שתף קטע נבחר

מד הלייזר הראה 183 קמ"ש – אבל הנהג זוכה

נהג שנתפס נוהג לכאורה ב-93 קמ"ש מעל המותר הורשע בבית המשפט לתעבורה. אבל בערעור למחוזי התגלו כשלים בהתנהלות של השוטרים

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגיש נהג שהורשע בבית המשפט לתעבורה, וזיכה אותו מנהיגה במהירות 183 קמ"ש בכביש של 90 קמ"ש. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ סברה שבתיק התגלו כמה כשלים משמעותיים בראיות.

 

לפני כשמונה חודשים הורשע הנהג בבית המשפט לתעבורה בעבירות של נהיגה במהירות מעל המותר ונהיגה בקלות ראש. הערעור שהגיש למחוזי התמקד בראיה שעליה התבססה ההרשעה – בדיקת המהירות באמצעות מד מהירות לייזר (ממל"ז).

 

המערער הודה שנהג בזמן ובמקום שבו "נתפס", אך כפר בכך שמכוניתו היא זו שתועדה במהירות, והעלה ספקות לגבי ההפעלה התקינה של מד הלייזר ובמיומנות ובאמינות של המפעיל. הוא ביקש לחקור את כל העדים המעורבים בהפעלת המכשיר, בטענה שמד הלייזר לא היה תקין או שהמפעיל לא השתמש בו בהתאם לכללים.

 

השופטת מאק-קלמנוביץ התבססה על קביעות של העליון והסבירה שעל מנת להוכיח שאדם נהג במהירות מסוימת, לא מספיק להראות תוצאה על צג המכשיר. המדינה חייבת להוכיח כמה דברים נוספים, בהם תקינותו של המכשיר, בדיקות שעבר לפני השימוש והפעלתו על ידי גורם מיומן ובאופן הנכון.

 

לגבי המקרה הספציפי היא הצביעה על ספקות בשאלה אם בוצעה "בדיקה עצמית ובדיקת תצוגה" של המכשיר, כפי שנדרש בתחילת כל משמרת של השוטרים ובסיומה. היא הפנתה לכך שבמסגרת "בדיקת התיאום", השוטרים לא ציינו בבירור את מקום הבדיקה, אלא כתבו "עמוד תאורה במחוז ש"י". לדבריה, "מדובר בתיאור כללי ביותר, המתייחס למספר עצום של אפשרויות, ולפיכך אינו מאפשר להתחקות אחר הנתונים ולבחון את התוצאות".

 

בנוסף נקבע שהשוטר שהפעיל את המכשיר העיד שהוא בעל הסמכה, אולם לא נשא את התעודה במועד עדותו ולא הציג אותה לבית המשפט. אף שמדובר במחדל שניתן לתקן בקלות, אותו שוטר אף לא הציג תעודת הסמכה במועד מאוחר יותר.

 

מכאן עברה השופטת לקושי ראייתי נוסף: בדו"ח השוטר, במקום שבו יש לרשום את נתיב הנסיעה, נכתבו הן המילה "ימני" והן המילה "שמאלי", האחת מסתירה את האחרת, כך שברור שבמסמך בוצע תיקון כלשהו, אולם לא ניתנה הבהרה בעניין על גבי המסמך או במזכר נפרד.

 

השופטת מאק-קלמנוביץ' התייחסה לתגובתו הראשונית של הנהג, כפי שנרשמה בדוח, כשאמר "אני חמור, נשבע לך שלא שמתי לב לאיזה מהירות אני הגעתי. תעשה טובה זו הפרנסה שלי. אני מצדיק אתכם 100%".

 

ואולם, בשונה מבית המשפט לתעבורה, היא ציינה כי "באמרה זו יש משום תמיכה מסוימת לראיות התביעה, אולם אין בה הודאה של ממש, ואין בה ראיה למהירות הנסיעה המיוחסת למערער". מסיבות אלה הערעור התקבל והנהג זוכה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד תעבורה שלמה ערד
  • ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוזי ירושלים (פלילי)
  • עו"ד אליאס סיילס עוסק בתעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים