שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סוגיית הפליטים למשפט: גירוש או פיזור?

    האם בית המשפט יכול להורות למדינה לפזר ברחבי הארץ את הפליטים שמרוכזים בדרום ת"א? מיזם חדש של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין מבקש להעלות לסדר היום דילמות מוסריות בוערות בחברה הישראלית, ובמשפט מבוים ראשון מסוגו, שייערך בעוד כשבועיים, תידון סוגיית הפליטים מעוררת המחלוקת

    בשיתוף לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

     

    בחודשים האחרונים סוגיית הפליטים מאפריקה מעוררת סערות פוליטיות גדושות באמוציות, בייחוד בקרב תושבי שכונות דרום תל אביב, שסופגים את מרבית העומס של הפליטים שהשתקעו בהן. במיזם ראשון מסוגו של לשכת עורכי הדין, שיתנהל כמשפט מבוים, יעלה לדיון משפטי פתרון לסוגיה, שעיקרו פיזור הפליטים ברחבי הארץ וקליטתם בעבודות חקלאיות ותעשייתיות.

     

    "הבג"צ של מחוז תל אביב" הוא אירוע פומבי שיתקיים ב-7 במאי ויהיה פתוח לקהל הרחב, במסגרתו ישתתפו עורכי דין בכירים שידמו הרכב שיפוטי, ושני עורכי דין מובילים שישמשו כמייצגים של שני הצדדים במשפט המבוים - תושבי דרום תל אביב מחד, הדורשים פתרון מיידי בצורת פיזור הפליטים באופן שיווני בין ערי ישראל ושילובם בעבודות בקיבוצים ובמושבים, והמדינה מאידך, שתתנגד לפתרון זה. ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, יישא דברי פתיחה לפני הדיון בבג"צ המדומה. במהלך השנה לשכת עורכי הדין תקיים משפטים מבוימים נוספים עם בכירים מעולם המשפט בנושאים בוערים על סדר היום הציבורי, בהם למשל סוגיית עונש המוות למחבלים.

     

    נושא בוער. הפגנת פליטים מול שגרירות רואנדה בישראל (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    נושא בוער. הפגנת פליטים מול שגרירות רואנדה בישראל(צילום: עידו ארז)

    "עם המחשבה על קיומו של הפרויקט, היה לי ברור שהנושאים שיגיעו לפתחו של בג"צ יהיו רלוונטיים לימינו ויעסקו בכל הפרות הקדושות שעל סדר היום הציבורי במדינת ישראל", מציין עורך הדין ינון היימן, יו"ר מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, ומי שמוביל את פרויקט הבג"צ של המחוז.

     

    "סוגיית הפליטים מעוררת דיון רחב בחברה הישראלית, הנושא הוא אקטואלי ומעמיד את המדינה בפני דילמה שכוללת שאלות מוסריות וחוקתיות. אני לא חושב שיש מישהו שלא תעניין אותו פסיקת השופטים במשפט, למרות שהוא מבוים", אומר עו"ד היימן, ומוסיף כי "מדובר בדו-קרב לכל דבר, משפטי וערכי. יש לפרויקט חשיבות עצומה היות שאני מאמין שהוא ידבר לא רק לקהל עורכי הדין, כי אם לציבור כולו".

     

    "רוצים לעסוק בפרות הקדושות". ינון היימן
    "רוצים לעסוק בפרות הקדושות". ינון היימן
     

    עורכי הדין שייצגו את הצדדים במשפט המבוים הראשון, שיעסוק כאמור בפיזור ריכוזי הפליטים שנמצאים בשכונות דרום תל אביב, הם מהליטיגטורים הבכירים בישראל ובעלי משרדי עורכי דין מובילים שמטפלים בתיקים גדולים ומורכבים - עורכי הדין איל רוזובסקי ואביתר קנולר. עורכי הדין שיישבו בדין הם דורי קלגסבלד, בעז בן צור וגבי מויאל-מאור.

     

    הצד שמתנגד: "זה לא תפקידו של בית המשפט לקבוע מדיניות"

    "המטרה היא להביא לדיון ציבורי סוגיה מורכבת שעדיין לא נידונה בבתי משפט, ולהעלות אותה למודעות גם ברמה המשפטית, שבדרך כלל פחות מדברים עליה, וגם ברמה המוסרית, הפוליטית והתפיסתית. מדובר בנושא מאתגר", אומר עורך דין אביתר קנולר, שמייצג במשפט המבוים את הצד המשיב, המדינה, שכאמור מתנגדת לפתרון פיזור הפליטים ושילובם בעבודות חקלאיות ותעשייתיות.

     

    עו"ד קנולר מדגיש כי הצד במשפט המבוים הוכתב לו וכי הוא לא בהכרח מזדהה איתו. "התגובה הראשונה שלי הייתה אכזבה שנתנו לי דווקא את הצד הפחות סימפטי, זה שלכאורה לא רוצה שינוי. אבל בסופו של דבר, אני עורך דין שמייצג צד ושצריך לטעון לאינטרסים של הצד שהוא מייצג. צריך לזכור שתפקידו של עורך הדין הוא להציג את הטיעונים הכי טובים שמביאים לתוצאה בצד שלו. בתור עורך דין אתה יכול להזדהות עם הצד שלך, אבל לא בהכרח".

    איל רוזובסקי, אביתר קנולר ()
    עורכי הדין איל רוזובסקי (משמאל) ואביתר קנולר. ייצגו את שני הצדדים
    במקום הממשלה שהוא מפזר את הפליטים? בית המשפט לא יכול להתערב בפתרון שהמדינה צריכה לנקוט, כיוון שבית המשפט הוא רשות שופטת ולא בונה מדיניות".

     

    -אבל מה עושים בהיעדר מדיניות של הממשלה?

    "בהיעדר מדיניות יכול בית המשפט אך ורק לדרוש לראות נתונים. כלומר, לקבוע אם המדיניות סבירה או לא. הוא לא יכול לקבוע מהי המדיניות".

     

    הצד שתומך: "המדינה יודעת לקלוט פליטים"

    "זה נכון שבית המשפט לא מתפקידו לקבוע מדיניות ולעשות את האיזונים, אבל מצד שני מה קורה כשיש בעיה שכולם מודים בה והרשות המבצעת לא עושה כלום?", אומר עו"ד איל רוזובסקי, שימלא במשפט המבוים את הצד העותר - תושבי דרום תל אביב, שדורשים מהמדינה פתרון מיידי של פיזור הפליטים.

     

    "כולם מרוויחים מפתרון הפיזור. זאת שאלה אם בית המשפט צריך לקבוע את סדרי העדיפויות. אבל כרגע אין פתרון אחר, בינתיים האנשים האלו חיים וצריך לתת להם תנאים נאותים לחיים. גם אם הפתרון הוא גירוש, עד היום שבו הם יגורשו צריך לאפשר להם לחיות. אי אפשר לתת לאנשים להיות חסרי מעמד ויכולת להתפרנס".

     

    -השאלה היא האם המדינה ערוכה לפתרון הפיזור?

    "אני חושב שכן. ישראל ידועה בתור מדינה קולטת מהגרים. אם הם יהודים אפשר לקלוט אותם ואם הם לא יהודים – פתאום המדינה לא ערוכה לקלוט אותם? אנחנו יודעים שהמדינה ערוכה, מגיעים לכאן פליטים ממדינות אחרות וישראל קולטת אותם. אז מה ההבדל? הפליטים מאפריקה הם אנשים שכבר חיים פה, הם מכירים את הארץ ויודעים את השפה. ההבדל היחידי הוא שהם לא יהודים ויש להם צבע חום".

     

    בשיתוף לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    לגרש או לפזר? פליטים בדרום תל אביב
    צילום: ירון ברנר
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים