שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להיות אימא לשני בנים בצבא

    "להכין את המאכלים האהובים עליהם לשבת וביום ראשון לגרד את עצמי מהמיטה בחמש בבוקר, להסיע אותם לתחנה מרכזית וכשהם יורדים מהרכב לפרוץ בבכי". ציפורה חלפון, אימא ללוחם במג"ב וחייל בחיל האוויר, על הדאגות, ההמתנה לצלצול הטלפון והגאווה

    להיות אימא לשני חיילים זה אומר טלפון שמחובר אליך 24/7. כל צלצול את אומרת לעצמך בהתניה קלאסית - זה בטוח הם מהצבא. במקביל את מפתחת אינסטינקט אמהי למצבים חדשים. כשבתחזית מדברים על ירידה בטמפרטורות, מפלס הדאגה עולה. ולמה הוא לא עונה לפלאפון? ואיך קורה שכשהוא כן מתקשר אני תמיד בממתינה?

     

    כששני בניי התגייסו ביולי 2017 חשבתי לעצמי שלא אהיה כאותן אימהות על סף היסטריה תמידית, שמנסות לחבר כל צלצול טלפון לבנם שבצבא. מסתבר שטעיתי. אני כנראה נכנסת באופן ישיר לקבוצת ההורים המודאגים שמחכים בכל רגע ורגע לפיסת תקשורת עם הבנים המרוחקים.

     

    שהם ודור (צילום: אלבום פרטי)
    "להעמיד פנים שאינך דואגת והכול בסדר"(צילום: אלבום פרטי)

     

    התחושה שאין לי יכולת לעזור או לשלוט במציאות הקשה שלהם באתגרי הצבא משאירה אותי מובסת ולא מאותגרת. עד היום הייתה לי תקשורת ברורה אליהם, גם אם נענו לי וגם אם לא, כדרכם של כל מתבגרים מצויים, עדיין הייתי שם. מקבלת, כועסת, אוהבת ואולי מאוכזבת לפעמים, אבל בעיקר גאה מאוד. לכל משחק הרגשות הללו היה מקום ריאלי במציאות. בכל רגע ורגע ניתן היה לשנות את הכול במחי שיחה או החלפת חוויות. היום אני מחכה לטוב ליבו של סדר היום שלהם, על מנת להבין שהם עדיין שני בניי בכל מקום שיהיה, למרות אילוצי המקום והזמן.

     

    לקפוץ מכל צלצול טלפון

    הימים שלפני יום הזיכרון תופסים אותי הכי חרדתית שיש כאימא לשני בנים ודודה שכולה. להיות אימא לשני חיילים זה לשמוע חדשות כל שעה וכאשר "רוחות מלחמה" מתחילות לנשב היא נלחצת. להיות אימא לשני חיילים זה להתפלל שהמסלול ימשך שלוש שנים בלי הפתעות באמצע. להיות אימא לשני חיילים זה לקפוץ מכל צלצול טלפון, בעיקר בלילה, זה להעמיד פנים בפני בנייך שאינך דואגת והכול בסדר, זה לספור את הכוכבים בלילה ולהמתין שיגיע כבר הבוקר כשמדד החרדה עולה מעלה מעלה.

     

    להיות אימא לשני חיילים זה לדעת "לשפצר" את הכומתה. להיות אימא לשני חיילים זה כבר בשלישי להיערך לארוחת השישי, זה להקדיש שבתות לאפייה, כביסות, גיהוץ ותפירה. להיות אימא לשני חיילים - זאת בעיקר גאווה. להיות אימא לשני חיילים זה אומר שלוש שנים לא לישון, זה אומר כשאת סוף סוף נרדמת את מתעוררת עם צמרמורת, ממתינה לשבע בבוקר ומצלצלת לשאול מה היה להם כי קיבלתי הודעה באחת הקבוצות שהיה "ברדק" ברמאללה. זה להתגעגע באופן תמידי לחיבוק החם, לריח שלהם, למגע. זה לבטל תכניות כי אין טעם בלעדיהם.

     

    ציפורה חלפון (צילום: אלבום פרטי)
    "שני בנים בצבא זה להבין מהי נתינה אמיתית לכלל"(צילום: אלבום פרטי)

     

    אימא לשני חיילים בצבא הגנה לישראל זאת שמחה, שמחה להיות שייכת לדור של גאולה, גאולה שבה עם ישראל יושב על אדמתו. שני בנים בצבא זה להבין מהי נתינה ותרומה אמיתית לכלל מתוך אהבה ומסירות, להיות מחוברת לכלל האומה, בזמן של שלום וגם בזמן מלחמה ביתר העוצמה. בזמן מלחמה להבין שהבנים שלי כבר אינם "פרטיים" אלא הם הבנים של כל עם ישראל.

     

    לחפש את מרכך הכביסה הכי ריחני

    שני בנים בצבא זה לומר ביתר כוונה "מי שברך" לחיילים, זה להרגיש פעם מג"ב ופעם חיל אוויר, זה לתרום לאגודה למען החייל, להתאהב בצבע חאקי וירוק, לחפש את אבקת הכביסה והמרכך הכי ריחניים שיש, וביום שישי לעשות עוד כביסה, לכבוד שבת להכין את המאכלים האהובים וביום ראשון לגרד את עצמי מן המיטה בחמש בבוקר, להכין סנדוויץ' לדרך, להסיע אותם לתחנה מרכזית וברגע שהם יורדים מהרכב לפרוץ בבכי ולחכות לסמס המיוחל - "הגעתי!"

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    להיות אימא לשני חיילים זה להתקשר בערב שבת לשאול לשלומם. לאחל שבת שלום ולברך ברכת האימהות. זה לכתת רגליך בגיל ובשמחה ליום הורים, להשבעה, למסע כומתה, סוף מסלול וסיום קורס מ"כים, בטירונות בשעת ט"ש לדבר עם הבנים. ללמוד על מסורת צבאית ולפענח את ראשי התיבות לש"ב, צפ"ה, חופ"ל, אמר"ל, תרג"ד, אבט"ש, וגם תרפ"ל.

     

    לחפש על המפה איפה זה ראמללה, ג'נין וגבעות גורל, להביא צ'ופרים ולעשות פריסה לכל החברה, ואם הם מורעבים, להזמין פיצה ולהספיק להגיע לפני חצות. להיות אם בישראל לשני חיילים זה לדעת לעודד, לפרגן, להקשיב, לראות את האור בעיניים ולהרגיש את הנחישות, המסירות העוצמה והאיתנות. זה להודות, לשאוב כוחות ולשאת תפילה "ה' עוז לעמו ייתן". להיות אימא לשני חיילים זאת אהבה במשרה מלאה.

     

    רוצה אותם לידי

    להיות אימא לשני חיילים זה לדמיין משימה קרבית של החיילים האלה, ולהתמלא אימה רק מלחשוב על עוז הנפש ותעצומות הרוח שהם יזדקקו להם, במידה וייקראו ליום פקודה. שאגת "אני נשבע" מהטקס האחרון, קוטעת את מחשבותיי. שני בניי נשבעו כרגע על רצונם להיות בין המגנים על עם ישראל ותושביו. מי ייתן ושבועת האמונים הזו לעולם לא תבוא לידי ביצוע, בשום אירוע מסוכן לאף חייל.

     

    אימא לשני חיילים זה לרצות אותם כאן. לידי. שיישבו בסלון ויצחקו בקול רם מאיזה פרק דבילי בסדרה מטופשת. שיבקשו שאכין להם שניצל עם פירורים וצ'יפס, שאמזוג להם כוס מיץ. ואני אתעצבן שהם שוב לא אכלו בזמן או את האוכל שבישלתי או אמצא איזה סיבה דבילית אחרת להתעצבן כדי להרגיש שליטה. שליטה שכבר מזמן אין לי.

     

    עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונצעק אמן.

     

    הכותבת יו"ר מתנדבי "יחד למען החייל", אימא של שהם - חייל בחיל האוויר, ודור - לוחם במג"ב  

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "להביא צ'ופרים לכל החברה"
    צילום: אלבום פרטי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים