שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משמרים את ההיסטוריה שלנו: מורשת של רעידות אדמה
    ישראל היא מדינה קטנה אמנם, אך ההיסטוריה שלה עשירה באירועים והסימנים לכך מפוזרים על פני השטח בכל מקום - אלפי אתרים בעלי משמעות היסטורית, דתית, תרבותית, חברתית ולאומית שיחד מהווים את המורשת שלנו. מה יקרה ביום בו תתרחש רעידת אדמה, האם האתרים הללו שנשמרו אלפי שנים יוכלו לעמוד בתזוזות? יצאנו לבדוק כיצד משמרים את ההיסטוריה בעזרת טכנולוגיית העתיד

    בשיתוף הרשות הלאומית לחירום

     

    צילום: גיל יוחנן כתב: אסף קמר

    צילום: גיל יוחנן כתב: אסף קמר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "עם שאינו מכבד את עברו, גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון במשפט שהפך לדרך חיים עבור אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, זאב מרגלית, מנהל אגף שימור ברשות הטבע והגנים, עומרי שלמון, מנהל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומיכה כהן, מנהל פרויקטים בינל"א במנהל שימור, רע"ת ומתאם פרויקט פרומידה בישראל.

     

    "נכסי מורשת התרבות הם חלק בלתי נפרד מחייו התרבותיים של כל עם", אומר כהן. "זו חלק מהזהות שלנו, לא רק אנחנו מזדהים עם ירושלים, היא קדושה לעוד דתות ועמים, וגם מצדה. בנוסף, לכולם יש זיכרונות משפחתיים וזה הזיכרון המשפחתי שלנו כעם. רעידת אדמה חד פעמית עלולה לגרום לנו לאבד את הזיכרונות הללו כך שלא נוכל לשחזר אותם. אנחנו אמנם לא יכולים למנוע רעידות אדמה, אבל אנחנו כן יכולים לנסות למזער נזקים".

     

    תרגיל החירום שנערך בגן הלאומי בית גוברין ובו תורגלו מתודות של פינוי בעקבות רעידת אדמה
    תרגיל החירום שנערך בגן הלאומי בית גוברין ובו תורגלו מתודות של פינוי בעקבות רעידת אדמה
     

     

    כהן משתף בתהליך שעבר יחד עם גורמים נוספים שהבינו, לאחר לא מעט שנים, שיש סכנה ממשית למורשת ושיש צורך לקחת אחריות בצד ניסיון להגן עליה עד כמה שניתן, לפני שיהיה מאוחר מדי.

     

    "עברנו כאן סוג של מסע. אנשים רבים אמונים על המורשת התרבותית שלנו, מוזיאונים, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים, מאות אלפי נכסים ואלפי אנשים שאף אחד מהם לא חשב על הרעיון שאם יש מצב חירום, אנחנו צריכים לקחת אחריות ולעשות משהו. אנשים ישבו על זרי הדפנה ולא חשבו שיום אחד זה יכול לקרות.

     

    "הצטרפנו כי היה לי ברור שזה נושא שהמועצה לשימור אתרים חייבת להיות מעורבת בו", מספר שלמון, מנהל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. "אנחנו מטפלים בכל המבנים מהעת החדשה, מהמאה ה-18 ואילך. יש באחריותנו בערך 180 אתרי מורשת שמקבלים קהל וכולנו הצטרפנו לכוח. תוך כדי תנועה אנחנו לומדים את התורה הזאת ומניחים את השקף המקצועי על השקף של האתרים בארץ."

     

    המרואיינים בכתבה מדגישים בכל רגע נתון שתחום חילוץ פריטים היסטוריים לאחר רעידת אדמה מגיע רק אחרי שמסיימים לחלץ את אחרון האנשים הפגועים. אין ספק בכלל מהו סדר העדיפויות, חיי אדם חשובים עשרות מונים מפעולות החילוץ של נכסי מורשת, שיקרו רק אחרי שהזירה מתפנה מבני אדם.

     

    "במקרה של רעידת אדמה, המדינה תרצה לסיים את החילוץ ואחרי שנגמור להציל את האנשים וחס וחלילה לקבור את המתים אנחנו רוצים לחזור לשגרה והשגרה שלנו קשורה לסמלים שלנו, זה החוסן הלאומי שלנו. ולא רק שלנו, יש פה כל כך הרבה פריטים ואתרי מורשת שחשובים לכל הדתות, פגיעה בהם תגרור נזק שאי אפשר להעריך אותו ופגיעה שלא ניתן יהיה לשחזר. זווית נוספת היא שאם למשל מצדה קורסת, ישראל תחווה נזק תיירותי כלכלי אדיר, יש פה גם אלמנטים פרקטיים".

     

    מצילים את ההיסטוריה שלנו

    אז איך מתחילים לעשות דבר כזה בכלל? יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה מספר שהעיסוק בהכנה של אתרי מורשת התחיל בארץ עוד בשנת 2009, אז הוקמה הוועדה. מאז למעשה, לא ממש התקדמו ורק בשנה וחצי האחרונים מתחיל להתהדק מערך הפעולה הכללי. מתוך סקר סיכונים טכניים באתרים ארכיאולוגים, מצאו שרק כ-7% מהאתרים ברמת סיכון קריטית, כאלה שכמעט כל רעידה יכולה להרוס לחלוטין את המבנים האלה, שחלקם הגדול גם מקבל קהל. 17% מהמבנים נמצאים בסיכון גבוה, חלקים מהם יתמוטטו בוודאות. 53% נמצאים בסיכון בינוני ובסך הכל 22% מהמבנים עומדים יציבים. מדובר כאן על תמונה עגומה ומסוכנת וכעת, יש להתחיל לשנות את פניה.

      קורס סע"ר, סיוע עצמי ראשוני , שנערך על ידי פיקוד העורף למשמרים ואנשי מורשת שמכשיר אותם להיות כוח חירום ראשוני במקומותיהם
    קורס סע"ר, סיוע עצמי ראשוני , שנערך על ידי פיקוד העורף למשמרים ואנשי מורשת שמכשיר אותם להיות כוח חירום ראשוני במקומותיהם
     

    המיגון ייקח שנים רבות, אין תאריך תפוגה לפרויקט הזה, יהב מסביר שאם לא יתחילו לדחוף את העגלה, היא לא תגיע ליעדה לעולם. לכן, פונים ראשית למבנים שנמצאים במצב קריטי. בין המבנים שכבר חוזקו מגדל דוד בירושלים, מוזיאון בית המאירי בצפת ומבנה מסוים במרכז השימור בעכו. אבל הדרך עוד ארוכה.

     

    מרגלית, מנהל אגף שימור ברשות הטבע והגנים מונה לא מעט אתרים החשובים למדינה ולעולם כמו מצדה, התלים המקראיים (תל חצור, תל מגידו, תל באר שבע וכו', נ.פ), דרך הבשמים, מערות האדם הקדמון בכרמל, מערות בית גוברין והרשימה אינה נגמרת.

     

    "אתרי המורשת מהווים את סמלי המדינה, אין לדעת מה יקרה להם ברעידת אדמה ואנחנו מעדיפים גם לא לבדוק. לכן, חברנו בפרוייקט פרומדה - Protection Mediterranean Heritage, על מנת להתכונן לא רק מבחינת אתרים אלא גם אוצרות לאומיים כמו המגילות הגנוזות בירושלים. הפתרון משולב בין המון גורמים ביניהם רח''ל, המשטרה, מכבי האש, מערכות אזרחיות שמטפלות בחיי אדם ורכוש, אנשי שימור, ארכיאולוגיה ומורשת, הכל על מנת ליצור מערכת שתדע להתגונן ולהתכונן ליום הפקודה".

     

    לדברי אורית בורטניק, ממונת תחום שימור ומורשת במחוז דרום של רשות הטבע והגנים ומי שמובילה את פרויקט ההיערכות לרעידות אדמה מטעם רשות הטבע והגנים, "ההיערכות להגנה על נכסי המורשת שבגנים הלאומיים ובשמורות הטבע שבאחריות רשות הטבע והגנים במקרה של תרחיש רעידת אדמה, מתבצעת בשני מישורים - האחד הוא באמצעות עבודת צוותי שימור של הרשות באופן שוטף ויום יומי מצפון ועד דרום לשיקום, שימור וחיזוק של השרידים הארכיאולוגיים במטרה לצמצם עד כמה שניתן את היקף הנזק בתרחיש של רעידת אדמה.

     

    "השני הוא ביצירת מדיניות רשות הכוללת נהלים, תוכנית עבודה ופעולה מוסדרת בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים בהם ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה - רח"ל, רשות העתיקות, פיקוד העורף, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל ועוד. כל זאת לטובת התמודדות טובה יותר עד כמה שניתן במקרה של תרחיש זה ומתוך רצון להעלות את מודעות הגופים המעורבים לחשיבות השמירה על נכסי המורשת והתרבות לדור הנוכחי ולדורות הבאים שהינם חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

     

    להבין את המצב לפני הקטסטרופה

    המדינה המובילה בעולם לענייני מיגון נכסי מורשת היא איטליה. היא זו שהחלה לדחוף את העגלה כבר מזמן ויהב מספר שמבנים שחוזקו ועברו רעידת אדמה שרדו אותה, לעומת הרס מאסיבי שהיה מסביבן. "האיטלקים מובילים בעולם בתחום המיגון, רק לאחרונה קיימנו תרגיל משותף איתם במסגרת פרויקט 'פרומדה', התרגיל נערך בגן הלאומי בבית גוברין והוא חנך למעשה את העקרונות שכתבנו".

     

    "אנשי המורשת התרבותית, קרי מנהלי ארגונים, מוזיאונים, מוסדות, ארכיאולוגים, משמרים, אוצרים, מנהלנים, סטודנטים חייבים להבין שיש להם אחריות לנכסי המורשת התרבותית שלנו גם בזמן רעידות אדמה ואסונות, בגלל העובדה הברורה למדי, שלא נקבל סיוע בוודאי בשלב הצלת החיים וספק בטווח הקצר שאחריו", אומר כהן.

     

    "עד לפרויקט פרומידה, שום ארגון לא נערך או היה מודע לעובדה זו ומדובר באלפי בעלי תפקידים שעשויים לעשות את ההבדל ולהציל רבים מנכסי המורשת התרבותית עליהם הם אמונים לטובת הדורות הבאים".

    במסגרת הפרויקט המשותף לקחו חלק גם האיחוד האירופי יחד עם הרשות הפלסטינית, ירדן, איטליה וקפריסין. "הצד המתודולוגי כבר נכתב, על פיו ערכנו את התרגיל המשותף, עכשיו צריך להתחיל לתת דגש על ביצוע. הדרכה למהנדסים. יש מעט מאוד חברות בארץ שיודעות לעשות את זה ואנחנו מקווים להרחיב את המעגל. במקביל, אנחנו בתהליך הקמה של יחידה ייעודית של משמרים, יש כרגע 2 בלבד בעולם, אחת של האיטלקים ואחת מטעם האו''ם. הם מסתובבים בעולם ומנסים לסייע בחילוץ של ממצאי נכסי מורשת ואנחנו בתהליך של בחינה של הקמת יחידה כזאת ייעודית משלנו."

     

    כהן מוסיף כי כל מבני המורשת לא עומדים בתקן של רעידות אדמה והם גם לא יוכלו לעמוד. "נצטרך לחזק אותם עם קונסטרוקציות ברזל ובטון מה שיגרום להם לאבד את הערך האותנטי שלהם. לכן, מדובר כאן רק על שיפור עמידות. אם נקפיד שחומרי המליטה לא ישטפו, למשל, ויהיו תקינים, נחליף אבנים מתפוררות באבנים חדשות רמת העמידות משתפרת פלאים.

     

     

     

    "דבר נוסף שחשוב הוא לא לעשות טעויות. בהרבה מבנים מסורתיים כמו בעכו, למשל, ישנן רצפות שעומדות על קורות עץ. אם מורידים את קורות העץ ויוצקים בטון, היציקה הזאת לא תוכל להכיל את המשקלים של המבנה ואם תהיה רעידת אדמה האלסטיות של מבנה העץ תלך לאיבוד והמשקל של הבטון יהפוך את המבנה לטוטאל לוס. צריך למצוא פתרונות אחרים שלא יחבלו במבנה. נניח להחליף לרצפת עץ שתתן גם חיזוק למבנה."

     

    לסיכום, במציאות כמו שלנו למרבה הצער, יש הרבה מקום לפעולות הכנה ומצבי קיצון, בין אם מדובר באיתני הטבע או בהשלכות של מצב בטחוני, יש צורך להיות מוכנים בכל רגע למה שלא יבוא. "אני מונע מתוך דחיפות," מספר שלמון. "גם במצב הנתון כיום, כל דבר שניתן לעשות נעשה. אני מאמין שהדבר הזה ילך ויתפתח והגופים השונים יתחילו להבין שצריך להיכנס למצבים של מוכנות, לפני שתבוא הקטסטרופה."

     

    בשיתוף הרשות הלאומית לחירום


    פורסם לראשונה 23/04/2018 18:01

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים