שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    שילמה ב"שחור" לפושט רגל - ותחזיר 1.9 מיליון שקל
    חברת בנייה הנפיקה לחייב תלושי שכר פיקטיביים ובכך עזרה לו לרמות את הנושים והנאמן. שופט דחה את טענתה שלא ידעה על מצבו הכלכלי נדחתה
    בית משפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לחברת הנדל"ן "פנחס פיגומים" להשיב 1.9 מיליון שקל לקופת פשיטת רגל של איש מקצוע העוסק בבניית תנורי לבנים שנקלע לחובות, משום ששילמה לו ב"שחור" תוך הברחת הכספים מנושיו. השופט נפתלי שילה הבהיר לה כי את הכסף היא צריכה לתבוע חזרה מפושט הרגל שלו סייעה.

     

    החייב נכנס להליכי פשיטת רגל ב-2010 עקב חובות של כ-2.5 מיליון שקל לנושים שונים, וארבע שנים לאחר מכן הוכרז כפושט רגל. ב-2014 הגישה נגדו "פנחס פיגומים" תביעה בבית משפט השלום בכפר סבא על יותר מ-2.2 מיליון שקל שלטענתה שילמה לו ביתר בתקופה שבה היה ביניהם שיתוף פעולה עסקי בפרויקט מסוים.

     

    לדבריה, הסיכום עם החייב היה שהוא יקבל 45% מהרווחים על הפרויקט, והוא ביקש ממנה שהכספים יועברו לו בחלקם כמשכורת חודשית של 5,500 שקל בחודש והיתר בדרכים עקיפות כמו הסבת המחאות לטובתו, תשלומים עבור השכרת רכב, שכר דירה וכיסוי הוצאות אחרות. על פי החברה, בסופו של דבר היא שילמה לו הרבה יותר משהייתה אמורה, והוא התחייב להחזיר לה את הכסף אך לא עמד בהבטחתו.

     

    בפועל, מאחר שהחייב כבר היה מצוי בפשיטת רגל, עוכבה התביעה עד תום ההליכים, והדבר הבא שהחברה עשתה הוא להגיש בקשה לביטול פשיטת הרגל. בתגובה למהלך זה הגיש הנאמן בתיק בקשה משלו – לחייב את החברה לשלם לקופת הנושים כ-1.9 מיליון שקל, הסכום שלטענתו היא העבירה לחייב מחוץ למשכורתו. טענת הנאמן הייתה שהחברה עשתה עם החייב "יד אחת" כדי להבריח כספים מנושיו. לדבריו, אף שאין ספק שהחייב התנהל בחוסר תום לב משווע, הוא מתנגד לביטול ההליך משום שלחייב מגיעים כספים רבים שיכולים להביא תועלת רבה לנושים.

     

    בתגובה טענה החברה שלא היה לה מושג על פשיטת הרגל של החייב והיא הסכימה לבקשתו משיקולים עסקיים. מכל מקום, החובה לדווח לנאמן על הכנסותיו של החייב מוטלת עליו – ועליו בלבד.

     

    החייב, מצדו, תמך בעמדת הנאמן שלא לבטל את ההליך וטען שהחברה ידעה על אודות מצבו המשפטי וניצלה זאת לרעה. לדבריו הוא קיבל ממנה בסך הכול 350 אלף שקל, ולו היה מקבל את הסכומים שלהם טענה היה יכול לפרוע את חובותיו ואף לחסוך לעת זקנה.

     

    אבל השופט נפתלי שילה לא האמין לחייב ומתח ביקורת נוקבת על התנהלותו חסרת תום הלב. בנוסף, הוא הורה לנאמן לבדוק אם יש מקום לנקוט נגדו סנקציות פליליות עקב ביצוע עבירות על חוק פשיטת הרגל.

     

    לצד זאת הבהיר שהחייב לא פעל לבדו. מסמכים שעליהם חתומה החברה ועצם הסכמתה להנפקת תלושים פיקטיביים והעברת שכר בדרך עקיפה מעידים כי היא ידעה היטב על מצבו ושיתפה עמו פעולה בקנוניה להברחת כספים מהנושים.

     

    בכך, קבע השופט שילה, החברה נהגה כלפי הנושים ברשלנות ועל כן יש לחייב אותה להשיב לקופת הכינוס את הכספים המוברחים. לבסוף ציין כי החברה תוכל לתבוע את כספה בחזרה מהחייב מחוץ להליכי פשיטת הרגל, אם כי את הכספים יוכל להחזיר לה רק בתום ההליכים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים