נשיאת העליון לנציגת המדינה בבג"ץ הגירוש: "אז אין הסכם"
בדיון על שחרור מבקשי מקלט מסהרונים טענה נציגת המדינה שהיא ממתינה לעדכון לגבי ההסכמים עם אוגנדה ורואנדה. השופטת חיות עקצה אותה והשופט מלצר הוסיף: "מה נאמר לעצורים, שיש הסתברות גבוהה שיקלטו אותם?". העותרים הוצאו והדיון התקיים במעמד צד אחד. החלטה תינתן במועד אחר
בג"ץ דן אחר הצהריים (יום ג') בעתירה של ארגוני זכויות אזרח לשחרור מבקשי המקלט הכלואים במתקן סהרונים בדרום. המדינה מתנגדת לשחרור וטוענת שאפשרות גירושם למדינה השלישית (אוגנדה) עדיין קיימת, אולם נשיאת העליון אסתר חיות העירה לנציגת המדינה, עו"ד שוש שמואלי, ואמרה לה: "אז אין הסכם".
למעשה המדינה הודתה בדיון שידעה על המגעים בין ישראל לאו"ם (ההסכם שעליו הכריז בנימין נתניהו ואז חזר בו), אולם לא עדכנה את בג"ץ. השופטים מתחו על כך ביקורת חריפה, ובהמשך נענו לבקשת עו"ד שמואלי, הוציאו את הקהל ואת העותרים והמשיכו לדיון מסווג במעמד צד אחד. הדיון חודש במעמד שני הצדדים רק לאחר כשעתיים.
עוד קודם לכן, בתשובתה לעתירה טענה המדינה שנמשכים מגעים שמנהל שליח מיוחד למדינה האפריקנית כדי להעביר אליה את הכלואים. עו"ד ברק כהן שמייצג את העותרים אמר בדיון: "יש חוסר ודאות לגבי מי שההסכם מתייחס אליו. אנחנו לא עוסקים בסחורה אלא בבני אדם. השלטון אומר ביום ראשון 'יש הסכם', ביום שני 'אין הסכם', ביום שלישי 'יש הסכם חדש', בערב של אותו יום 'ההסכם מושעה' ובלילה 'ההסכם בטל'. אחרי כמה ימים יש הסכם עם מדינה אחרת. לפעמים ההתנהלות פוגעת בכבוד האדם".
הנשיאה חיות שאלה את עו"ד שמואלי אם יש הסכם נכון לעת הזו, והיא ענתה: "עם שתי המדינות נחתמו הסדרים לפני מספר שנים ונחתמו עדכונים להסכם".
הנשיאה חיות: "גברתי נשאלה אם הייתם מעלים על מטוס כך וכך אנשים שמיועדים להרחקה, הם היו נקלטים שם או לא?".
עו"ד שמואלי: "יש הסתברות גבוהה להתקיימות התנאים".
הנשיאה חיות: "אז אין הסכם".
השופט מלצר: "אתם מחזיקים אנשים במעצר. אז מה נאמר להם? שיש הסתברות גבוהה שיקלטו אותם?".
השופטת חיות: "כלומר, אם אתם מעלים אנשים על מטוס הם לא ייקלטו כי אין הסדר? בהסכם המקורי התקשרתם לפני כמה חודשים עם שתי המדינות. מה השתנה?".
השופט מלצר: "שר החוץ של אותה מדינה אמר שאין הסכם לקבל אנשים בכפייה, אז איך יש הסתברות גבוהה? זה חידוש - לעצור אנשים רק אם יש הסתברות גבוהה לגרש אנשים. החירות היא האלטרנטיבה".
עו"ד שמואלי: "מדובר במגעים חסויים מאוד".
השופט מלצר: "אתם כפרקליטות ידעתם על המגעים האלו?"
עו"ד שמואלי: "כן, ולכן ביקשנו דיון במעמד צד אחד".
אחד המייצגים של העותרים, עו"ד אביגדור פלדמן, אמר לפני הדיון: "הייתי בקשר עם נציבות האו"ם לפליטים. בין האו"ם לבין מדינת ישראל מתקיים קשר זה כמה שנים. הם העבירו כבר 4,000 או 5,000 איש מישראל למדינות מערביות לאיחוד משפחות או כשמדובר היה בפליטים חולים. הם מודאגים ולא מבינים מה קרה כאן"
את העתירה לבג"ץ הגישו פעילים חברתיים בשבוע שעבר. בסוף השבוע עדכנה המדינה את בג"ץ כי השליח עדיין נמצא באוגנדה וכי "ישנה סבירות גבוהה להתקיימות התנאים הנדרשים להרחקה למדינה השלישית, אולם דרוש פרק זמן נוסף קצר להשלמת הבירור לצורך הסדרת ההרחקה". בכל מקרה, הצו הארעי שאוסר לגרש מבקשי מקלט מישראל תקף כל עוד אין החלטה אחרת.
פעילים מתנועת "עוצרים את הגירוש" שהפגינו מחוץ לאולם אמרו: "ממשלת ישראל מתייחסת לבג"ץ כאילו מדובר בקרקס. הגענו כדי להבהיר שחיי אדם הם לא קרקס, גם חייהם של מבקשות ומבקשי מקלט וגם חייהם של תושבי דרום תל אביב. קרקס המדינה השלישית הזה צריך להיפסק. ההתנהלות המביכה הזאת מייצרת מתחים אדירים ומשאירה גם את תושבי השכונות וגם את מבקשי המקלט ללא פתרונות. הגיע הזמן לשים לכך סוף".
לפי הודעת המדינה, ב-2017 כבר גורשו לאוגנדה 630 מבקשי מקלט ולרואנדה 44. נכון לעכשיו מוגדרים 7,548 מבקשי מקלט כבעלי פוטנציאל להרחקה, מתוכם 3,778 לא הגישו בקשת מקלט. בקשת המקלט של 2,511 איש נדחתה. 1,259 איש הגישו בקשת מקלט לאחר 1 בינואר. רשות האוכלוסין הודיעה שמי שלא הגיש עד אז את בקשתו הוא בר גירוש.
כמו כן, המדינה ציינה כי נמסרו 1,789 הודעות ליציאה למדינה שלישית בהתאם לנוהל ההרחקה, בוצעו 259 שימועים וב-182 מתוכם ניתנה החלטה בדבר יציאה מישראל למדינה שלישית. ב-77 האחרים טרם ניתנה החלטה.
לפנייה לכתב/ת 
