני 77 שנה ברבאט שבמרוקו. הוריו הציונים קראו לו זאב־נחום על שם ז'בוטינסקי וסוקולוב. בשנת 1948, כשהוא בן שמונה, עלה עם הוריו וששת אחיו הקטנים לארץ. כמו רבים מעולי מרוקו, גם משפחתו התגוררה תחילה במעברה בחיפה, ובהמשך הועברה לשכונת מוסררה בירושלים. בגיל 13 עזב את הבית לישיבה החקלאית־תיכונית בכפר חסידים ואחר כך התגייס לחטיבת הנח"ל. עם סיום שירותו הצבאי פנה ללימודי תיאטרון ונמנה על בוגרי המחזור הראשון של "בית־צבי".

באופן אירוני, צעדיו הראשונים היו בתיאטרון "האהל", שהיה שייך להסתדרות פועלי ארץ ישראל, שכוכביו היו ממוצא רוסי או פולני.

הוא הופיע גם בתיאטרון הקאמרי, אבל התבלט בעיקר בקולנוע, בגילום דמויות סטריאוטיפיות וגרוטסקיות של אנשים בשולי החברה, המפלסים את דרכם בהשתלשלות אירועים קומית, המורכבת בדרך כלל מרמאויות קטנות, התחפשויות וחילופי זהויות - אשכנזי ומזרחי, גבר ואישה, עני ועשיר ועוד. עיקר פרסומו הגיע מסרטי הבורקס שהפכו לקאלט - המובטל בטיטו, ספר נשים וכמובן צ'רלי וחצי וחגיגה בסנוקר הבלתי־נשכחים.

רווח מאוד אוהב להתכתב עם דמויות מהעבר, כשהוא מכיר אותן בגרסה עכשווית לדור הצעיר. כך, למשל, גילם ב־88' את סאלח שבתי עם הלהיט "אח יא ראב יא ראב". בשנת 2013 עלה המופע "חגיגה בסנוקר" בכיכובו, שהתבסס על הסרט המקורי. בערוץ הילדים גילם את זורקין בחסמב"ה דור 3.

רווח, נשוי בשנית, אב לחמישה וסב לשבעה, מזוהה פוליטית עם הליכוד. בשנת 1992 הופיע בתשדירי הבחירות של המפלגה. בשנת 2003 התמודד על מושב במועצת עיריית רמת־גן מטעם הליכוד.

הבמה שלה

בשנת 61, כשלמדינה מלאו 13, נחתה ליא קניג מרומניה. “על מה חשבתי אז?”, נזכרה אתמול, “על ללמוד את השפה, להיכנס להבימה, שיעריכו אותי, שיקבלו אותי, שאוכל להשתלב ופתאום השנים רצות והנה אני מדליקה משואה לכל העם”.

אתמול בערב התבשרה קניג, כלת פרס ישראל לתיאטרון, כי תדליק בערב יום העצמאות הקרוב משואה. “בהתחלה”, היא אומרת. “בכיתי נורא. כל חיי עברו אל מול עיניי, כמו סרט נורא. התרגשתי. זו הייתה שמחה שמהולה בהפתעה, ויחד עם זאת גם בצער על כך שהוריי ובעלי לא זכו לראות אותי במעמד הזה. לא ידעתי ולא ציפיתי לכך כי אני יודעת שבוחרים אנשים שעשו דבר גדול בחיים. כשאומרים שאני הגברת הראשונה של התיאטרון זה תמיד מצחיק אותי. אני מודה לקהל שעשה אותי, שבנה אותי. אני מאחלת לעם שלום, שקט וביטחון”.

קניג התייחסה אתמול לקולגה זאב רווח שידליק לצידה משואה. לפני כמה שנים הם נפגשו בסרט שהוקרן בערוץ הראשון. “הוא היה הילד שלי”, היא צוחקת. “אני מאוד אוהבת ומעריכה אותו”.

קניג נולדה ב־1929 בלודז' שבפולין למשפחת שחקנים נודעת. לאחר מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה לרומניה ושם למדה משחק באקדמיה לאמנות. בגיל 17 החלה להופיע על במת התיאטרון היהודי בבוקרשט. ב־1961 עלתה לישראל ותוך זמן קצר השתלבה בשורות תיאטרון הבימה, בו היא משחקת גם כיום בכישרון ובמרץ מעוררי השתאות.

במהלך השנים מילאה עשרות תפקידים ראשיים בהצגות קלאסיות ומודרניות ובהן "מירה'לה אפרת", "אמא קוראז'", "הנהג של מיס דייזי", "סיפור פשוט" ועוד רבות אחרות. קניג לקחה חלק גם בסדרות טלוויזיה ובהן "שטיסל", "שמש", "פרפר נחמד" ועוד.

קניג הייתה נשואה במשך 50 שנה לשחקן והבמאי צבי שטולפר, והם אף שיחקו יחדיו בכמה מופעים.