שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התיעוד המקפיא מהדקות האחרונות של זהר. "זיכרון אחרון"
    הוא הותיר שירים, הגיגים, צילומים וציורים - וגם תיעוד וידאו נדיר, שצילם דקות ספורות לפני ההיתקלות הקטלנית עם כוח חיזבאללה בדרום לבנון: "שומעים את קולו ואת רגע זיהוי המחבלים - ואז הוא הניח את המצלמה בצד, אך היא ממשיכה לצלם", מספר אביו | מתוך הפרויקט המיוחד "זיכרון אחרון", שיתפרסם במלואו מחר

     

    התיעוד האחרון של זהר    (צילום: זהר חלמיש)

    התיעוד האחרון של זהר    (צילום: זהר חלמיש)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הזמן מוקפא בשני מקרים בלבד: על ידי צילום או על ידי אהבה", כתב בנעוריו הקיבוצניק ממעגן מיכאל, זהר חלמיש ז"ל. באופן שמתיישב בדיוק עם דבריו, חלמיש הצעיר - הפעם כקצין בחיל התותחנים - הקפיא בעצמו את הזמן בתיעוד נדיר שצילם דקות בודדות לפני שנהרג.

     

    במאי 1993 קיבל קצין המודיעין של הגזרה המזרחית ברצועת הביטחון מצלמת וידאו קטנה ואיכותית, מעט לפני היציאה של חלמיש וחבריו למארב. "זהר, שאהב מאוד לצלם, ביקש מקצין המודיעין לקחת איתו את המצלמה הקטנה בטענה שהאזור אינו ממופה מספיק - וכך יוכל לתעד וללמוד את תוואי השטח", מספר אביו, אסף חלמיש.

    זהר חלמיש ז
    זהר חלמיש ז"ל והמצלמה
     

    בסרטון נשמע הקצין ממפה בלחש את השטח, תוך כיוון מטרות הארטילריה לעבר כוחות חיזבאללה. "שומעים בווידאו את קולו של זהר, ורואים את השטח דקות ספורות לפני ההיתקלות. זהר תיעד גם את רגע זיהוי המחבלים, ואז הניח את המצלמה בצד - אך היא ממשיכה לצלם ואפשר לשמוע את הירייה הראשונה לכיוון הכוח. הסרט מסתיים דקות בודדות לפני שנורתה עליהם אש מטווח אפס", מסביר אביו. ברגעים האחרונים, ניתן לשמוע אותו אומר: "כנראה שזיהו אותנו".

     

    הוא נולד בשנת 1972 בקיבוץ מעגן מיכאל. כשהיה בן שנתיים הוריו נפרדו והוא המשיך להתגורר ולהתחנך בקיבוץ. בתיכון למד בבית הספר האזורי "חוף הכרמל", וגילה עניין מיוחד בתחום רפואה. בגיל 13 הצטרף לקורס עזרה ראשונה למבוגרים, והדהים את הסובבים ברצינות וברעב לידע. הכישורים שרכש בקורס סייעו לו גם להציל אדם שנפגע בתאונת פגע וברח בכביש מבודד, עד להגעת האמבולנס.

     

    בעבודת הגמר בכיתה י"ב פירט על שיטה חדשה לריפוי סרטן הכבד, על ידי הקפאת תאים סלקטיביים בעזרת מחשב. למרות הקושי לאתר מנחה הבקי בנושא הוא הצליח לבסוף - וקיבל ציון 100. עם השנים, שני הוריו נישאו לבני זוג אחרים, וזהר הקפיד לשמור על קשר הדוק עם אחיו משני הצדדים. "שלושה ימים לפני שנהרג, ביקר אותי ואת משפחתי", מספר אסף אביו. "אני זוכר איך הילדים שלי רצו אליו בזרועות פתוחות כשחזר הביתה, וכולנו שמחנו לראות אותו בריא ושלם. מעולם לא שיערנו שזאת הפעם האחרונה שזהר ייכנס הביתה בחיוך ובנועם שכל כך מאופיינים אותו", נזכר האב.

      

    עם סיום התיכון, התגייס חלמיש לקורס טיס בפברואר 1991 וכעבור שנה נשר ממנו. בחיפוש אחר מקום שבו יוכל לתרום ולהשפיע, הוצב בחיל התותחנים. חלמיש חש אכזבה וכישלון בטענה שהחיל איננו קרבי מספיק, ויצא לקורס קצינים. אחרי סיומו הוצב לשירות ביחידת הקישור הלבנונית שעל הגבול. "ביקשתי לשרת בלבנון", אמר לאביו בסיום קורס הקצינים, "זה המקום שבו אוכל לתרום את המקסימום".

     

    ב-18 במאי 1993 הצטרף חלמיש לכוח צנחנים שיצא לפעול נגד בסיס קדמי של החיזבאללה באזור אל-לואיזה שבדרום לבנון. הכוח נתקל במחבלים רבים, ובחילופי אש קשים נהרגו זהר חלמיש ז"ל וסגן ישראל צור צבי ז"ל.

     

    הפתקית של זהר חלמיש ז
    הפתקית של זהר חלמיש ז"ל, לקראת היציאה למארב

     

    שלושה ימים לפני מותו, בביקורו האחרון בבית, הלכו חלמיש, אביו ומשפחתו לחוף הים בקיבוץ. "מאוד אהבנו את האווירה בחוף, ותמיד שמחנו לבקר שם", מתאר אביו. אל מול הגלים סיפר זהר לאביו על המארב שאליו הוא אמור להצטרף באמצע השבוע. "הוא צייר על החול את המסלול שבו היחידה תלך, אני זוכר אותו רגוע ומלא ביטחון. לא חשבתי יותר מדי, זה נשכח ממני. בלילה שבו זהר יצא למארב, הייתי באמצע נסיעה עם אשתי באוטו. נזכרתי שהוא אמור להיות במארב והחלטתי לעצור בצד הכביש ולהתפלל לשלומו", מספר אסף.

     

    במהלך כל שירותו היווה דוגמה ומופת לחבריו, אהב את הצבא והבין את החשיבות בתפקידו. "במהלך השבעה הגיעו חברים רבים מעורב צנחנים. הם סיפרו לנו שלפני היציאה למארב כל אחד התבקש לכתוב איזה ציוד הוא לוקח עמו לשטח. הם העבירו לנו את הפתק של זהר, ובתחתית הרשימה, בהומור האופייני לו, כתב זהר שהוא לוקח גם שיניים, שתי ידיים, שתי רגליים ושתי אוזניים", משחזר האב.  

    זהר חלמיש ז
    זהר חלמיש ז"ל

     

    בין החפצים השונים שלקח הייתה כאמור גם המצלמה - זו שהנציחה את אותן דקות אחרונות לפני מותו. שר הביטחון וראש הממשלה יצחק רבין כתב למשפחה כי "סגן זהר חלמיש נתן את חייו למען מולדתו. היה חייל שאפתן מסור לעבודתו ולתפקידו. תרם ויזם רבות. זהר הקרין אושר ושמחת חיים כלפי הסובבים אותו".

     

    אהבתו לצילום, לשירה ולכתיבת הגיגים הותירו זיכרונות עשירים מהקצין המוכשר. קטעי פילוסופיה, מחשבות על אהבה, ציורים ותמונות - כל אלו קובצו לספר בשם "מה שלא יגידו המילים". בשיר שכתב כנער מתייחס חלמיש למוות הצפוי: "על קברי יצמחו חזזיות ירוקות / ופרחי בר צבעוניים מסביב / דמי יצמיח שושנים אדומות / וכאבי שירי ערש לילדיכם". לבקשת אימו, הלחין יאיר רוזנבלום מנגינה לשיר זה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "התיעוד המקפיא מהדקות האחרונות של זהר. "זיכרון אחרון""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים