שתף קטע נבחר

זירת הקניות
כלת פרס ישראל מרים פרץ: "מולדת לא בונים רק בכאב ודמעות אלא גם בעמל ובנתינה"
מרים פרץ, שקיבלה פרס על מפעל חיים, נאמה בשם 16 הזוכים. האם השכולה, שאיבדה את בניה אוריאל ואלירז ז"ל, אמרה לפני שהתחבקה עם הסופר דויד גרוסמן: "אין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים". בנט קרא לאחדות: "לא רק הימין אוהב את ארץ ישראל ולא רק השמאל שואף לשלום"

 

 

נאומה של מרים פרץ בטקס פרס ישראל    (צילום: מזמור)

נאומה של מרים פרץ בטקס פרס ישראל    (צילום: מזמור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הערכה לפורצי דרך בסימן אחדות: בבנייני האומה בירושלים נערך הערב (יום ה') טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ח. באירוע, שחתם את אירועי יום העצמאות הממלכתיים, השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ושר החינוך נפתלי בנט. ynet העביר את הטקס בשידור חי.

 

מרים פרץ, שזכתה בפרס ישראל על מפעל חיים, משכה את מרב תשומת הלב - ועם ההכרזה על זכייתה קם כל הקהל באולם על רגליו והריע לה ממושכות. פרץ, ששכלה את בניה סגן אוריאל פרץ ז"ל ורב-סרן אלירז פרץ ז"ל, אמרה בנאומה בשם כל הזוכים כי "בקהל היושב כאן היום חסרים אהובים ויקרים שלא זכו לראותנו במעמד זה. שניים מהם הם הוריי שנולדו במרוקו. הם לא דיברו את השפה העברית, ואילו היושבים כאן היום מבינים רק כמה מילים שבעבורם היו קוד: ירושלים, שלום, תורה ותודה.

 

"בכל לילה סיפר לי אבי על עיר שלא הכיר, שלא ראה בתמונות ושתיאורה עבר מאב לבן. באחד הלילות של קיץ 1963 הודיע אבי כי 'הלילה יבוא המשיח'. לשאלתי כיצד אזהה אותו, הוא ענה: 'הוא ילבש חולצה פתוחה, מכנסיים קצרים וינעל סנדלים'. פגשתי את המשיח, את שליח הסוכנות היהודית שהוציא אותו מקזבלנקה והביא אותנו לירושלים, למעברת חצרים בבאר שבע. הייתה שמחה גדולה על שזכינו להגיע לארץ ישראל".

נפתלי בנט ומרים פרץ (צילום: גדעון שרון)
פרץ מקבלת את הפרס מידיו של שר החינוך בנט(צילום: גדעון שרון)

ראובן ריבלין ומרים פרץ (צילום: מזמור)
פרץ מתחבקת עם הנשיא ריבלין(צילום: מזמור)
 

בנימין נתניהו ומרים פרץ (צילום: קובי גדעון, לע
פרץ עם ראש הממשלה נתניהו(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מרים פרץ ודוד גרוסמן (צילום: יואב דודקביץ')
פרץ וגרוסמן מתחבקים(צילום: יואב דודקביץ')

פרץ אמרה עוד: "כילדה, חשתי שלא עשיתי דבר למען ארצי. באתי אל ארץ מוכנה ולא ידעתי שיום יבוא ואתן את היקר לי מכול עבור ארצי - את בניי אוריאל ואלירז. אבל מולדת לא בונים רק בכאב ובדמעות אלא גם בעמל ובנתינה מתמשכת לאורך שנים. אני גאה להיות שייכת לקבוצה שבחרה לעסוק בחינוך, מתוך אמונה שזו הדרך לפרוץ את חומות הבערות והדלות, ומתוך הבנה שהחינוך פותח הזדמנויות למימוש עצמי אישית כפי שפתח לי.

 

"יש לי לב אחד שנשבר שלוש פעמים בהודעות שבר נוראיות: נפילת בני בכורי אוריאל בקרב בלבנון, פטירת אישי אליעזר משברון לב ונפילת בני השני אלירז בקרב בעזה. עם הלב הזה יצאתי אל עמי ובמילים פשוטות, בשפת הלב השבור, דיברתי על הארץ הזאת ומורשתה, על הבחירה בטוב, על השמחה, על הדבקות בחיים, על אחריות, על מעורבות חברתית, ומתוך הלב הזה שפועמת בו אמונה בארץ הזאת ובעם הזה, מתוך תהומות הכאב נבעו מעיינות של אהבה. כשהלב מלא אמונה - הוא יכול לעמוד באתגרים קשים. הפכתי את יגוני לניגון חדש".  

 

"גם אם יש תהומות - נוכל לבנות מעליהם גשרים"

פרץ ציינה עוד בנאומה כי "בין מקבלי הפרס יש מי שחוו אובדן ואף על פי כן רוחם לא נשברה, הם ממשיכים לפעול בחברה, איש בדרכו, כדי לעשות אותה טובה יותר. אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, וגם אם יש בינינו תהומות - נוכל לבנות מעליהם גשרים. כולנו בארץ הזאת חפצי חיים וחפצי שלום. זה הבית של כולנו, ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים.

 

"כולנו רוצים לזכות לראות את נכדינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בבטחה ונהנים מנופיה. כולנו מייחלים לחברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל. ומכוח זה כולנו נושאים באחריות לאופיו, לערכיו ולעתידו של הבית שלנו. בפאזל הזה שנוצר במדינת ישראל יש מקום לכולם, לכל קשת הצבעים ואם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה. על כן אינני מוכנה לוותר על שום חלק מעמי". בתום נאומה זכתה פרץ שוב למחיאות כפיים רמות מהקהל ואף התחבקה עם הסופר דויד גרוסמן, שקיבל את הפרס בספרות ושירה עברית.

 

כמה דקות לפני הטקס פגש השר בנט מאחורי הקלעים את כל חתני וכלות הפרס. הוא בירך את כולם וניהל עם כל אחד מהם שיחה, אך כאשר הגיע לסופר גרוסמן השיחה ביניהם הייתה מאוד קורקטית וקרה. בנט בירך את הסופר "מזל טוב", ואז השניים נפרדו. גרוסמן, שתקף לפני יומיים בחריפות את הממשלה ואת העומד בראשה נתניהו בטקס זיכרון אלטרנטיבי ישראלי-פלסטיני בתל אביב, לחץ לבנט ולראש הממשלה יד בעת שקיבל את הפרס.

דויד גרוסמן ונפתלי בנט (צילום: יואב דודקביץ')
גרוסמן עם ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך בנט(צילום: יואב דודקביץ')

שר החינוך בנט דיבר בנאומו על השוני בין כמה מהזוכים, בהם השרים לשעבר דוד לוי ונתן שרנסקי: "דוד לוי עלה לארץ כנער מרבאט שבמרוקו וכמנהיג חברתי הוא ניפץ את תקרת הזכוכית עבור ציבור עצום. לצדו נתן שרנסקי, אסיר ציון, שהוביל יחד עם אשתו הגיבורה אביטל מערכה לשחרור יהודי ברית המועצות ואחר כך פעל לקליטת העולים בישראל".

 

בנט הוסיף כי "יש כאן איש תקשורת אמיץ, 'כתבנו לענייני מערכות ישראל' – רון בן ישי, ולצדו מנהיג נחוש של ההתיישבות ברמת הגולן, יהודה הראל. הסופר דויד גרוסמן הוא אחד הסופרים המוכשרים והמובילים בישראל ולצדו פרופ' אלכס לובוצקי, מחשובי החוקרים במתמטיקה בתחום תורת החבורות, תושב אפרת".

 

לדברי שר החינוך, "ראו איזה שוני יש בין הזוכים ואיזה יופי יש באותו השוני. אנחנו עם של רעיונות ואנחנו עם של ויכוחים, אבל הוויכוחים הם שיוצרים את הרעיונות. אומת הסטארט-אפ תלויה בכך שנמשיך להתפלמס, אבל האחדות בתוכנו היא התנאי שנמשיך להתקיים. אנחנו בני משפחה אחת, מתווכחים אך אוהבים, כי כולנו בני משפחה אחת".

 

טקס הענקת פרסי ישראל תשע"ח    (צילום: מזמור)

טקס הענקת פרסי ישראל תשע"ח    (צילום: מזמור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

נפתלי בנט וחתנים וכלות פרס ישראל (צילום: גדעון שרון)
16 החתנים והכלות עם מעניקי הפרס(צילום: גדעון שרון)

נפתלי בנט (צילום: יואב דודקביץ')
"האחדות בתוכנו היא התנאי שנמשיך להתקיים". השר בנט בטקס(צילום: יואב דודקביץ')

בנימין נתניהו, ראובן ריבלין ואסתר חיות (צילום: מזמור)
אדלשטיין, ריבלין, נתניהו, חיות וברקת בטקס(צילום: מזמור)

רון בן ישי ונפתלי בנט (צילום: יואב דודקביץ')
פרשן ynet רון בן ישי מקבל את הפרס(צילום: יואב דודקביץ')

ראובן ריבלין ודוד לוי (צילום: קובי גדעון, לע
השר לשעבר דוד לוי מקבל את הפרס(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הענקת פרס ישראל לפרשן ynet רון בן ישי    (צילום: מזמור)

הענקת פרס ישראל לפרשן ynet רון בן ישי    (צילום: מזמור)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בהקשר הפוליטי אמר בנט: "אני גם מנהיג פוליטי של אחד מהצדדים בוויכוח, אני משוכנע שהדרך שלי היא הדרך הנכונה. אבל לו היה כפתור שהלחיצה עליו הייתה הופכת את כל הישראלים לבעלי אותה הדעה כמו שלי - לא הייתי לוחץ על הכפתור כזה. אנחנו זקוקים לכולם יחד. כל צד בוויכוח מאזן את הצד האחר, ומרומם אותו.

 

"השבטיות המלאכותית נתפשת לעיתים כמעין גזרת גורל, אך היא אינה כזו. אני פונה מכאן לנוער הישראלי המופלא: קחו אחריות, בואו נדבר ולא נצעק. נתמודד עם הטיעון ולא עם הטוען, נזכור שאנחנו משפחה אחת. חשוב לומר, דווקא ביום הזה: לימין אין מונופול על הפטריוטיות בדיוק כפי שלשמאל אין מונופול על זכויות האדם.

 

"לא רק הימין אוהב את ארץ ישראל ולא רק השמאל שואף לשלום. אלו גם אלו רוצים את טובת המדינה. ויכוח בין אחים אסור שיהפוך לשנאת אחים. שנת ה-70 תהיה שנת הפלת המחיצות בינינו, שנת אהבת חינם. הביטו בזוכים הערב וראו כמה יש לנו להפסיד בלי אהבת חינם, אבל חשוב הרבה יותר שתראו - כמה יש לנו להרוויח בזכותה". בנט הקדיש קטע מיוחד בנאומו למרים פרץ: "מרים היא אישה שאני אוהב כל כך, אם הבנים. היא בחרה בחיים ולהחיות אומה ברוחה".

 

בחודשיים שקדמו לטקס מסר שר החינוך בנט ל-13 גברים ולשלוש נשים את דבר זכייתם בפרס בשנת ה-70 למדינה. הרשימה כוללת שבעה פרופסורים, ארבעה חברי כנסת לשעבר ושני שרים לשעבר.

 

רשימת הזוכים המלאה - מהמבוגר לצעיר

פרופ' יצחק שלזינגר (91)

בפסקה אחת: פרופ' שלזינגר נולד בגרמניה וזמן קצר לאחר עליית היטלר לשלטון עזב עם משפחתו לליטא. לאחר עלייתו לישראל הוא שימש כמורה בבתי ספר יסודיים ואחר כך בתיכונים, ובצבא היה מורה לעברית לעולים. נישא לאביגיל גליקמן, מורה לחירשים ומהראשונות שפעלו לשלב ילדים עם בעיות שמיעה בכיתות רגילות. בעקבות זאת החל לחקור את שפת הסימנים ועמד בראש צוות שהוציא לאור מילון עברי ראשון לשפת הסימנים.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' שלזינגר הוא מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה ותרם לחקר תהליכי העיבוד הלשוני להתפתחות השפה אצל ילדים. כמו-כן, היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל. עבודותיו בתחום הארגומנטציה התלמודית, בזיקה לסוגיות כלליות בהבעה לשונית, היא תרומה ייחודית. חידושיו כרוכים באופן עמוק בתרבות ובשפה העברית". 

יצחק שלזינגר ()
פרופ' יצחק שלזינגר

יהודה הראל (83)

בפסקה אחת: הראל שירת בצה"ל בגרעין נח"ל שהצטרף לקיבוץ מנרה, שם שימש בהמשך כמזכיר היישוב. מיד לאחר מלחמת ששת הימים היה בקבוצה שהתיישבה בגולן, ובהמשך ייסדה את קיבוץ מרום גולן, שם הוא מתגורר גם כיום. הראל הוא פעיל מרכזי בוועד יישובי הגולן. ב-1996 היה ממקימי מפלגת "הדרך השלישית" ונבחר לכנסת מטעמה.

 

נימוקי ועדת הפרס: "הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן, אחד ממפעלי ההתיישבות הציונית המפוארים ביותר. הוא עלה לרמת הגולן מיד לאחר מלחמת ששת הימים, היה ממקימי קיבוץ מרום גולן ושותף פעיל בהקמת רבים מיישובי הגולן. איש חזון ומעשה שהפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים, למקום של עשייה חקלאית ציונית במלוא מובן המילה".

יהודה הראל  ()
יהודה הראל

יהודה (83) ויהודית (76) ברוניצקי

בפסקה אחת: יהודה ברוניציקי, יליד פולין ששרד את השואה, הקים ביחד עם רעייתו יהודית (דיתה) את קבוצת אורמת. השניים הפכו אותה לחברה מובילה בעולם באנרגיה גיאותרמית. יהודה כיהן כמדעי הראשי באורמת ועל שמו נרשמו עשרות פטנטים. יהודית כיהנה כמנכ"לית אורמת במשך 23 שנים. יחד זכו השניים בפרס התעשייה, ויהודה זכה בנוסף גם בפרס רוטשילד ובפרס מפעל החיים מהתאחדות התעשיינים.

 

נימוקי ועדת הפרס: "עוצמתם של הזוג ברוניצקי טמונה בהתמדה, בדבקות במטרה וברוחב היריעה של עשייתם, הכוללת שותפות בהקמת חברות תעשייה טכנולוגיות בולטות כגון: אורבוטק, אורגניקס ואחרות. הם השכילו לחבר בין חזון ליכולת יישום וביצוע, במציאות מורכבת ומשתנה, והם חתומים על עשיית פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית ועל תרומה משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות".

יהודה ויהודית ברוניצקי (צילום: יונתן בלום, ארכיון ידיעות אחרונות) (צילום: יונתן בלום, ארכיון ידיעות אחרונות)
יהודה ויהודית ברוניצקי(צילום: יונתן בלום, ארכיון ידיעות אחרונות)

דוד לוי (80)

בפסקה אחת: לוי עלה לארץ ממרוקו בגיל 20. ב-1969 הוא נבחר לראשונה לכנסת, ומיד אחרי המהפך של 1977 ועליית הליכוד לשלטון קיבל את תיק הקליטה בממשלתו של מנחם בגין. בהמשך כיהן גם כשר הבינוי והשיכון וכשר החוץ. הוא התמודד על ראשות הליכוד, והפסיד ליצחק שמיר ובנימין נתניהו. ב-1995 פרש מהליכוד והקים את תנועת גשר, ולאחר מכן הצטרף עם תנועתו למפלגת העבודה שבראשה עמד אהוד ברק. הוא אב ל-12 ילדים, בהם חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וז'קי לוי.

 

נימוקי ועדת הפרס: "סיפורו האישי של לוי הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפריפריה וממקימיה. דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור. חזונו, אומץ ליבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית".

דוד לוי (צילום: אביהו שפירא)
דוד לוי(צילום: אביהו שפירא)

פרופ' שלמה הבלין (75)

בפסקה אחת: פרופ' הבלין, שסיים דוקטורט בפיזיקה סטטיסטית בהצטיינות יתרה בבר אילן, שימש באוניברסיטה זו כראש המחלקה לפיזיקה. הוא פרסם מאות רבות של מאמרים. בין היתר עמד בראש מחקר שחשף כי רעידות אדמה יוצרות תבניות סטטיסטיות שבעזרתן ניתן לשפר את חיזוין, והסביר במאמר אחר כיצד אפשר למנוע התפשטות של וירוסים בסלולר, על פי מודל מתמטי שיצר.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' הבלין הוא בין פורצי הדרך במספר תחומים בפיזיקה סטטיסטית והשלכותיה במערכות מורכבות בשטחים שונים. מבין כלל המדענים הישראלים, הוא המצוטט ביותר על ידי מדענים בעולם, מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין הארץ לעולם".

פרופ' שלמה הבלין (צילום: אתר אוניברסיטת בר אילן) (צילום: אתר אוניברסיטת בר אילן)
פרופ' שלמה הבלין(צילום: אתר אוניברסיטת בר אילן)

פרופ' אלישע קימרון (75)

בפסקה אחת: נושא עבודת הדוקטורט של קימרון הצעיר באוניברסיטה העברית הייתה "דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה". בהמשך שימש כמרצה באוניברסיטת בן גוריון וכראש המחלקה ללשון ולספרות עברית. הוא הוציא מהדורה חדשה לכל המגילות הגנוזות וזכה בין היתר בפרסי אסרף ושזר ובפרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' קימרון הוא מראשי המדברים בחקר מגילות מדבר יהודה. עבודותיו פורצות דרך, הן בדקדוק העברי של המגילות והן בפרסום שלושת הכרכים העוסקים במגילות. פרסומיו משמשים את כל חוקרי תקופת הבית השני בתחומי הלשון, פרשנות המקרא וההלכה הקדומה. בחירתו לקבלת פרס ישראל השנה מקבלת תוקף מיוחד על רקע המיזוג בין 70 שנה לעצמאות מדינת ישראל ו-70 שנה לחשיפת המגילות הגנוזות".

פרופסור אלישע קימרון (באדיבות  אוניברסיטת בן גוריון)
פרופ' אלישע קימרון(באדיבות אוניברסיטת בן גוריון)

פרופ' נאוה בן צבי (74)

בפסקה אחת: פרופ' בן צבי השלימה דוקטורט לכימיה באוניברסיטה העברית. בשנות השבעים היא נמנתה עם הצוות שהקים את האוניברסיטה הפתוחה. היא שימשה כנשיאת מכללת הדסה וכיום מנהלת התוכנית להוראת המדעים (m-teach) במכללה האקדמית בית ברל. על פועלה בחינוך היא הדליקה משואה ביום העצמאות תשס"ז וקיבלה את אות יקיר ירושלים.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' בן צבי היא חלוצה בתחום הנגשת החומרים לאינטרנט, מתוך הבנה שילדים לומדים ומפנימים דרך למידת חוויות. היא פעלה לחיזוק תוכניות לימודים בתחום המתמטיקה ומכהנת כיו"ר המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, אשר נותן מענה לתלמידים מצוינים מכל מגזרי האוכלוסייה בארץ".

פרופסור נאוה בן-צבי (צילום: אלכס קולומויסקי )
פרופ' נאוה בן צבי(צילום: אלכס קולומויסקי )

רון בן ישי (74)

בפסקה אחת: בן ישי, שהתנדב לצנחנים, ביצע תפקידי פיקוד בחטיבת גולני ולחם במלחמת ששת הימים בקרב אום-כתף. במילואים הוא התקדם עד דרגת סגן אלוף. במהלך מלחמת ההתשה החל לשמש ככתב צבאי בקול ישראל ולאחר מכן בטלוויזיה הישראלית. במלחמת יום כיפור נלווה ככתב צבאי לכוחות בסיני. בהמשך כיהן כמפקד גלי צה"ל, ולאחר מכן כפרשן לענייני ביטחון וכתב למשימות מיוחדות של "ידיעות אחרונות". בעשור האחרון משמש בן ישי כפרשן ynet לענייני צבא וביטחון.

 

נימוקי ועדת הפרס: "הפרס מוענק לבן ישי על סיקור ביטחוני, צבאי ובינלאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים. בדיווחיו שיקף נאמנה את אירועי הקרבות, תוך שימת דגש גם על הצד המוסרי. במלחמת לבנון הראשונה היה בין הראשונים שדיווחו לצמרת המדינה על ממדי הטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים סברה ושתילה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים תחת אש האויב".

רון בן ישי (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
רון בן ישי(צילום: מוטי קמחי)

נתן שרנסקי (70)

בפסקה אחת: לאחר שסיים לימודי מדעי המחשב במוסקבה הגיש שרנסקי בקשה לקבלת ויזת יציאה לישראל, שנדחתה בשל "סיבות ביטחוניות". זמן קצר לאחר מכן הוא הפך לפעיל במאבק יהדות ברה"מ על זכותה לעלות לישראל. ב-1977 נשלח שרנסקי ל-13 שנה בכלא בטענה כי הוא משתף פעולה עם ה-CIA. לאחר תשע שנות מאסר, הודות ללחץ בינלאומי וקמפיין שהובילה אשתו אביטל, הוא שוחרר, ובאותו יום עלה לארץ. שרנסקי ייסד את מפלגת "ישראל בעלייה" ושימש כשר בארבע קדנציות רצופות. ב-2006 הוא קיבל את מדליית החירות הנשיאותית של ארה"ב.

 

נימוקי ועדת הפרס: "מפעל חייו של שרנסקי הוא למעשה יישום הלכה למעשה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה. ראשית כפעיל בחו"ל, דרך היותו אסיר ציון ועד להגעתו לישראל ופעילותו ללא לאות למען העולים לארץ. פעילותו של שרנסקי היא פעילות למען העם היהודי ומדינת ישראל ומהווה התגייסות מוחלטת אשר אף הובילה לפגיעה בחירותו. סיפור חייו מהווה אות וסמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה ולהיקלט בה".

נתן שרנסקי (צילום: גיל יוחנן)
נתן שרנסקי(צילום: גיל יוחנן)

פרופ' סרגיו הרט (69) 

בפסקה אחת: פרופ' הרט, יליד בוקרשט, עלה לארץ בגיל 14. הוא למד תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב והמנחה שלו בעבודת הדוקטורט היה זוכה פרס נובל לעתיד, ישראל אומן. ב-1991 הצטרף לאוניברסיטה העברית והיה המנהל המייסד של המרכז לחקר הרציונליות. בין היתר זכה בפרס ביטחון ישראל ובפרס רוטשילד.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ׳ הרט הוא מבכירי הכלכלנים בארץ ובעולם. הוא כיהן כנשיא האגודה העולמית לתורת המשחקים והוא חבר האקדמיות למדעים של ישראל, אירופה וארצות הברית. בשנים האחרונות מחקריו עוסקים בעיצוב מנגנונים כגון מכרזים, להם חשיבות בסחר מקוון".

פרופ' סרג'יו הרט (קרדיט: Academy of Europe) (קרדיט: Academy of Europe)
פרופ' סרג'יו הרט(קרדיט: Academy of Europe)

פרופ' אדווין סרוסי (65)

בפסקה אחת: פרופ' סרוסי, שמוצא משפחתו מלוב, נולד באורוגוואי ועלה לארץ בגיל 19. הוא למד מוזיקולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית ואת התואר השני שלו עשה על שירת הבקשות של יהודי מרוקו. בהמשך פרסם ספרים ומאמרים מדעיים על המוזיקה אצל יהודי ספרד והמזרח. הוא הקים את "בית הספר למוזיקה שורשית" בבר אילן והגה את סדרת הקונצרטים "שיח מוזיקלי ים תיכוני".

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' סרוסי הוא מפורצי הדרך במחקר המוזיקה הפופולרית והמוזיקה המזרחית (המכונה ים תיכונית). פירות מחקריו בתחום המורשת המוזיקלית ומסורות הפיוט של יהודי ספרד הזינו מסגרות לימוד וביצוע, ובכך תרם פרופ' סרוסי להנחלתם לרבים".

פרופסור אדווין סרוסי (צילום: אלכס קולומויסקי )
פרופ' אדווין סרוסי(צילום: אלכס קולומויסקי )

מרים פרץ (64)

בפסקה אחת: פרץ, ילידת מרוקו, עלתה לארץ עם משפחתה בגיל 10. לאחר נישואיה גרה עם בעלה באופירה שבסיני, שם נולדו בניהם אוריאל ואלירז ז"ל. לאחר פינוי סיני עברה המשפחה לגבעת זאב, שם נולדו ארבעת ילדיהם הנוספים. מרים הייתה מנהלת בית הספר הראשון בגבעת זאב וכיום היא מפקחת במנהל חברה ונוער במשרד החינוך. ב-1998 נהרג בנה הבכור סגן אוריאל פרץ ז"ל, במארב בדרום בלבנון. ב-2010 נהרג בנה השני, רס"ן אלירז פרץ, בהיתקלות עם חוליית מחבלים מעזה. בטקס פרסי ישראל ביום העצמאות תהיה פרץ זו שתישא דברים בשם הכלות והחתנים.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרס ישראל מוענק לפרץ, ששכלה שניים מבניה, מטובי הלוחמים. מאז מקדישה פרץ את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית כשהיא עורכת מסעות של הרצאות בפני בני נוער וחיילי צה"ל ואף יוצאת לקהילות ברחבי העולם וכל זאת על מנת להאיר את דרכינו ולחזק את ידינו. פרט לכך, פרץ מסייעת למשפחות שכולות ופצועי צה"ל. היא סמל למסגרת הרוח היהודית והישראלית ומהווה סמל ומופת לנתינה ולעזרה לזולת, לחברה ולקהילה".

מרים פרץ (צילום: יואב דודקביץ)
מרים פרץ(צילום: יואב דודקביץ)

דויד גרוסמן (63)

בפסקה אחת: גרוסמן היה אשתקד לזוכה הישראלי הראשון בפרס בוּקר, על ספרו "סוס אחד נכנס לבר". בעבר קיבל את פרסי ראש הממשלה ליצירה, פרס א.מ.ת ופרס ספיר על ספרו "מישהו לרוץ איתו". ספרים בולטים נוספים מתוך ארסנל היצירות שלו הם "נופל מחוץ לזמן", "יש ילדים זיגזג", "ספר הדקדוק הפנימי", "עין ערך אהבה", "הזמן הצהוב" ו"מומיק".

 

נימוקי ועדת הפרס: "גרוסמן כבש מתחילת שנות השמונים את מקומו במרכזה של התרבות הישראלית והוא אחד הקולות העמוקים, המרגשים והמשפיעים בספרותנו. ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית וביצירתו הענפה לילדים העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות בכוח דמיון עשיר, בחוכמת לב עמוקה, ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית ורבת הדהודים. תרגומי ספריו לעשרות שפות הפכו אותו לאחד הסופרים הישראלים הנודעים, המוערכים והאהובים בעולם".

דוד גרוסמן בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגני יהושע (צילום: טל שחר)
דויד גרוסמן(צילום: טל שחר)

פרופ' אלכס לובוצקי (61)

בפסקה אחת: לובוצקי סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה כבר בגיל 19, והשלים דוקטורט במקביל לשירות הצבאי כקצין ביחידת מחקר ופיתוח. הוא זכה בין היתר בפרסי רוטשילד וארשד, והוא חבר האקדמיות הישראלית והאמריקנית למדעים. בשנות התשעים כיהן כח"כ מטעם מפלגת הדרך השלישית. במלחמת לבנון השנייה נפצע קשה בנו עשהאל, ולאחר השיקום הממושך שעבר הפך לרופא.

 

נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות. מחקריו מתפרשים על פני כל חלקיה של תורה זו: חבורות סופיות, אינסופיות, חבורות טופולוגיות, אלגבריות, אריתמטיות ועוד. לובוצקי פתר מספר נכבד של בעיות פתוחות חשובות, ועבודותיו השונות פתחו מסלולי מחקר חדשים שמשכו אליהם חוקרים רבים. עבודותיו השפיעו על תחומים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב ובפרט על התחום של גרפים מרחיבים ושימושיהם".

אלכס לובוצקי (צילום: האוניברסיטה העברית, ארכיון ידיעות אחרונות)
פרופ' אלכס לובוצקי(צילום: האוניברסיטה העברית, ארכיון ידיעות אחרונות)

גיל שויד (צילום: יואב דודקביץ')
גיל שויד(צילום: יואב דודקביץ')

גיל שויד (50)

בפסקה אחת: שויד החל לתכנת כבר בגיל 13. את שירותו הצבאי עשה ביחידת 8200. הוא ייסד את צ'ק פוינט ב-1993 ומאז משמש כמנכ"ל החברה. שויד, שהונו נאמד בשני מיליארד שקל, קיבל בעבר תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון ונכלל ברשימת המנהיגים הגלובליים של המחר שפרסם הפורום הכלכלי העולמי.

 

נימוקי ועדת הפרס: "שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, נחשב לאדם פורץ דרך והשראה, דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו של שויד למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי-טק כבר קרוב ל-25 שנה, תעשיות היי-טק מובילות עולמות בתחום אבטחת המידע והסייבר, יצירת אלפי מקומות עבודה וייצוג מצוינות וההון האנושי של ישראל בעולם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "כלת פרס ישראל מרים פרץ: "מולדת לא בונים רק בכאב ודמעות אלא גם בעמל ובנתינה""
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים