שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אתם קבעתם: כיפת ברזל היא ההמצאה הישראלית של כל הזמנים
    לרגל יום העצמאות וחגיגות 70 שנה למדינת ישראל, ערכו משרד הכלכלה והתעשייה ו-ynet את תחרות ההמצאות והטכנולוגיות הבולטות מאז הקמת המדינה. בשלב הגמר נתבקשו גולשי ynet לבחור מהי ההמצאה הבולטת ביותר ב-70 השנים הראשונות של המדינה - והנה המנצחת

    בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה

     

    המצאות ופיתוחים, מוחות מבריקים שלא מפסיקים לייצר ולפתח ולחשוב על עתיד טוב יותר - והכל במדינה אחת קטנה במזרח התיכון, מדינת ישראל שחוגגת השנה 70 להיווסדה. לרגל חגיגות יום העצמאות ערכו משרד הכלכלה והתעשייה ו-ynet תחרות ובה אתם, הגולשים, נתבקשתם לבחור את ההמצאות והטכנולוגיות המתקדמות הכי מוצלחות בעיניכם.

     

    "ישראל הפכה במהלך שנות קיומה למעצמה עולמית בכל מה שנוגע ביזמות וחדשנות טכנולוגית ומדעית," שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן. "התעוזה, הרעיונות וההמצאות שמקורם בצורך הקיומי של המדינה עוד בשנותיה הראשונות להגן ולקיים את עצמה בכוחותיה היא, פרצו אל העולם כולו והפכו את ישראל לחממה טכנולוגית לעולם כולו.

     

    "אני בטוח שהתכונות הישראליות, ובכללן חשיבה מקורית, נועזות, הסתגלות מהירה לתנאים משתנים ויכולת לעקוף מחסומים מלאכותיים מסייעים ויסייעו לנו להמשיך ולהביא לעולם את בשורת היזמות והחדשנות הישראלית גם בעתיד. אין חולק שההמצאות שנבחרו זה עתה בתחרות על ידי הציבור כהמצאות המובילות, הן דוגמאות מצוינות ליכולת ההמצאה, החשיבה והחדשנות הישראלית אשר מספקים פתרונות לאתגרים מהותיים, מהווים השראה לעולם כולו והרבה גאווה לאומית לישראל.

     

    "משרד הכלכלה והתעשייה גאה להציג ולשתף את הציבור באמצעות תחרות 'ההמצאות של ישראל' במגוון הרחב של ההמצאות, החידושים והטכנולוגיות שההון האנושי הייחודי של ישראל הביא לעולם במהלך שנות המדינה עד כה."

     

    מתוך עשרות ההמצאות הישראליות שהוצגו בפני הגולשים, עלו לשלב הגמר תשע ההמצאות הבאות: כיפת ברזל - מערכת יירוט טילים ורקטות - רפאל בשיתוף אלתא. waze - תוכנת ניווט שיתופית. watergen - מכונות לייצור מים מהאוויר. אופק - לוויין מפיתוח ישראלי - התעשייה האווירית. טפטפות - נטפים. חומת אש (firewall) של צ'ק פוינט. סנדלי טיילים מהפכניים - שורש ערכות נוודים. דיסק און קי - אמ-סיסטמס. מערכת רובוטית לסיוע בניתוחים שעיר פולשניים - ממיק כירורגיה.

     

    מעל ל-63 אלף הצבעות קבעו כי ההמצאה הישראלית שזכתבה בתואר ההמצאה הישראלית של כל הזמנים היא:

     

    מקום ראשון: ההמצאה הישראלית של כל הזמנים - כיפת ברזל

    אלי כהן, שר הכלכלה, מעניק את התואר לזוכים (מימין): פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות עליונות אווירית, רפאל, אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, ד"ר דניאל גולד, ראש מפא"ת, משרד הביטחון (צילום: באדיבות דוברות משרד הכלכלה)
    אלי כהן, שר הכלכלה, מעניק את התואר לזוכים (מימין): פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות עליונות אווירית, רפאל, אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, ד"ר דניאל גולד, ראש מפא"ת, משרד הביטחון(צילום: באדיבות דוברות משרד הכלכלה)
     

    הדרך להמצאת המערכת העוצמתית הזאת שנקראית כיפת ברזל כללה הרבה אבידות בנפש ונזקים כלכליים שגרמו לכל הדרגים הבכירים להבין שאנחנו כמדינה חייבים למצוא פתרון - כאן ועכשיו. פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מערכות עליונות אווירית ברפאל מזכיר שאנחנו כמדינה, סופגים איומים בליסטיים עוד מימי מלחמת יום כיפור ובזמנו, התעלמנו. "בסוף שנות השמונים התחלנו לפתח את מערכת החץ כנגד איומים, את תקיפות הטילים אנחנו חווים למעשה עוד משנת 73". 

     

    בשנים 2004-2005, עוד לפני מלחמת לבנון השניה התחילו לחשוב על פתרון במקביל ל"שרביט קסמים" שפותח באותן שנים. "למלחמת לבנון הגענו כשאנחנו יודעים שאנחנו חייבים למצוא פתרון לאיומים הבליסטיים, הרקטות והטילים שמגיעים גם מעזה" מספר יונגמן. "היה לרפא'ל ברור שאנחנו חייבים לממש את הפתרונות שהיו לנו אז רק בראש, או על נייר ותוך כדי המלחמה הגלגלים כבר החלו לנוע."

     

    דני גולד, כיום ראש המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא''ת, נ.פ) ובשנים 2004-2005 היה ראש המחקר והפיתוח היה אמון על פיתוח מערכת כיפת ברזל וגם לו, היה ברור שמשהו חייב להיעשות.

     

    "ההחלטה לפתח את כיפת ברזל נבעה מכמה סיבות: ראשית, כבר אז ירו רקטות, אמנם לא המון, אבל אזרחים וחיילים נפגעו ולא יכולתי לסבול את זה, היינו צריכים להציל חיי אדם. כמו כן, צפיתי שהאיום הזה ילך ויתגבר ויהפוך למה שהוא היום מבחינת טווחים רחוקים יותר ומגוון רחב יותר של טילים.

    כיפת ברזל (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)

    "סיבה נוספת הייתה מניעת נזק כלכלי למדינה של מליוני דולרים בגין נזק לרכוש, עלויות של יציאה למלחמה ואולי אפילו מניעת מלחמה. רצינו לאפשר מתן דרגת חופש מסויימת לדרג המדיני, שיוכל לחשוב על מהלך שקול ולא לפעול מלחץ. היום, אם קורה משהו אז הם מרוויחים זמן לחשוב, כיפת ברזל מרוויחה זמן ומספקת מעטה הגנה לחופש פעולה".

     

    גולד מוסיף שמה שהתגלה בדיעבד אגב, משהו שהוא עצמו לא חזה, זה המורל של האזרחים בשגרת היום יום, הודות למערכת.

     

    אז את הסיבות כבר יש, הקריטריונים שהוגדרו לפיתוח הם זמן וכסף. גולד הקציב 3 שנים בלבד לפיתוח המערכת יחד עם מגבלה כספית. כבר בשנת 2007 הוגש פתרון כיפת ברזל לוועדת נגל, שהגישה את המלצתה לשר הבטחון דאז עמיר פרץ. הוועדה בחנה עוד לא מעט פתרונות אחרים והחליטה שלכיפת ברזל, ההסתברות הגבוהה ביותר ליירט טילים באוויר. היו לא מעט מתנגדים וספקטים לסיפור הזה, אבל ברפא''ל היו חדורי מטרה והחליטו שהפעם, לא מדובר בסתם עוד פרוייקט אלא הפרוייקט ועשו כל מה שצריך בשביל לקדם את הפיתוח ולהמציא לישראל פתרון אמיתי, זול וזמין.

     

    לשם כך, שיטת העבודה הייתה צריכה להיות מאוד שונה מהמקובל. יונגמן מסביר שלפתח מערכת כזאת, היה לוקח לאמריקאים 15 שנה, "לנו 10 שנים והיינו צריכים פתרון מיידי בתוך שלוש, ארבע שנים." גולד מוסיף כי זה בעצם היה כמו לקחת 15 סטארטאפים רציינים מאוד ולעבוד עליהם במקביל. למטרה גויסו כ-400 עובדים מטעם משרד הביטחון, חיל האוויר ותעשיות שונות כשביניהן רפא''ל קבלן ראשי, התעשייה האווירית וחברת אמפרסט ועבדו במשך 3 שנים שלמות, שעות על גבי שעות בצורת “Design to Cost”.

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
      

    "לכל אחת ממערכות היירוט הצענו מספר פתרונות ועבדנו עליהם במקביל. פיתחנו מספר פתרונות במקביל, אם לכל טיל יש ראש קרבי למשל, אז בחרנו מספר אופציות לראש קרבי על מנת למצוא את הטוב ביותר. הקפדנו להשתמש במוצרי מדף, מוצרים שכבר קיימים בעולם בשביל להוריד עלויות. יחד עם זאת, לא בחלנו בשום אמצעי והכל בשביל להשקיע בפיתוח. על הדבר הזה עבדו מהנדסים וותיקים מאוד עם ניסיון עשיר בפיתוח של טילים וגם הרבה דם חדש, מהנדסים צעירים ומקוריים שישלימו אחד את השני. שיטת העבודה הייתה מאוד חריגה בנוף".

     

    בדרך היו לא מעט כשלים וכשלונות, אך לא כאלה שגרמו לדרגים הבכירים לפקפק במערכת. מכיוון שפעלו כל הזמן במספר ערוצים, ברגע שהבינו שמשהו לא עובד, עברו לפתרון אחר. מכיוון שעבדו במקביל, הכשלונות היו למעשה רק בערוץ אחד. "כל כשלון שחווינו בתהליך חיזק אותו ודירבן אותנו למצוא פתרון טוב יותר" מספר יונגמן.

     

    "כשמגלים מה הכשל, מגלים גם את הפתרון". גולד סיפר שבזמנו אנשים חשבו שמדובר במדע בדיוני להצליח לפתח כל כך מהר וכל כך בזול, אבל הוא היה בטוח מהרגע הראשון שזה ילך "אני הכרתי את הטכנולוגיה ואת האנשים שעובדים וידעתי שנצליח כי אנחנו חייבים להצליח. פעלנו מראש בכמה מישורים על מנת לנסות לנבא את הסיכונים ולברוח מהם. מאז, הביצועים שהיו מעולים שודרגו והיום הם אפילו טובים יותר"

     

    בסופו של דבר, צורת העבודה הייחודית ושילוב הטכנולוגיות היו ממש קפיצת מדרגה בפיתוח ונוצרה סינגריה של ממש, שילוב מופלא של תתי מכלולים ומערכות שכל אחד מהם אולי זול, אבל הצירוף שלהם הוליד מערכת חזקה וייחודית שעד היום, אין דומה לה וליכולות שלה בעולם.

     (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)
     

    מערכת כיפת ברזל היא לא רק המרגיעה הלאומית כאן בארץ, היא גם עושה את האפקט ההפוך בצד השני. "אין ספק שהיום המוטיבציה של הצד השני לשגר טילים פחתה" מסביר יונגמן. "כל המאזן שהיה לטובתם הופר, היכולת של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל הופכת שקולה יותר. מעבר ליכולות, לטכנולוגיה ולביצועים יש כאן גם אלמנט אסטרגטי שהוא ממש שובר שוויון אל מול האיומים שהתפתחו בשנים האחרונות. היום, כיפת ברזל מאפשרת לאנשים ששותים קפה בתל אביב להפסיק רגע, להיכנס למבנה מוגן, לחכות כמה שניות, לצאת החוצה ולחזור לקפה החם. יש מהפכה אסטרטגית ביכולת של מדינת ישראל לקחת החלטות. אנחנו מוגנים מפני איום הרקטות".

     

    גולד מוסיף, כי היום בזכות מנהלת חומה, יחידה של מפא''ת שאחראית על פיתוח וייצור מיזמי הגנה אקטיבית אנחנו כמדינה זוכים להגנה מלאה, מהמעגל השלישי ועד המעגל הראשון, מאלפי קילומטרים ועד טווח נמוך בזכות כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3.

     

    דיברנו קודם על החשיבות של עלות זולה לכיפת ברזל ואין ספק שיש לא מעט קולות שנרתעים ממחירי הטילים וטוענים שזול, זה לא. יונגמן מציע השוואה ומסביר שאת הפגיעה שטיל פאג'ר 3 או 5 יכול לעשות בעיקר ובנפש ולאחר מכן גם ברכוש, אי אפשר להעריך הכסף. הנזק הכלכלי ממלחמת לבנון השניה עמד על כ3.5 מיליארד שקלים על חודש של לחימה. גורם השוואה נוסף הוא טיל פטריוט שאינו יודע לעשות את עבודתה של כיפת ברזל ועולה שימו לב, 10 מליון דולר. לעומתו, מיירט של כיפת ברזל עולה פחות ממאה אלף. "ידענו שאנחנו חייבים לספק פתרון שעל פיו, נוכל לייצר כמויות גדולות של מיירטים כי האיומים הם רבים".

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
      

    את הפתרון הזה אין ספק שהם הצליחו להביא ובגדול. מערכת כיפת ברזל היא אחת המערכות הייחודיות והעוצמתיות שיש בעולם וכן, היא בוודאות ההמצאה הכי חשובה ב70 השנים האחרונות. "מפא''ת שמחה על ההוקרה של האזרחית למערכת כיפת ברזל, למרות שיש עוד מערכות שראויות לאותה ההערכה אך עליהן עוד אי אפשר לדבר" כך גולד. "אנחנו חלק מהמדינה וחלק מהאזרחים ומוקירים את מערכת כיפת ברזל בעצמנו".

     

    מקום שני: waze - תכנת ניווט שיתופית

    הכל התחיל בגלל שאהוד שבתאי, ממציאה של ווייז, שלא הצטיין בניווט. במטרה למצוא את דרכו בקלות הוא אמנם השתמש במערכת GPS מהסוג שהיה זמין אז, אך הפתרון לא היה מושלם. במוחו עלו רעיונות שונים לגבי האופן שבו ניתן לשפר את חוויית הניווט ולהפוך אותה לשימושית יותר.

    איך אפשר בלעדיה? תכנת וויז מנווטת אותנו ()
    איך אפשר בלעדיה? תכנת וויז מנווטת אותנו
     

    שבתאי הקים בביתו מיזם למיפוי כבישי ישראל, וב-2008 חבר לשני יזמים נוספים, אמיר שנער ואורי לוין, כדי להקים את ווייז כאפליקציית ניווט חברתית המבוססת על חוכמת ההמונים. ב-2009 ,שנה בלבד לאחר הקמת החברה, הוחלט על הרחבת הפעילות מעבר לים במטרה להפיץ את הבשורה של ווייז. אופן הפעילות נותר כשהיה: מיפוי שטחים בעזרת תוכנה ייעודית, כך שחוכמת ההמונים מאפשרת לכל משתמש לנווט את דרכו בדרך המומלצת לזמן הנתון, תוך קבלת עדכונים בזמן אמת על עומסי תנועה, חסימות, מצלמות מהירות ועוד.

     

    ב-2013 נרכשה ווייז על ידי חברת Google העולמית, בצעד שנחשב לרכישת האפליקציה היקרה ביותר עד אז. כיום השירות פעיל ביותר מ-180 מדינות עם תוכנה שתורגמה לכ-50 שפות ומעל ל-100 מיליון משתמשים - הקהילה הגדולה ביותר מסוגה בעולם.

     

    מקום שלישי: טפטפות - נטפים

    החזון של שמחה בלאס היה לתת מענה למחסור במים בישראל ולאפשר גידולים חקלאיים. הוא ראה בזבוז מים ובניסיונותיו מצא שניתן לחסוך משמעותית במים להשקיית מטעים כאשר משתמשים בטפטוף.

     

    בשנת 1965 נטפים אימצה רעיון זה, שיפרה אותו בסיועו של המהנדס רפי מהודר, ומאז מובילה את מהפכת ההשקייה בטפטוף ששינתה את פני החקלאות במקומות רבים בעולם.

     

    במשך למעלה מ-50 שנה ועד היום, ממשיכה נטפים לחדש ולהמציא טפטפות חדשות ומתקדמות לצד מוצרים מתקדמים אחרים בתחום ההשקייה והחקלאות הדיגיטלית. הטפטפות של נטפים הינן בעלות יכולת וויסות לחץ ההשקייה ומנגנון ניקוי עצמי אוטומטי למניעת סתימות, וכך שומרות על קצב השקייה אחיד לאורך חיי מערכת ההשקייה ללא תלות בלחץ ואיכות המים.

    משקים בטפטופים - טפטפות (צילום: באדיבות נטפים) (צילום: באדיבות נטפים)
    משקים בטפטופים - טפטפות(צילום: באדיבות נטפים)
     

    נטפים פועלת כיום בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם, דרך 29 חברות בנות ו 17 מפעלי ייצור בשלוש עשרה מדינות. מיליוני חקלאים ברחבי העולם משתמשים במערכות ההשקיה של נטפים, המייצרת למעלה מ-20 מיליארד טפטפות בשנה.

     

    על הגיעם למקום השני בתחרות הם גאים ומודים על ההזדמנות, ורואים בכך הכרה בחדשנות של נטפים ובהיותה סיפור גאווה ישראלי. נטפים הוקמה בנגב בקיבוץ חצרים מתוך צורך אמיתי לגדל יותר בפחות, ולאורך 50 שנים הפכה להיות חברת ההשקייה הגדולה בעולם.

     

    למרות המובילות הגלובלית ממשיכה נטפים לשמור על אופייה הישראלי ועל ליבת הפעילות בארץ, ובכלל זה כלל פעילות המחקר ופיתוח, ורואה בכך חלק מהיתרון התחרותי שלה.

     

    נטפים רואה עצמה כשגרירה של ישראל בעולם, וחרטה על דגלה לעזור לעולם לגדל יותר ייבול עם פחות משאבים – על מנת לסייע בהתמודדות עם אחד האתגרים הגלובליים העיקריים - האכלת האוכלוסיה הצומחת תוך ניצול מיטבי של משאבי המים והאדמה אשר נמצאים במחסור הולך וגובר.

     

    החדשנות היא ערך עליון בנטפים ואחד מהחוזקות העיקריות שלה. החברה משקיעה משאבים רבים הן בכוח אדם והן בתקציבים על מנת כיצד להמשיך ולחדש ולהוביל את תחום ההשקייה החכמה העולמי.

     

     

    מקום רביעי: דיסק און קי - אמ-סיסטמס

    "חברת ווסטרן דיגיטל גאה לקחת חלק ברשימת ההמצאות הישראליות ששינו את פני העולם", אמרה רונית רונן קרפול, סמנכ"לית משאבי אנוש ומשנה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל. "בספרו של דב מורן, '100 דלתות', מנכ"ל ויזם אמ-סיסטמס, מספר מורן כי הרעיון נולד כתוצאה מסיטואציה בה הוא היה צריך להציג מצגת למשקיעים פוטנציאלים בכנס בניו-יורק.

     

    "קושי טכני מנע בעדו להציג את המצגת ממחשבו האישי וגם לא היה באפשרותו להציג את המצגת מהמחשב המקומי כי קובץ המצגת היה גדול מדי - כך נולד הרעיון שנתן מענה יצירתי לצורך מידי ומתמשך.

     

    "אנו מאמינים שעידוד ופיתוח חשיבה מקורית ויצירתית הוא ערך עליון, אשר שם את ישראל בכל פעם מחדש בחוד החנית של עולמות ההייטק והטכנולוגיה".

     

    אמ-סיסטמס הוקמה ב-1989 כיצרנית מוצרי אחסון זיכרון פלאש - הרעיון של מורן נכנס לתהליך פיתוח בחברה, נרשם כפטנט ובסוף שנת 2000 נחשף המוצר המהפכני – כונן זיכרון פלאש נייד שפועל על ממשק USB.

    קטן, אבל עם קיבולת אדירה למידע. דיסק און קי (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    קטן, אבל עם קיבולת אדירה למידע. דיסק און קי
     

    המוצר זכה לשם DiskOnKey ,שהפך עד מהרה לכינוי הגנרי של ההחסנים הניידים. המוצרים השיווקיים הראשונים ממשפחת ה-USB היו בעלי קיבולת של 8, 16 ו-32 מגבייט. בתעשיית הטכנולוגיה היו גורמים שטענו תחילה שמחירו של המוצר גבוה מדי והפונקציונליות שלו מוגבלת. אולם אמ-סיסטמס התעקשה להמשיך ולשווקו, תוך הורדה מתמדת של העלות והגדלת נפח האחסון במקביל. תוך מספר שנים נהפך ההחסן הנייד לסטנדרט העולמי של התקני אחסון מידע נתיקים.

     

    כתיבת תכנים: נעם פרל, מור אלזון, איוי לרר, הדס אחיטוב ונירה דישי

      

    בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    כיפת ברזל - מקום ראשון המצאות של ישראל
    צילום: שאול גולן
    מומלצים