שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "רציתי רק לגולני": ערבי ישראלי שנפצע בלבנון נאבק ב-BDS
    יוסף חדאד שירת בגולני למרות ההקנטות שספג כשחזר לביתו בנצרת. במלחמת לבנון השנייה נפצע מפגיעת טיל, וכיום הוא נאבק בקמפיין ה-BDS ופועל לקירוב המגזר הערבי למדינה. "עד היום רודפים אותי הסיוטים בלילות", סיפר

    יוסף חדאד, ערבי נוצרי מנצרת, התגייס לצה"ל בגיל 18 - אף שבמשפחתו ובסביבתו לא היה אף אדם ששירת בצבא. לאחר שפנה באופן עצמאי ללשכת הגיוס והתעקש לשרת בגולני, נפצע במהלך הקרבות של מלחמת לבנון השנייה. לאחר תהליך שיקום ארוך, כיום פועל חדאד בדרכים אחרות לשרת את המדינה - הוא נאבק בקמפיין ה-BDS ופועל לקרב את ערביי ישראל למדינה. 

      

    בשיחה עם ynet סיפר חדאד, כיום בן 32, על החלטתו להתגייס: "הרגשתי שאני חלק מהמדינה וצריך לתרום לה ולכן החלטתי להתגייס לצבא, ובמיוחד לגולני. בהתחלה לא יכלו להבטיח שאגויס לגולני. בכלל לא הייתי חייב להתגייס והייתי מוכן להתנדב רק לגולני". הוא הוסיף: "אחרי כמה ימים חזרו אליי מלשכת הגיוס עם הבטחה שאם הפרופיל שלי יהיה תקין אז יגייסו אותי לגולני. ואכן, עם פרופיל של 97 התחלתי את השירות שלי בחטיבת גולני".

    יוסף חדאד חדד  שירת כחייל נוצרי בחטיבת גולני לוחם ()
    חדאד במהלך שירותו. "רציתי להתגייס, אבל רק בגולני"

    יוסף חדאד חדד  שירת כחייל נוצרי בחטיבת גולני לוחם ()
    חדאד. "אנחנו צריכים להיות חלק מהמדינה"

    לאחר גיוסו השלים חדאד קורס מ"כים בהצטיינות ושובץ בגדוד 51 של גולני. על הקשיים שחווה כחייל מהמגזר הערבי סיפר: "כשיצאתי לביתי בנצרת הייתי מקבל מדי פעם הקנטות, קללות ויריקות, ולפעמים ספגתי קריאות כמו "בוגד". בגלל שאני חזק ומאמין בדרכי לא הייתי התייחסתי לקללות ונשארתי גאה בעצמי".

     

    "בסוף חזרתי לרופא והקפצתי מולו כדור"

    לקראת שחרורו של חדאד, בשנת 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרבות הוא נפצע מטיל קורנט ששוגר לעבר הכוח שלו ובעקבות הפגיעה נפצע ברגלו: "במהלך הלחימה איבדתי שלושה מפקדים, שבעה חברים וחייל שעליו פיקדתי. בקרב בבינת ג'בייל, ארבעה ימים לפני הפסקת האש, ירו על הכוח שלי טיל קורנט שפגע בקיר שהיה לידי וכתוצאה מהפגיעה נקטעה הרגל שלי ונפצעתי בעוד כמה מקומות בגוף ובפנים.

     

    "לאורך כל תהליך החילוץ הייתי בהכרה מלאה, ואני זוכר איך בשטח רופא מילואים אמר בקשר ש'אם לא יחלצו אותו בקרוב עד הערב לא יהיה מה לחלץ'. בהמשך הגיע מסוק, ובמהלך הפינוי למסוק הכוח חטף עוד כמה טילים. תוך כדי תהליך הפינוי והכאב הקשה זמזמתי את השיר של בוב מרלי Don't Worry Be Happy, ופינו אותי לבית החולים בנהריה".

     

    בבית החולים התקשר חדאד לאביו וסיפר כי מיד לאחר שאמר לו שנפצע - איבד את ההכרה. "התעוררתי אחרי יומיים ודבר ראשון שבדקתי היה שכל "החבילה" שלמה. ראיתי שרגלי קטועה וחוברה שוב למקומה בעזרת מכשיר גדול", הוסיף.

    יוסף חדאד חדד  שירת כחייל נוצרי בחטיבת גולני לוחם ()
    הפציעה ברגלו של חדאד
      

    על השיקום לאחר הפציעה אמר חדאד: "תהליך השיקום היה ארוך מאוד. אמרתי לרופא: 'אני עוד אקפיץ כדור על הרגל, אתה תראה', אבל הוא צינן קצת את האווירה. לאחר חודשים רבים של שיקום ולמרות כל הסיכויים חזרתי לכשירות, ובסוף אף חזרתי לביקור אצל אותו רופא והקפצתי מולו כדור. השיקום הנפשי עדיין לא הסתיים. עד היום רודפים אותי הסיוטים בלילות ואני נדרך מכל קול של פיצוץ ואפילו טריקת דלת. אני נמצא בהתמודדות בכל יום מחדש".

     

    "אנחנו צריכים להיות חלק מהמדינה"

    יוסף חדאד עוסק כיום בייעוץ לחברה למחקרי שוק וסיפר כי לאחרונה הצטרף לעמותת "מילואמניקים בחזית", עמם הוא פועל נגד קמפיין חרם ה-BDS ונגד תופעות של אנטישמיות חדשה בקמפוסים ברחבי אמריקה. במקביל, הוא מקים עמותה חדשה שמטרתה לחבר בין המגזר הערבי למדינה.

     

    "משרד הביטחון תמך בי מאוד לאורך כל הדרך ולא הפקירו אותי. כיום אני מאמין שכמו שתרמתי למדינה מבחינה צבאית כך ביכולתי לתרום גם בזירת ההסברה וחשיפת השקרים כלפי מדינת ישראל בעולם", סיפר.

     

    בנוגע לסוגיית השירות במגזר הערבי ציין חדאד: "אני מעודד ערבים להתגייס ולשרת כלוחמים. אני גם בעד שירות לאומי. אנחנו צריכים להיות חלק מהמדינה ולתרום לה, כי בסוף זה יעזור לנו ויקדם אותנו בחיים. גם חברי כנסת הערבים צריכים להתעסק בנושאים מקומיים כמו לחימה בפשיעה, קידום נשים, עוני, ולא רק בענייני הפלסטינים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים