שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איך עוקפים את בג"ץ? הפלונטר של פסקת ההתגברות
    בנט ושקד מקדמים את ההצעה שלפיה 61 ח"כים יספיקו כדי לחוקק מחדש חוק שפסל העליון. אבל כחלון מתנגד, וכמוהו גם מנדלבליט והנשיאה חיות, שדורשים 75-70 ח"כים לפחות. את ההכרעה אמור לקבל נתניהו, ששמע מאהרן ברק שמדובר ב"כמוסת רעל". הסיכוי שהיוזמה תעבור - קלוש


    נתניהו, בנט ושקד. בדרך להכרעה ()
    נתניהו, בנט ושקד. בדרך להכרעה

    ביום ראשון הבא יוכלו שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד להעביר בוועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק יסוד: החקיקה, שליבתה היא "פסקת ההתגברות", אלא שבכך ככל הנראה הם יאלצו להסתפק: מיד לאחר מכן צפוי ראש מפלגת כולנו, שר האוצר משה כחלון, להגיש ערר לממשלה ושם תיעצר ההצעה כל עוד יחפוץ בכך ראש הממשלה בנימין נתניהו.

     

    בינתיים יימשכו מאחורי הקלעים מאמצי ראשי המערכת המשפטית - נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט - לשכנע את הנוגעים בדבר לא להעביר את החוק כפי שהוא מוצע. חיות ממתינה לשובה של שקד מביקור במדינות באפריקה, ולאחר מכן הן תפגשנה עם נתניהו במטרה להציג את עמדת בית המשפט העליון המתנגד נחרצות לחוק יסוד: החקיקה כפי שהוא מוצע.

     

    במהותה פסקת ההתגברות היא נוסחה המאפשרת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון. השרים בנט ושקד מעוניינים לקבוע רוב של 61 ח"כים בלבד שיוכל "לגבור" על בג"ץ, ובכך לעקוף אותו במקרים שבהם הוא פוסל חוקים של הכנסת. מערכת המשפט מוכנה להתפשר על רוב של 70 או 75 ח"כים, מאחר שלטענתה רוב בסיסי של 61 יעקר באופן אוטומטי את סמכותו של בית המשפט העליון כמגן המיעוט ויעניק כוח אדיר גם לקואליציית מינימום. "כמוסת רעל", כינה זאת נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק כשהסביר לנתניהו מדוע המערכת המשפטית מתנגדת להצעה.

     

    בשלב זה ידיה של הנשיאה חיות כבולות. ראשית משום שמי שבאופן מסורתי אמורה לייצג אותה מול המערכת הפוליטית - שרת המשפטים - מתנגדת לעמדת העליון בנושא הרוב. שנית, קידום החוק צפוי להוביל לעתירות לבג"ץ, והנשיאה לא רוצה להתבטא בפומבי ובכך לכבול את ידי השופטים שישובצו להחליט בסוגיה.

    הנשיאה חיות והיועמ"ש מנדלבליט. מתנגדים בתוקף (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    הנשיאה חיות והיועמ"ש מנדלבליט. מתנגדים בתוקף(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

    לכן, מי שנותר בחזית המערכה הוא היועמ"ש מנדלבליט. הוא כבר הביע התנגדותו בשיחה אישית באוזני ראש הממשלה, וגם הגיע באורח נדיר לישיבת ראשי הקואליציה כדי לשכנע אותם לרדת מהנוסחאות המוצעות והציג מודלים של פסקת התגברות במדינות אחרות בעולם.

     

    הישג אחד מנדלבליט כבר רשם: הוא שכנע את נתניהו להיפגש עם הנשיאה חיות ועם שופטים עליונים בדימוס בטרם קבלת החלטה. מנדלבליט הסביר שהמודל המקובל עליו ומאפשר לחוקק מחדש חוק שנפסל הוא רוב של 70 ח"כים, כדי שלא כל קואליציה מקרית תעקוף את פסיקות בג"ץ. בנאום שנשא לא מכבר הגדיר את ההצעה של בנט ושקד "שגויה לחלוטין", "בלתי חוקתית" שתגרום "לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית".

     

    לדבריו, התזכיר מקשה על בג"ץ לקיים ביקורת חוקתית אפקטיבית: "קבלת האמור בתזכיר יביא בעיניי לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהתבוננות חסרה על המונח 'שלטון הרוב'... מדובר בקבוצות שיותר מכל זקוקות להגנה החוקתית".

     

    מנדלבליט מתנגד גם לגרסה הבריטית של פסקת ההתגברות, המאפשרת המלצה בלבד של בית המשפט העליון לפרלמנט לפסול חוק. לדבריו, השיטה החוקתית הנוהגת בבריטניה שונה לחלוטין מזו הישראלית ולכן לא ניתן להעתיקה כפי שהיא.

     

    היועמ"ש סבור גם שאין לאמץ את המלצת השר כחלון לחוקק פיסקת התגברות רק לחוק המסתננים, והגדיר אותה כ"טלאי". לדעתו, כל החרגה של נושא מסוים מסמכות בג"ץ תהווה תקדים ומדרון חלקלק שלאחריו כל קבוצה פוליטית תחתור להחריג את האינטרס שלה. למשל, ציין, החרדים יתבעו בהמשך שגם נושא הגיוס לא יהיה שפיט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איך עוקפים את בג"ץ? הפלונטר של פסקת ההתגברות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים