שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אגדות או גיבורים: רמבו העיראקי והנמר הסורי
    עם גוף שרירי, מראה מפחיד וחוש הומור נודע "אבו עזראיל" בעיראק כמי שניצח את דאעש, ואילו בסוריה נודע "א-נימר" כמי שסייע לנצח את המורדים. האם סיפוריהם אמיתיים או שהם רק אגדות שנוצרו כדי להעלות את המורל?

     

     

    המלחמות בעיראק ובסוריה הצמיחו "גיבורים מקומיים", שהם למעשה רוצחים אכזריים, דמויות שחיילים ואזרחים אוהבים להעריץ ולקוות שהם יביאו את הישועה ואת הניצחון בשדה הקרב. אם הם נהרגים ממהרים למצוא להם מחליף ואפילו כפיל שימשיך את דרכם. נא להכיר שניים מהסמלים המפורסמים ביותר בצבאות עיראק וסוריה: "רמבו העיראקי" שניצח את "המדינה האיסלאמית" (דאעש), וה"נמר" של בשאר אסד שניצח את המורדים ואת ג'בהת א-נוסרה. האם הם סיפורים אמיתיים, או אגדות שנוצרו כדי להעלות את מורל החיילים?

     

    "רמבו" העיראקי ש"טוחן" את דאעש

    הלוחם המפורסם ביותר בעיראק הוא איוב פאלח א-רביעי המכונה "אבו עזראיל", "מלאך המוות של דאעש" בן ה-39. הוא חבר ב"פלוגות האימאם עלי בן אבי טאלב" (בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד), אחת המיליציות השיעיות המסייעות לצבא העיראקי להילחם נגד "המדינה האיסלאמית". לפני המלחמה התאמן בטאקוונדו וניפח את שריריו בחדרי כושר בבגדד. הוא אב לחמישה ילדים ולפני המלחמה עבד כנהג מונית - או לפי גרסה אחרת כמורה לספורט. הוא התגייס יחד עם עשרות אלפי שיעים בעקבות פסק ההלכה של המנהיג השיעי העליון עלי סיסתאני ב-2014 הקורא להילחם נגד דאעש.

     

    רמבו של עיראק איוב פאלח א רביעי אבו  ()

    אבו עזראיל הפך לאגדה בזכות השלוב בין מראהו המפחיד לבין חוש ההומור שלו והלגלוג לדאעש. הוא יצא למלחמה והוא נושא על גופו השרירי גרזנים, חרבות רימוני יד ותת-מקלע. פניו המחויכות עם הקרחת והזקן הפכו לאייקון בעיראק ולעמודי הפייסבוק שלו ושל מעריציו, חיילים ואזרחים כאחד, עשרות אלפי חברים. הוא המציא את הסיסמא נגד דאעש: "אַיְן תַפֻרוּן אִלַא טַחִין" (לאן תברחו מלבד להיטחן כמו קמח).

     

    כשהוא מהלך ברחובות בגדד מבקשים בעלי הדוכנים וילדים לעשות סלפי עם "הגיבור". באזורים השיעיים מוכרים חולצות עם הדפסים של "רמבו העיראקי" עם הסיסמה שלפיה דאעש ייטחנו כקמח ואף יצא משחק מחשב שבו אבו עזראיל נלחם נגד דאעש.

     

    שווארמה או: עין תחת עין

    בשנת 2015 גברה הביקורת על אכזריותו של "אבו עזראיל" והוא הואשם, כמו חבריו למיליציות השיעיות של "אל-חשד א-שעבי" (הריכוז העממי), בפשעים חמורים נגד האוכלוסייה הסונית בשטחים ששוחררו מידי דאעש. השיא היה כשפורסם סרטון שבו כנקמה על מעשי הטבח של דאעש, הוא תלה הפוך את אחד מאנשי הארגון בעיר ביג'י, שרף את גופתו וחתך אותה עם סכין כמו שווארמה.

     

    הסרט עורר ביקורת בכל העולם. כנראה שמאז פרשת "סרטון השווארמה", השתדל "רמבו העיראקי" להתמתן ושינה את הנימה השיעית הפרו-איראנית לנימה יותר לאומנית עיראקית. מאז הוא מרבה לדבר על "אחינו הסונים" ו"אחינו הכורדים" ו"צבאנו הלאומי העיראקי" ואף מצטלם מחובק עם בני עדות שונות בעיראק.

     

    =

    רמבו של עיראק איוב פאלח א רביעי אבו  ()

    ההערצה כלפיו גברה בשל העובדה שהוא שרד את הקרב למרות שהיה תמיד בחזית, ושהוא "סיפק את הסחורה" ועמד בהבטחתו להמשיך להילחם עד לחיסולו של דאעש ובכך הפך לסמל לניצחון הצבא העיראקי על הרשע הדאעשי.

     

    גיבור או פרסומת שיעית?

    "אבו עזראיל" זכה להכרה על תרומתו להעלאת המורל של הלוחמים בצבא העיראקי כשלחם בזירות הקשות של תיכרית, פלוג'ה ומוסול ואף הוזמן לטקסים שקיימו אנשי דת שיעים בכרבלא בטקסי העאשורא (יום מותו של חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד).

     

    פרשנים בערוצים הסעודיים העוינים טענו כי "רמבו העיראקי" אינו גיבור ולא חייל מצטיין והראיה היא שאף פעם לא קיבל תפקיד פיקודי. לדידם, "אבו עזראיל" אינו אלא תרגיל שיווקי תדמיתי של המיליציות הפרו-איראניות. דמותו מלמדת כי אין הבדל גדול בין האכזריות של המיליציות האיראניות לבין זו של דאעש. אך נשאלת השאלה: כאשר נלחמים נגד השטן הדאעשי, האם לא כל האמצעים כשרים? 



    ל"רמבו העיראקי" יש גם משחק וידאו ()
    ל"רמבו העיראקי" יש גם משחק וידאו

    הנמר המזויף של אסד

    סוהיל אל-חסן, המכונה "א-נימר" (הנמר), היה ללא ספק החייל מספר אחת בצבא המשטר הסורי עד לשנת 2015. הוא נולד בג'בלה ב-1970 וחבר בעדה העלווית ששלטה בסוריה מאז שנות השבעים. בניגוד ל"אבו עזראיל" מדובר בקצין שהתגייס לצבא הרבה לפני מלחמת האזרחים וסיים בהצטיינות את האקדמיה הצבאית האווירית ב-1991. הוא נחשף לתקשורת ב-2014 כאיש המבצעים הקשים, הנשלח לזירות שונות על מנת להדוף את מתקפות המורדים.

     

    לטענת אתרי המעריצים שלו, הנמר לא הפסיד בשום מערכה, זאת בניגוד לשאר הקצינים שלא יכלו למנוע את מפלת הצבא הסורי מול המורדים. הוא הגיע לדרגת עקיד (אלוף משנה) וסירב להעלאה בדרגה במהלך מלחמת האזרחים לדרגת עמיד (תת-אלוף), משום שביקש להישאר בשטח עם חייליו. לפי פרסומים שונים, הוא האדריכל של המדיניות הצבאית הסורית נגד המורדים: השתלטות על שטחיהם נעשית אך ורק בשיטת האדמה החרוכה, כלומר על ידי השמדת שטחים הנתונים לשליטתם עד היסוד. האמצעים לכך הם פלישת כוחות רק לאחר ירי ארטילרי מסיבי והטלת חביות נפץ מהאוויר, שיטה המיוחסת אף היא ל"נמר".

     

    נשיא סוריה בשאר אסד נפגש עם לוחמים במזרח רוטה ()
    אסד עם לוחמים סורים במזרח רוטה

    מושיע בממדים דתיים

    סוהיל אל-חסן הקים ב-2013 את כוח קומנדו א-נימר וזכה לברכת הדרך של הנשיא בשאר אסד ולמימון נדיב יותר משאר יחידות הצבא. לפי תמונות שפורסמו באתרי מעריציו, הפך הנמר לדמות מוערצת לא פחות ממושיעים מפורסמים של הכת העלווית, שהופיעו בהיסטוריה הקדומה שלה, כגון מכזון א-סנג'ארי במאה ה-13.

     

    בתמונות נראים חיילים משתחווים לנמר העוטה גלימה ומנשקים את רגליו. ככל שגברה מצוקת הצבא הסורי ונסיגתו לגבולות מצומצמים יותר במערב סוריה, כך גברה התקווה כי הנמר יושיע את העלווים. אולם בתמונות של סוהיל משנת 2015 נראה כי נפצע וכבר ניכרת אצלו שחיקה רבה. הוא נשען על מקל ונראה מותש. שיא השפל היה בסרטון שהופיע ברשת ובו מתקשר סוהיל ישירות לנשיא ובקול שבור מבקש לשלוח אליו תגבורות.

     

    כוחותיו של "הנמר הסורי" נקלעו באפריל אותה שנה למצור של המורדים בג'סר א-שע'ור שבמחוז אידליב. התגבורת לא הגיעה והנמר הפסיד הפעם את המערכה והמורדים ובראשם ג'בהת א-נוסרה, כבשו את כל המחוז הנמצא בצפון-מערבה של סוריה. גורלו של הנמר לא ידוע, אך הוא נעלם וחייליו לא ראו אותו יותר.

     

    ולדימיר פוטין (צילום: AP)
    הציל את משטרו של אסד. נשיא רוסיה פוטין(צילום: AP)

    הנמר המזויף מקבל מדליות רוסיות

    לאחר ההתערבות הישירה של הצבא הרוסי בקיץ 2015, לפתע "קם לתחייה" הנמר, הסכים לפתע לקבל את דרגת העמיד, אך למרבה הפלא הוא נראה שונה לחלוטין. הנמר הרזה והמגולח נראה מלא יותר ומזוקן, ונראה כי הוא הוחלף בלא פחות משניים או שלושה כפילים, הדומים לנמר אך ורק בשפם, במדים ובכובע המצחייה.

     

    כפיל אחד המדבר דברי מליצה פילוסופיים לכאורה מופיע בשטח בקרב החיילים, כפיל אחר מופיע בטקסים ובקבלת מדליות גבורה מהצבא הרוסי בבסיס חמימים שבלטקיה. הנמר אף נראה בסרטון והוא מקבל חרב מוזהבת מהרמטכ"ל הרוסי. הרוסים פרסו את חסותם על כוחות א-נימר ומספר לוחמיו עלה לאלף חיילים. אמנם חייליו זכו לכבוד רב, אולם בסרטונים שעלו באינטרנט, כשהנמר נואם בלשון מליצית, מתאפקים עמיתיו הקצינים וחייליו שלא לגחך. בסרטון מדצמבר 2017 נראה הנשיא אסד כמו בהצגת תיאטרון מהלל את הנמר בפני נשיא רוסיה על גבורתו. כמובן שהשניים ידעו כי "הנמר" המקורי כבר איננו. סוהיל הפך לסמל למאבק ההישרדות שניהל המשטר הסורי עד שכמעט הובס במחצית הראשונה של 2015, מעט לפני ההתערבות הרוסית הישירה.

     

    השאלה מה קרה לנמר באפריל 2015 נשארת בגדר חידה. האם מת או נפצע קשה בקרב הכושל באידליב? האם צבר יותר מדי כוח בקרב העדה העלווית והנשיא עצמו ביקש להיפטר ממנו כי חש מאוים? האם חיזבאללה חיסל אותו כדי שלא יהווה מכשול בעתיד להשתלטות האיראנית על סוריה? דבר אחד בטוח: הרוסים המגבים את צבא המשטר הסורי הם אלה המשמרים כעת את המיתוס של הנמר סוהיל אל-חסן. מטרתם להרים את המורל והמוטיבציה של החיילים ולשמר את האגדה על החייל הסורי הבלתי מנוצח הנלחם עד חורמה במורדים.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "הרמבו העיראקי" (מימין) ו"הנמר הסורי"
    צילום: ירון פרידמן
    איש לא יודע מה עלה בגורלו של "הנמר הסורי". ד"ר ירון פרידמן
    צילום: ירון פרידמן
    מומלצים