פורנוגרפיה, נטייה מינית ודימוי גוף: תוכנית חדשה לחינוך מיני בבתי הספר
לתוכנית הוקצבו מיליון שקלים בלבד והיא תופעל תחילה רק בארבע ערים, בדגש על הכשרת הצוותים החינוכיים. גורמים במשרד החינוך: "זה מעט מדי ומאוחר מדי, יש להכניס את הנושא לתוכנית הליבה"
"טיפה בים" או צעד היסטורי? לאחר שגובשה במשך ארבע שנים, ל-ynet הגיעו פרטי התוכנית החדשה לחינוך מיני בבתי הספר. בתוכנית "מיניות במרחב הבטוח" ששלביה הראשוניים יצאו לפועל לאחרונה משתתפות הערים באר שבע, קריית מלאכי, פתח תקווה ואור יהודה.
בשלב הראשון תתמקד התוכנית בהכשרת הצוותים החינוכיים לקראת כניסת התכנים לכיתות. אבל גורמים במשרד החינוך אומרים כי היא בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי" ומבקרים בין היתר את התקציב הזעום של התוכנית. בעמותות ובארגונים העוסקים בנושא אף קוראים לשר החינוך נפתלי בנט להכניס את שיעורי החינוך המיני לתוכנית הליבה בבתי הספר.
התוכנית היא תוצר של שיתוף פעולה בין כמה משרדי ממשלה ובהובלת משרד החינוך וארגון "ג'וינט אשלים". על פי הפיילוט, יעברו התלמידים בארבעת היישובים בין שבע לשמונה שעות לימוד של חינוך מיני לראשונה בכיתה ו', וימשיכו בכך הן בכיתות ז'-ח' והן בכיתות י'-י"א. בין השאר ילמדו על יצירת מוגנות מינית, דימוי עצמי, התפתחות מינית, עמידה בלחץ חברתי בהקשר של קיום יחסי מין, הטרדות מיניות, השלכות הצפייה בפורנוגרפיה, חברות וזוגיות, שימוש באמצעי מניעה, שיקולים בקיום יחסי מין, נטייה מינית וזהות מגדרית.
ואולם בשלב זה מדובר כאמור בארבעה יישובים בלבד שייקחו חלק בתוכנית, אף שהכוונה המקורית הייתה להתחיל עם שמונה. גם יישוב ערבי תוכנן להשתלב בתוכנית.
התוכנית גוררת ביקורת כיוון שהושקעו בה רק כמיליון שקלים להכשרת הצוותים החינוכיים וליצירת תשתית דיגיטלית. שאר התקציב, כ-14 מיליון, לא הועבר כתקציב ייעודי. "אנחנו לא שבעי רצון מהמצב", מודים במשרד החינוך. "אנחנו רוצים להשתפר ולהתאים את הלמידה למציאות שבה הילדים שלנו חיים בעולם דיגיטלי ומתקדם, ואנחנו צריכים להדביק את הפער הזה".
גורם אחר במערכת החינוך מבקר את התכנית ואומר כי "יש פער בין מה שמתוכנן לבין מה שריאלי. היוזמה ברוכה ופורצת דרך, אבל בפועל לא מושקע בה כמעט תקציב. אם בתום התהליך אנחנו נשארים עם ארבעה יישובים – זו אפילו לא טיפה בים". במשרד החינוך מסרבים להעריך אם ומתי יצטרפו לתוכנית יישובים נוספים.
המטרות המוצהרות של התוכנית הן שינוי עמדות והתנהגות אצל בני נוער המבטאות בריאות מינית, הכרה בזכויות מיניות שלהם ושל האחר והתנגדות לאלימות מינית. "התוכנית הזאת עלתה בפורום מצומצם שדיבר על נערות בסיכון" אמרה בוועדה למעמד האישה בכנסת איריס מנדה בן יעקב, מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים במשרד החינוך. "משם עלה צורך להפסיק לדבר על הפתולוגיה ועל מצבי סיכון, ולעשות תוכנית כוללת על מיניות בריאה. ברגע שנדבר על מיניות בריאה נמנע מצבים של אלימות או תרבות שמאפשרת אלימות מינית".
התוכנית החלה לקרום עור וגידים על רקע ביקורת קשה של מבקר המדינה בנושא הפסקות היריון יזומות, בין היתר בקרב נערות. בדו"ח של 2016 בעניין הוא התייחס גם למערכת החינוך. "קיים חוסר ידע לפחות בקרב חלק מבני הנוער בתחום החינוך המיני והמודעות לשימוש באמצעים למניעת היריון", נכתב. "בבתי הספר התיכוניים, במסגרת תוכנית 'כישורי חיים', פחות ממחצית מהיועצות העבירו תכנים בנושא קיום יחסי מין ושימוש באמצעי מניעה".
לבסוף קבע המבקר כי "פערי הידע בנושא חינוך מיני והחשיפה המוגברת לתכנים שיש בהם התייחסות למין מחייבים את משרד החינוך לפעול כדי להנחיל לילדים ולנוער התנהגות מינית בטוחה".
כיום חינוך מיני אינו חלק מתכני החובה בבתי הספר, והוא לרוב משול בתכנית "כישורי חיים" בחטיבות הביניים, אך גם במשרד החינוך מודים: כל בית ספר בוחר אם להכניסם ובאיזו מידה. "בבתי ספר שמרגישים יותר בנוח לדבר על מיניות זה קורה, ובבתי ספר אחרים זה כמעט ולא קורה", אמרה בן יעקב ל-ynet.
שרון צ'רקסקי, מנכ"לית עמותת דלת פתוחה לקידום מיניות בריאה שעוסקת בקידום חינוך מיני והפעלת רשת מרכזי ייעוץ לנוער בנושא מיניות בריאה, הוסיפה: "המצב היום הוא שמתחילים לדבר עם התלמידים על מיניות בחטיבת הביניים, ובמקרה הפחות טוב רק בכיתות י' ו-י"א, וזו צרה צרורה. המחקרים היום מראים שרבים מהם נחשפים לפורנו כבר בגיל 8, אז מה עשינו בזה?".
לדבריה, ההתמודדות היא לא רק של הילדים אלא גם של ההורים: "אין יום שאנחנו לא פוגשות הורים שלא יודעים להתמודד עם הנושא, ואנחנו מדברות על מאות פניות. מיניות בריאה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ואני קוראת לשר החינוך להכניס את שיעורי החינוך המיני לתוכנית הליבה בבתי הספר. בני הנוער צמאים לדבר על זה".
היא הצביעה על השלכות היעדר החינוך המיני בבתי ספר: "יש פוטנציאל להתנהגות סיכונית, בהחלט. ברגע שאין מידע מהימן הם לא מבינים למשל שהשילוב של אלכוהול ומין מסוכן ביותר. שמענו גם על מקרים חמורים מאוד של אובדנות על רקע העדפה המינית, וכמובן הריונות לא מתוכננים. בנוסף, רוב בני הנוער שמגיעים למרכזי הייעוץ שלנו לא משתמשים באמצעי מניעה".
עם זאת, צ'רקסקי ברכה על התוכנית החדשה, שלה שותפה גם 'דלת פתוחה': "הכוונות מעולות וטובות. לתוכנית יש פוטנציאל להיות פורצת דרך, אבל בלי תקציב ממשי זה יהיה קשה מאוד".
מירב אורן, יועצת חינוכית ורכזת מיניות בריאה בוועד למלחמה באיידס שמעבירה סדנאות מיניות בבתי ספר, מסכימה עם הדברים. בסקר שערך הוועד למלחמה באיידס בנושא החינוך המיני שאלו תלמידים למי הם יפנו כשיש להם שאלה. לדבריה, "הצוות החינוכי היה האופציה האחרונה. זה מעלה שאלה לגבי המסרים המועברים היום לתלמידים בבתי הספר. היום במערכת החינוך מיניות נשארת טאבו, וזה גורם לתלמידים לעשות את הדברים בסתר".
גם אורן, כמו צ'רקסקי, מצביעה על הקשר ההדוק בין היעדר חינוך חיני להתנהגות סיכונית: "בוודאי שנערים ונערות מקיימים יחסי מין לא מוגנים כי הם פשוט לא יודעים".
"המציאות מורכבת ורוויית מיניות", אומרת בן יעקב. "אנחנו עדים היום, בין היתר, לילדים שיוצאים מהארון ואנחנו לא יכולים להישאר בקופסא שלנו. אנחנו רוצים שגם מורים מקצועיים ידברו על מיניות, שפוסטרים על הנושא ייתלו בבתי הספר".
לפנייה לכתב/ת 
