שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    למה ישראל חייבת להגיב על טבח הגז בסוריה
    מדינה הטומנת ראשה בחול לנוכח הזוועה מעבר לגבול מעבירה מסר פשוט: אנחנו בעצם רק אורחים זמניים במזרח התיכון ולא בעלי בית על ארצנו

     

    ילדים לאחר תקיפה כימית בסוריה ()
    פעוט שנפגע בתקיפה הכימית בדומא, סוריה

    הדיווחים על השימוש המזעזע של צבא סוריה בגז כלור נגד אוכלוסייה אזרחית במדינה הסמוכה לגבולנו מחייבים תגובה ישראלית. אם מישהו חושב שנוכל לטמון ראשנו בחול ולומר "שיטבחו אחד את השני", אזי כדאי שיבין שהמסר המשתמע מכך הוא שאנחנו הישראלים אורחים זמניים כאן ולא בעלי הבית.

     

    השאלה העומדת ברקע היא אם אנחנו נמצאים כאן במקרה, כמין מטאוריט אקראי שנפל באזור לא מוצלח, או שמא קיומנו הריבוני בחבל ארץ זה הוא קיום לכתחילי ובעל משמעות. או במילים אחרות, האם מדינת ישראל היא חלק מהבעיה במזרח התיכון (ואולי המחוללת המרכזית שלה) או שהיא חלק מרכזי בפתרון?

     

    טמינת הראש בחול נוכח הזוועות שמבצע בשאר אסד – הדיווחים מדברים על בין 70 ל-150 קורבנות - מתפרשת כהשלמה עם האפשרות הראשונה ולכן מאיצה את תהליך הדה-לגיטימציה של קיומנו הריבוני.

     

    אני יודע, התגובה האוטומטית שאליה הורגלנו היא: "השתגעת? לסכן את חיילנו בשביל איזו מוסריות שכלל לא שייכת לאזור הזה? שב בשקט ותן להם להרוג אחד את השני". ובכן, מי שסובר ונוהג כך מוצא לבסוף את ולדימיר פוטין פורס חסותו על המרחב, את האיראנים מתבססים תחתיה על גבולנו, ואת ילדינו שלנו תחת איום גרעיני חמור פי כמה מהגז של אסד.

     

    לא, אין זה סביר לשלוח את חיילינו אל מעבר לגבול כדי לעצור את הטבח. דמם קודם לכל הילדים הסורים. אבל את טילי השיוט ששילח דונלד טראמפ לבסיס חיל האוויר הסורי כתגובה למתקפת הגז של אסד לפני כשנה, הייתה צריכה ישראל להקדים ולשלוח.

     

    אני קורא מכאן לממשלת ישראל - ממשלת המדינה היהודית - להצדיק את קיומנו המוסרי ולקום ולעשות זאת עכשיו.

     

    חובה עלינו להפנים שמשבר הזהות יוצר את תודעת חוסר השייכות. חוסר השייכות מוליד אסטרטגיה פסיבית ומתנצלת שלא מסוגלת לפעול בשם שום ערך מלבד ההגנה העצמית. והאסטרטגיה הזו מזמינה לכאן כל עריץ לקחת במקומנו אחריות לנעשה סביבנו.

     

    ולבסוף אנחנו גם מוצאים עצמנו מול איום קיומי קשה פי כמה ומאבדים הן את הלגיטימיות הבינלאומית והן את היכולת להגן על עצמנו.

     

    היכולת להופיע בזירה בשמם של ערכים שמעבר להגנה העצמית ולקיום בלבד, היכולת הזו אינה עניין תיאורטי. עבורנו היא עניין קיומי. אם נמשיך ונצדיק את קיומנו כאן בשם ההגנה העצמית בלבד, בלי שום "חתיכת צדק", בלי איזה ערך ששווה גם להילחם עבורו, אזי גם הקיום שלנו לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

     

    אם חונקים ילדים בגז סמוך לגבולנו ואנחנו מפנים מבט, אז למה בכלל צריך אותנו?

     

    הח"כ לשעבר משה פייגלין הוא יו"ר מפלגת זהות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים