שקט או ים של סכסוכים? אל תזלזלו בצוואה שלכם
חלוקת הרכוש לאחר הפטירה ובכלל, קיום בקשותיו של הנפטר, הם אולי הנושאים הרגישים ביותר במארג המשפחתי ולמרות זאת, לא רבים עורכים צוואה או מקפידים שתעמוד בדרישות הרלוונטיות כך שתהיה אפקטיבית. הסיפורים, ההסברים והדברים שחשוב לדעת בנושא שיכול לחסוך לכם הרבה עגמת נפש. כתבה ראשונה בסדרה
- קשיש הוריש מיליונים לשכנים - הצוואה נפסלה
- נלחם בארבעת אחיו - הצוואה פגומה, הבית שלי
- הצוואה נפסלה: ה"עדה" הודתה שלא נכחה בחתימה
כולנו מאחלים לעצמנו אריכות ימים ושנים, אך לצערנו לא כולם זוכים לכך. לא רבים מכירים את המשמעויות השונות של עריכת צוואה, התוכן הנדרש בה וכיצד להביא לידי ביטוי את הרצון, גם בצורה שתהיה תואמת לחוק. לעיתים קיימים מקרים משפחתיים ואישיים מורכבים יותר שדורשים התייחסות מיוחדת בצוואה ואף מעבר לכך – במסמכים נוספים.
כדי לעשות לכם קצת סדר בנושא החשוב הזה, ynet פורש בפניכם סדרת כתבות עם הדברים שכדאי להכיר.
צוואה או חוק הירושה?
לכל אדם יש חופש לצוות את רכושו כראות עיניו ובהתאם לשיקול דעתו, אך הוא צריך לעשות את זה בצורה מסוימת על ידי צוואה, כפי שנפרט בהמשך. אם לא עשה את זה, הרכוש יחולק לפי חוק הירושה.
חוק הירושה קובע כי על פי דין (לא על פי צוואה) היורשים הם בני זוג, ילדים וצאצאיהם, ולאחר מכן הורים וצאצאיהם, ולאחר מכן הורי הורים וצאצאיהם. אם אין כאלה בנמצא, המדינה תירש את הנפטר.
אופן ושיעור החלוקה גם נקבעו על ידי המחוקק. כך למשל, אם המוריש הותיר אחריו בת זוג, תיטול בת הזוג את המטלטלין, כולל רכב, השייכים לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, וכן מחצית מהעזבון. המחצית השניה של העזבון תחולק בין ילדי המוריש, בחלקים שווים ביניהם.
בכל מקרה בו אדם מעוניין לחלק את רכושו באופן שונה מ"הסטנדרט" שנקבע בדין - לנשל חלק מהאנשים שאמורים לרשת אותו על פי החוק, לחלק את עזבונו לזוכים אחרים שאינם יורשים על פי הדין, להתנות את החלוקה בתנאים מסוימים, או לתת הוראות בעניינים שונים (שאינם רכושיים), עליו לערוך צוואה.
איך כותבים צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי בו אדם מורה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. ניתן לערוך צוואה באחת מארבע דרכים.
דרך אחת היא צוואה בכתב ידו של המוריש. צוואה בכתב יד תהיה תקפה אם נערכה בכתב ידו של המצווה. בנוסף, יש לציין תאריך ולחתום על המסמך. הדפסה או כתיבה על ידי אחר, שוללת מהמסמך את תוקפו כצוואה.
דרך נוספת היא צוואה בנוכחות וחתימת 2 עדים. "צוואה בעדים זהו הסוג השכיח ביותר של צוואות. צוואה בעדים יכולה להיות מודפסת או בכתב ידו של אחר, ועליה לכלול את חתימת המצווה בפני שני עדים", מסבירה עו"ד ורד כהן ממשרד בר-און כהן. "רצוי מאוד לתעד את עריכת הצוואה – לצלם ולהסריט את מעמד עריכת הצוואה והחתימה עליה. תיעוד כזה עשוי לסייע מאוד בדחיית ההתנגדויות לצוואה, ככל שתועלנה".
עוד דרך לעריכת צוואה היא בפני רשות (שופט, רשם, נוטריון). השופט, הרשם או הנוטריון מעלים את דבריו של המצווה על הכתב ומוספים את חתימתם. "צוואות בפני שופט או רשם נעשות לעיתים רחוקות. צוואה בפני נוטריון שכיחה יותר, אבל צריך להקפיד שהנוטריון מקיים את כל ההוראות החלות על נוטריונים", אומר עו"ד רענן בר-און.
האפשרות הרבעית היא צוואה בעל-פה או מה שמכונה "צוואת שכיב מרע". זו צוואה שאדם אומר בעל-פה לשני עדים. אדם גוסס או שנמצא במצב של סכנה קשה, רשאי לומר לשני אנשים, ביחד או לחוד, מה הוא רוצה שייעשה ברכושו.
כדי לתת תוקף לצוואה בעל-פה, העדים ששמעו את רצון המצווה צריכים להעלות על הכתב את הדברים ששמעו ולהפקיד את זיכרון הדברים שכתבו אצל רשם הירושות, במועד סמוך ככל האפשר לשמיעת הדברים.
צוואה בעל-פה תהיה תקפה רק אם המצווה אינו יכול עוד לערוך צוואה אחרת בתוך 30 יום ממועד עריכת הצוואה.
ככלל, צוואה תהא תקפה כל עוד לא נערכה צוואה חדשה. אם נערכה צוואה חדשה – הצוואה הקודמת בטלה.
צוואה הדדית
לעיתים קרובות מעונינם בני זוג ליצור מצב, בו בעת פטירת אחד מהם יעבור כל רכושו אל בן הזוג, ולא יחולק לילדים אלא רק לאחר פטירת בן הזוג השני. כך, עורכים בני הזוג "צוואות הדדיות", ומצווים איש לרעהו את רכושם: הבעל מוריש את רכושו לרעייתו, והרעיה מורישה את רכושה לבעלה.
המשמעות היא שבמקרה של פטירת אחד מבני הזוג, יירש בן הזוג הנותר בחיים את כל רכושו, ורק לאחר פטירת בן הזוג השני – ירשו הילדים את רכושם של בני הזוג. צוואה הדדית יכולה להיערך בשני מסמכים שנערכים באותה עת או במסמך אחד.
הרצון לא תמיד בתוקף
בתי המשפט חזרו וקבעו, כי רצונו של המצווה הוא כבודו. לכן, כאשר מוכח כי צוואתו של האדם אכן מביעה את רצונו האמיתי, יש לכבדה ולהעניק לה תוקף משפטי. העקרון הוא שמירת רצונו של המצווה וכיבוד זכותו.
ואמנם לא כל מסמך שעורכו התכוון שיהווה צוואה הוא אכן צוואה. קיימים מספר פגמים הפוסלים צוואה ומהווים סיבה לביטולה.
אחת הסיבות המרכזיות היא פגם בחתימת המצווה. כאשר מוכח שהחתימה על גבי הצוואה איננה חתימתו של המצווה. כך למשל, באחד המקרים ביטל בית המשפט צוואה בה "הוריש" המנוח את דירתו לעובד זר, לאחר שהוכח שהעובד זייף את חתימת המנוח.
בכל מקרה של איום, כפיה אונס, תחבולה, תרמית - כאשר מופעל על המצווה לחץ חיצוני בלתי הוגן לענין תוכן הצוואה, גם אז היא אינה תקפה.
גם צוואה שנעשתה על ידי קטין, או פסול דין או שהמצווה לא היה במצב בו ידע להבחין בטיבה של צוואה. למשל : חולה נפש, או כאשר המצווה לא ידע שהוא חותם על צוואה, כאשר המצווה לא היה צלול, כאשר היה תחת השפעת חומרים מסממים, כגון משככי כאבים שהיתה להם השפעה משמעותית ובלתי ניתנת לערעור על צלילות דעתו בעת כתיבת הצוואה.
"בתי המשפט קבעו שעקרונית המבחנים לבחינת צלילות דעתו של המצווה הינם מודעות המצווה לכך שהוא עורך צוואה, מודעות המצווה להיקף רכושו וזהות יורשיו, מודעות המצווה לתוצאות והשלכות צוואתו, ומצבו הנפשי של המצווה – האם מנע ממנו לפרש את המציאות הסובבת אותו", מסבירים עוה"ד כהן ובר-און. כך למשל באחד המקרים ניסו בני משפחתה של המנוחה לטעון כי האם כתבה את הצוואה תחת השפעה של חומרים שהשפיעו על שיקול דעתה. בית המשפט קבע שאם המשפחה אומנם נטלה בקביעות משככי כאבים – אולם הדבר לא פגע בצלילותה ובהתאם לחוות דעת רפואית שניתנה, נותרה צוואתה תקפה.
סיבה נוספת לביטול הצוואה היא השפעה חריגה ובלתי הוגנת על המצווה שגרמה לו לכתוב את מה שכתב. "בתי המשפט קבעו שעקרונית המבחנים להשפעה בלתי הוגנת הם עד כמה היה המצווה עצמאי, שכלית ופיזית, כאשר ערך את צוואתו, מה היתה עוצמת התלות של המצווה בסיועו של אותו "אחר", מה היה טיב ה"סיוע" והיקפו, האם היו למצווה קשרים חברתיים נוספים שיכולים להעיד על מידת התלות של המצווה ב"אחר" (אם יש קשרים – מופחתת רמת התלות ב"אחר"), וכן עד כמה היה אותו "אחר" מעורב ושותף בעריכת הצוואה ובתוכנה", אומרים עוה"ד.
כך, באחד המקרים בהם טיפלו עורכי הדין, הם ייצגו פרופסור ידוע, שאמו ציוותה לו את כל רכושה (כולל משק חקלאי ונכסים נוספים), תוך נישול שני אחיו. הבנים שנושלו מהירושה המתינו שהבן השלישי ייצא לחו"ל, ובהעדרו הגישו בקשה לצו ירושה, תוך העלמת העובדה, שיש בנמצא צוואה.
בית המשפט, שלא ידע כמובן על קיומה של הצוואה, שהוסתרה על ידי שני האחים, נתן צו ירושה, לפיו יחולק רכושה של האם בין שלושת האחים בחלקים שווים. כאשר שב הבן השלישי מחו"ל, גילה את מעשי אחיו, ודרש לבטל את צו הירושה ולקיים את צוואתה של המנוחה, לפיה כל הרכוש שייך לו. האחים טענו, שהאח השלישי הטעה את האם והשפיע עליה השפעה בלתי הוגנת, וזו הסיבה בגינה בחרה האם להוריש לו את כל רכושה. בית המשפט קיבל את עמדת עורכי הדין וביטל את צו הירושה. ערעור שהגישו האחים לבית המשפט המחוזי – נדחה גם הוא.
בהקשר זה יש לציין כי ניתן למנוע מקרים מעין אלו על ידי הפקדת הצוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה. מהלך כזה מבטיח שלא יינתן, לאחר מות המצווה, צו ירושה או צו קיום צוואה תוך התעלמות מהצוואה שהשאיר. לשם כך, צריך להגיע אישית ללשכת הרשם לענייני ירושה שבאזור המגורים, בצירוף הצוואה המקורית, תעודת זהות ושובר תשלום על פי הקבוע בתקנות.
מי שהפקיד בעבר צוואה לא יהיה רשאי להפקיד צוואה נוספת, אלא אם קודם כל לקח בחזרה כל צוואה שהפקיד. הצוואה נשמרת בכספת, ורק המצווה עצמו יכול לקבל אותה בחזרה, עד יום מותו. רק לאחר פטירתו של המצווה ניתן לברר פרטים על אודות צוואות שהופקדו.
האם מותר להתנות תנאים בצוואה?
ככלל הצבת תנאים לנהנים מהצוואה, הינה לגיטימית ומבטאת את רצונו של המצווה, אולם גם לכך יש גבולות. כך לדוגמה במקרה שהגיע לבית המשפט אב הוריש את כל רכושו הרב לבתו, אך קבע כי תקבל את כל הרכוש רק בתנאי "שתתגרש מבעלה האפס". בית משפט קבע, שהתנאי בו מותנית הצוואה – אינו תקף, ביטל את התנאי, וכך קיבלה הבת את כל הרכוש מבלי להתגרש. במקרה אחר המנוח כתב בצוואתו כי הדירה תימסר ליורשיו "רק אם יצליחו להתחמק מתשלום המס הנדרש". גם במקרה זה בית המשפט ביטל את הצוואה שכן לא ניתן להתנות על החוק.
"הצבת תנאים היא לגיטימית ולעיתים היא חשובה אבל חשוב גם לעשות זאת בצורה נכונה", אומרת עו"ד כהן. "קביעה שהנהנה יקבל את הירושה רק כשיגיע לגיל מסויים, למשל, היא ברורה. אך הרבה תנאים שנכתבים, נעשים בצורה שלא באמת מאפשרת לבחון את יישומם. למשל בן שיקבל חלק מהירושה "רק אם ידאג לאחותו החולה", מה זה אומר? איך בוחנים את זה לאורך זמן? גם כאשר מציבים תנאים והם לגיטימיים, חשוב מאוד להגדיר אותם היטב".
לפנייה לכתב/ת 
