שתף קטע נבחר

לא רוצים לעבוד ביום העצמאות? אף אחד לא יכול לחייב אתכם

לפי החוק יום העצמאות בישראל נחשב יום שבתון שבו מותר להעסיק עובדים - אך אסור לחייב אותם לעבוד. מי כן יכול לחייב? רק מקומות עבודה הנכללים ברשימה מיוחדת בסמכות ראש הממשלה. אלא שבדיקת ynet עם משרד ראש הממשלה מגלה: "אין כזאת רשימה"

עצמאות לעובדים: נושא העבודה ביום העצמאות העסיק את השלטון במדינת ישראל כבר מימי הקמת המדינה, ונקבעו חוקים ברורים בנושא, כדי להבהיר מה מותר ומה אסור. אך המציאות כמה ימים לפני יום העצמאות ה-70 היא שהמצב אינו ברור, כאשר עובדים ומעסיקים אינם בהכרח מודעים לזכויותיהם וחובותיהם, ודווקא ביום החג המיוחד נרשמות תופעות של ניצול ועבירות על החוק.

 

 יש מי שאיימו עליו בפיטורים אם לא יעבוד ביום העצמאות - צפו בדיון באולפן ynet:

 

 

"ראש הממשלה בחר לוותר על סמכותו"

אז מה אומר החוק? תיקון לחוק יום העצמאות משנת 1950 קבע כי יום העצמאות יהיה יום שבתון, כלומר אין חובה על אף עובד לעבוד ביום זה והוא יקבל עבורו תשלום רגיל. בשנת 1956 נוסף תיקון נוסף אשר קובע כי "יוסמך ראש הממשלה להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות, וכן את שיטותיהם וסדריהם באותו יום".

 

עבור אותם עובדים אשר מועסקים במקומות העבודה הכלולים בצו ראש הממשלה ושבהם המעסיק רשאי לדרוש מהם לעבוד ביום העצמאות, קובע חוק שעות עבודה ומנוחה כי הם זכאים לתשלום שכר בגובה 150% משכרו הרגיל עבור אותו יום או עבור אותן שעות שבהן עבדו במהלך יום העצמאות, ובנוסף הם זכאים ליום מנוחה חלופי.

 

"בניגוד לעבודה בשבתות, לגבי יום העצמאות אין פרוצדורה לקבלת היתר להעסקה ביום העצמאות". מסביר עו"ד דוד משה, מומחה בדיני עבודה ושותף בנ. פינברג ושות'. "הפרוצדורה היחידה לכפיית העסקה ביום העצמאות קבועה בחוק יום העצמאות וחלה בשירותים וענפים לגביהם נקבע על ידי ראש הממשלה שאין להפסיקם".

 

 

חזרות למטס, תל אביב (צילום: AP)
החזרות למטס יום העצמאות. כולם רוצים לחגוג(צילום: AP)

לפי עמדת משרד הכלכלה, שפורסמה לפני יום העצמאות ה-68: "עובד/ת הנאלץ לעבוד ביום העצמאות (מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 בערב למחרת) ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם משרד ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג (150% - צ.ש) ובנוסף יום חופשה חלופי, או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון". בהודעה אף נכתב כי "במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג, המעסיק/ה אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד בחג העצמאות, זאת כנקבע בפסיקת בית הדין לעבודה".

 

אם כן, עבור מקומות העבודה המופיעים ברשימה, זכויות העובדים ברורות לחלוטין. אלא שהרשימה המדוברת של משרד ראש הממשלה לא פורסמה כבר לא מעט שנים. כאשר פנינו למשרד ראש הממשלה לבדוק האם תפורסם רשימה השנה, התשובה שקיבלנו הייתה: "אין רשימה. ראש הממשלה החליט לא לממש את סמכותו להתיר לבתי עסק לעבוד ביום העצמאות הקרוב, והחוקים החלים על העובדים והמעסיקים הם לפי דיני העבודה במדינת ישראל".

 

מהו השכר שאמור לקבל מי שבכל זאת עובד?

הבעיה היא שבתי הדין לעבודה לא הכריעו לגבי זכויותיהם של עובדים אשר עבדו ביום העצמאות במקומות עבודה שאינם נכללים ברשימת ראש הממשלה, והמצב המשפטי אינו חד משמעי. בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי (בדומה לחגים אחרים).

 

עו"ד משה מציין כי "בסוגיית השכר אין המדובר ביום שעל פי חוק יש לשלם עבור עבודה בו למעלה מ-100%, אלא אם יש הסכם עבודה קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי, נוהג וכיוצא בזה, הקובעים אחרת. כך למשל: התאחדות התעשיינים הנחתה את חבריה בעבר לשלם לעובד שעבד ביום העצמאות תשלום שלא יפחת מ 150% משכרו (אלא אם נהוג בין הצדדים תעריפים גבוהים יותר), בתקשי״ר נקבע תגמול של 175".

 

עו״ד משה מוסיף כי "מאחר שעובד זכאי לתשלום מלא עבור יום העצמאות, אף שלא עבד בו בפועל, סביר להניח כי על מנת שמעסיק יוכל לקבל את הסכמתו של העובד לעבוד ביום זה, יהיה עליו להציע לו תגמול העולה על שכרו הרגיל של העובד (100% שכר). במצב כזה המעסיק עורך לעצמו את החישובים ומחליט האם ובאיזה סכום שווה לו להעסיק עובדים ביום העצמאות, ובהתחשב ברווחים שהוא מצפה להם".

 

"אם לא תגיע לעבודה - תפוטר"

 אם כך ברור שקיימים עובדים אשר ירצו לעבוד תמורת תשלום גבוה מספיק, וכך למעשה גם המעסיק וגם העובד מרוויחים. אך מה קורה כאשר העובד אינו מוכן לעבוד גם עבור תשלום גבוה יותר והמעסיק מאיים עליו בפיטורים?

 

ד', מלצר אשר מעסיקו דרש כי יעבוד ביום העצמאות סיפר לאולפן ynet: "הם אמרו לי - אם לא תגיע תפוטר". ורד גרנסקי, רכזת המחלקה להתארגנות עובדים בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אליה פנה ד', כמו גם עובדים אחרים, מסבירה כי בהרבה מקרים העובדים לא יודעים מה מגיע להם, והמעסיקים אינם בהכרח מודעים גם הם לאותן זכויות, ולכן המודעות ויחסי העבודה הם הדבר החשוב.

 

 "גם אם מעסיק צריך לשבץ בהתאם לצורכי העסק, הוא צריך לדעת איך להתנהל ולזכור שלעובד יש זכויות. במקרה כמו של ד' שעובד במקום הרבה זמן, ספק אם חוסר הסכמה על יום כזה או אחר הוא איזשהי עילה לפיטורין ובטח לא לאיום כזה בפיטורים ועוד מראש. כלומר לא קורה מקרה של בוא נדבר ונראה, אלא אם לא תגיע, תפוטר".

 

גם המעסיק וגם העובד יכולים להרוויח (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
גם המעסיק וגם העובד יכולים להרוויח(צילום: shutterstock)

 

לפי עו"ד משה התשובה לגבי פיטורים בגלל סירוב לעבודה ביום העצמאות ברורה: "סירוב עובד לעבוד ביום העצמאות אינו יכול להוות עילה לפיטורים של העובד או להטלת סנקציה משמעתית אחרת עליו".

 

עם זאת, עו"ד נטע ברומברג, ממחלקת דיני עבודה בארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', מספקת תשובה מעט שונה: "התשובה לכך, כמו בהרבה עניינים שקשורים למשפט העבודה ולניהול יחסי עבודה, מורכבת. ייתכן שיש בפיטורים שכאלה, רק בשל עצם הסירוב לעבוד ביום העצמאות, מידה מסוימת של שרירות לב, וייתכן שיש לשאול שאלות נלוות לכך, כמו למשל השאלה כיצד נהג מקום העבודה בשנים קודמות והאם העסיק בעבר עובדים ביום העצמאות".

 

"ייתכן שבמקרים מסויימים סירוב העובד לעבוד ביום העצמאות יהיה בעל השלכות על מקום העבודה ויפגע בניהולו התקין ולכן, אולי יש הצדקת מה, בנסיבות חריגות, לפיטורים שכאלה".


פורסם לראשונה 16/04/2018 12:42

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
טיילת תל אביב ביום העצמאות
צילום: מוטי קמחי
צלם: שחף הבר
עו"ד דוד משה
צלם: שחף הבר
מומלצים