שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל
    המרכז הישראלי לנגישות הוקם בשנת 1998 על-ידי שק"ל, העמותה המובילה בישראל לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה. בשק"ל מאמינים ששילוב קהילתי של אנשים עם מוגבלויות הוא משימה לאומית המשפרת את החברה כולה

    במשך קרוב ל-40 שנות קיומה, שק"ל העניקה פתרונות לעשרות אלפי אנשים, בתחומי: דיור בקהילה, תעסוקה שיקומית, תרבות ופנאי, טיפול, ייעוץ והנגשה. מטרת המרכז הישראלי לנגישות לפתח ולקדם את הידע בנושא הנגישות, לתרום לשיפור התהליכים באמצעותם מתחוללים התכנון והביצוע הן של הנגשת סביבות פיזיות והן של הנגשת השירות עבור אנשים עם מוגבלויות. המרכז, בניהולו של ד"ר אבי רמות, מלווה מעל 150 פרויקטים ברחבי הארץ מדי שנה, ובכתבה כאן נסקור כמה מהם.  

     

    פרויקטים מיוחדים

    תוכניות אב לנגישות לרשויות מקומיות

    המרכז הישראלי לנגישות הכין תוכניות אב לנגישות עבור 35 רשויות מקומיות ברחבי ישראל. תוכנית אב כוללת: בדיקת נגישות של מבני הרשות וסביבת הרחוב, הכנת אומדנים כספיים ותוכניות עבודה רב שנתיות, כתיבת הנחיות נגישות לפעילות השוטפת של הרשות, והדרכת צוותי הרשויות למתן שירות מקצועי נגיש תוך התייחסות להיבטים החוקיים והמשפטיים. המרכז פועל בשיתוף עם ראשי הערים, מהנדסי העיר, אדריכלי העיר ומנהלי האגפים של הרשות. לכל אגף בונים תוכנית עבודה ונהלים לטיפול בנושא הנגישות. העבודה כוללת התייחסות למבני ציבור, שטחים פתוחים (כמו פארקים), רחובות ומדרכות, השירות העירוני לתושבים, אתר האינטרנט העירוני ועוד. במרבית המקרים תהליך הליווי נמשך עד שלב היישום, וצוות המרכז צבר מומחיות לא רק בתחום הנגישות אלא גם בהיבטים הארגוניים והפוליטיים של עבודת הרשויות המקומיות.

     

    הנגשת התחבורה הציבורית בישראל

    משרד התחבורה פנה למרכז הישראלי לנגישות של שק"ל להכנת תוכנית לאומית להנגשת התחבורה הציבורית בישראל. התוכנית כללה הנגשת מערך התחבורה באוטובוסים, רכבת ישראל, מוניות, רכבי השכרה, אוטובוסים לטיולים ועוד, בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד ₪. מאז סיום הכנת התוכנית בשנת 2010 ועד היום, המרכז מלווה את יישומה. עד כה הונגשו בין השאר מעל 30,000 תחנות אוטובוס וכ-7,000 אוטובוסים ב-212 רשויות מקומיות. כיום, המרכז מוביל תוכנית חדשנית של הכנסת טכנולוגיות נגישות חדשות לתחבורה הציבורית, בדגש לאנשים לקויי ראייה. בנוסף, מתבצעת הדרכת נהגי התחבורה הציבורית ובקרה מקצועית להנגשת התחנות ברחבי הארץ.

     

    במקביל, המרכז הישראלי לנגישות משמש כיועץ הנגישות של הרכבת הקלה בירושלים. צוות מומחים בינלאומי גויס על-ידי המרכז כדי להגדיר את דרישות הנגישות ברכבת קלה, ובעזרתו הוגדר סטנדרט הנגשה, שהיה גבוה משמעותית ועלה לאין שיעור על הסטנדרטים המקובלים באירופה ובארצות הברית. כתוצאה מכך, המרכז הצליח ליצור את כלי התחבורה הנגיש ביותר בישראל והרכבת הקלה הנגישה בעולם. מאז הפעלת הרכבת באוגוסט 2011 עובדים ללא הרף על שיפור השירות לאנשים עם מוגבלויות, בעזרת הכנסת טכנולוגיות נגישות חדשות ושיפור השילוט החזותי והשמיעתי.

     

    הנגשת העיר העתיקה בירושלים

    בין חומות העיר העתיקה של ירושלים, אחד המקומות הצפופים בעולם, חיים כ-35,000 תושבים בשטח של 871 דונם בלבד. העיר בנויה ברשת סבוכה של סמטאות צרות בטופוגרפיה הררית, עם מעברים צרים ומדרגות רבות. בפרויקט שהתחיל בשנת 2007 במימון משרד ראש הממשלה ובניהול הרשות לפיתוח ירושלים, בוצע תכנון הנגשת העיר העתיקה, במטרה לשרת את אוכלוסיית העיר עם מוגבלות, וגם את מיליוני התיירים המבקרים בעיר. מאחר שלא היו באותה עת דוגמאות לפרויקטים דומים מהעולם, הוגדר סטנדרט חדש לנגישות של עיר עתיקה כמו העיר הירושלמית.

     

    חנות נגישה (צילום: חגי שמואלי)
    חנות נגישה בעיר העתיקה בירושלים(צילום: חגי שמואלי)

     

    לשם כך נערך סקר נגישות לכל 104 הרחובות והסמטאות של העיר, והוכנה תוכנית אב לנגישות לעיר. הונגשו צירי תנועה מרכזיים וסמטאות המקשרות בין מקומות מרכזיים, במטרה לאפשר תנועה המשכית לאנשים עם מוגבלות בתנועה, כולל התניידות בכיסאות גלגלים. בנוסף, הונגשו אזורים בהם יש אוכלוסייה בעלת מוגבלות בתנועה, כמו שכונת באב-אל-חוטה בלב הרובע המוסלמי, שנחשבת לאחד האזורים העניים של ירושלים. פעולות ההנגשה כללו התקנת רמפות למעבר כיסאות גלגלים, מאחזי יד לסיוע להולכי רגל, שירותים נגישים ועוד. מאז, מדי יום, נראים תיירים בכיסאות גלגלים פוקדים את האתרים ההיסטוריים, נרגשים עד דמעות מכך שהצליחו להגיע ליעד למרות המגבלה הפיסית.

     

    בעקבות הצלחת הפרויקט, שק"ל מארגנת כנס בינלאומי בירושלים בסוף חודש אוקטובר 2018 בנושא נגישות בערים עתיקות בעולם, במימון המשרד לענייני ירושלים.

     

    נגישות השירות בכנסת ישראל

    מנכ"ל הכנסת ויו"ר הכנסת הציבו יעד להיות הפרלמנט הנגיש בעולם, והמרכז הישראלי לנגישות של שק"ל מתכנן ומיישם את הפרויקט. בניין הכנסת מאתגר מבחינת הנגישות היות והוא מורכב משלושה מבנים, שנבנו בתקופות שונות ובסטנדרטים שונים וחוברו ביניהם למבנה אחד. פעולות ההנגשה הן גם בפן הפיסי: שירותי נכים משופרים, מעלונים, מאחזי יד וכדומה, וגם בפן הנגשת השירות:

     

    הכנסת מציעה מגוון גדול של אביזרי עזר לאדם עם מוגבלות. למשל, לאנשים עם מוגבלות בתנועה: כיסאות גלגלים וקלנועיות, לאנשים לקויי ראייה: משקפיים מיוחדים שמזהים פנים ומקריאים טקסט, זכוכית מגדלת, טאבלט לתקשורת, מפה מישושית אישית, וכן מכשור לאנשים עם לקות שמיעה ועוד. האביזרים כמו המשקפיים והמפות הם חידוש עולמי, והוכנסו לשימוש ציבורי בפעם הראשונה בעולם.

     

    המידע בכנסת הונגש לאנשים עם מוגבלות, הן בעזרת סרטונים שמוקרנים במספר מוקדים ברחבי המשכן והן בעזרת חוברות מידע בפישוט לשוני במבחר שפות.

    שילוט אוניברסלי נגיש בכל רחבי הכנסת מאפשר לבאי המשכן, עם ובלי מוגבלות, להתמצא בצורה מיטבית.

     

    כל עמדות השירות בכנסת, כולל במסעדות, הונגשו לתת שירות לאנשים עם מוגבלות עבור עובדי הכנסת והמבקרים בשעריה.

     

    הסיורים בכנסת הונגשו כך שגם אדם עם מוגבלות יכול להשתתף בסיורים.

     

    כל אירוע של הכנסת מחויב לעבור בדיקה ואישור מבחינת נגישות השירות. מדובר במאות אירועים וטקסים בשנה. רמת נגישות השירות בכל טקס נקבעת על פי מהות המשתתפים ומהות הטקס.

     

    פרויקטים נוספים

    ישנן עוד דוגמאות רבות לפרויקטים גדולים ומעניינים שהמרכז של שק"ל מעורב בהם. ביניהם נמנה למשל את רשת אורט, רשת החינוך הגדולה בישראל, כולל הנגשת עשרות מבנים של בתי ספר והמכללות והנגשת השירות. דוגמה נוספת נמצאת באוניברסיטה העברית, בפרויקט הנגשת הבניין היוקרתי של המרכז לחקר המוח, ובכללן המעבדות, כך שיתאפשר גם לחוקרים וסטודנטים עם מוגבלות לחקור בהן, בפרויקט מורכב מאוד בו הוצב סטנדרט חדש של נגישות למעבדות מחקר.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגי שמואלי
    חנות נגישה בעיר העתיקה בירושלים
    צילום: חגי שמואלי
    מומלצים