שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עמלה היא חלק מהשכר? הפיצויים של איש המכירות

    מנהל שפוטר מסוכנות רכב טען שלצורך הפיצויים יש לכלול את העמלות בחישוב השכר. המעסיקה התנגדה, אבל בית הדין קיבל את התביעה

    בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש מנהל מכירות לשעבר בסוכנות הרכב "אר. אי. מכוניות", וקבע כי הוא יפוצה על פיטוריו בכ-112 אלף שקל. השופט דגית ויסמן קבעה שעל בסיס העמלות שקיבל יש לקבוע ששכר היסוד שלו גבוה מזה ששולם לו בפועל.

     

    התובע החל לעבוד כמנהל אולם תצוגה ובהמשך קודם לתפקיד מנהל מכירות בכפיפות ישירה למנכ"ל החברה. ב-2014 הסתיימה עבודתו בחברה לאחר שש שנים, ובתביעה שהגיש נדונו שתי שאלות מרכזיות: הראשונה, אם יש לראות בעמלות ששולמו לו כחלק משכרו הקובע לצורך גמול שעות נוספות, הפרשות פנסיוניות ופיצויי פיטורים. השנייה – אם התובע זכאי לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

     

    התובע טען שמשכורתו הייתה בנויה משכר יסוד נמוך יחסית (5,000 שקל ו-500 שקל גמול שעות נוספות גלובלי), ורוב הסכום שולם כנגד עמלות. לפיכך, מאחר שעבד בתפקיד שמהותו מכירות, יש לראות בעמלות ששולמו לו כרכיב שכר לכל דבר ועניין. על יסוד טיעון זה הוא תבע הפרשי פיצויי פיטורים וכן הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות. הוא הוסיף שפוטר ללא שימוע, ושההודעה נמסרה לו במסגרת פגישה שגרתית שבה המנכ"ל אמר לו שאינו מרוצה מתפקודו.

     

    מנגד טענה החברה שהעמלות ששולמו לתובע אינן חלק משכרו הרגיל והוא אינו זכאי להפרשים כלשהם. לדבריה לא מדובר בעמלות בגין מכירות שביצע התובע בעצמו, אלא בתשלומים התלויים בהכנסות החברה ובתפוקה של אנשי המכירות הכפופים לו. לעניין הפיטורים היא טענה שהוא נקרא לפגישה על מנת לזמנו לשימוע לפני פיטורים, אך בסופו של דבר לא התקיים שימוע משום שהתובע בחר לסיים את עבודתו.

     

    אבל השופטת דגית ויסמן קבעה שיש לראות בעמלות חלק משכרו הקובע של התובע. היא הסבירה שגישת החברה לא עולה בקנה אחד עם חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן התוצאה תהיה שעובד ששכרו משתלם על בסיס עמלות בלבד לא יהיה זכאי כלל לתשלום גמול שעות נוספות, גם אם הועסק בפועל בשעות נוספות.

     

    "אם נקבל את עמדת הנתבעת לפיה אין לראות בעמלות חלק משכר התובע, פירוש הדבר שהתובע אשר הועסק כמנהל אולם מכירה ובהמשך כמנהל המכירות, בכפיפות למנכ"ל, השתכר שכר שעתי של 26.88 שקלים (מנה של שכר היסוד – 5,000 שקלים, ב-186 שעות עבודה בחודש). עניין שאינו סביר כלל", כתבה בפסק הדין וציינה שעמלות מהוות חלק משכרו הרגיל של עובד לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

     

    לעומת זאת, בכל הקשור לפיטורים קיבלה השופטת את גרסת החברה, והבהירה כי לאור בכירותו של התובע, ישיבה מקדמית שמטרתה לזמנו לשימוע היא צעד סביר ומתבקש. היא השתכנעה שבפגישה זו התובע הוא שדרש "לקבל כל המגיע לו", ולמעשה לסיים את העסקתו, ומשכך התייתר הצורך בעריכת שימוע מסודר.

     

    בתוך כך ציינה השופטת ויסמן שגרסת התובע לגבי נסיבות הפיטורים הייתה מתחמקת, במיוחד נוכח עדותו הבהירה של המנכ"ל בנושא.

     

    לאחר שניתחה את תחשיבי הצדדים היא הורתה לחברה לשלם למנהל לשעבר כ-112 אלף שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשים בגין תמורת הודעה מוקדמת, הפרשים בגין דמי גמולים לפנסיה, וגמול שעות נוספות. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 14,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים