שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לילי ג'יימס: "נקודת המבט של אישה בזמן המלחמה מרתקת"
    לילי ג'יימס כבר הייתה מוכנה לשים מאחוריה את המחוכים והשמלות התקופתיות, אבל התסריט של "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" כבש אותה. בריאיון ל-ynet היא מספרת מה גרם לה להתאהב בתפקיד, חושפת את הקשר האישי שלה עם מלחמת העולם השנייה ומגלה איך נכנסים לנעלי מריל סטריפ
    בפעם הראשונה שהציעו ללילי ג'יימס את התפקיד הראשי בסרט "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים", היא סירבה. "הרגשתי שעשיתי מספיק דרמות תקופתיות בחיי. בדיוק סיימתי לצלם את 'שעה אפלה' ורציתי להתקדם לכיוונים אחרים", אומרת השחקנית בריאיון בלעדי ל-ynet שמתקיים עימה בלונדון.

     

    "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" - טריילר

    "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" - טריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לילי ג'יימס (צילום: gettyimages)
    לילי ג'יימס(צילום: gettyimages)

     

    באותו הזמן, ג'יימס טרם קראה את רב המכר שנכתב על ידי מארי אן שייפר והושלם על ידי אחייניתה, אנני בורוז. גם סיפור הרקע של כתיבת הרומן הוא סרט בפני עצמו - שייפר נפטרה מסרטן לפני שהספר יצא לאור ולא זכתה לחזות בהצלחתו הרבה. הוא תורגם ל-32 שפות, כולל עברית, והפך במהרה לרב מכר במדינות שונות בעולם.

     

    אף שהיא לא הכירה את הספר, ג'יימס הרגישה שלא רק שהיא ויתרה על תפקיד טוב, אלא גם על ההזדמנות לעבוד עם אחד הבמאים המוערכים עליה, מייק ניואל ("ארבע חתונות ולוויה אחת"). למזלה, התסריט מצא את דרכו אליה בשנית מה שלימד את השחקנית הצעירה לקח לחיים ולקריירה. "הייתי צריכה להגיד ישר כן כשידעתי שמייק ניואל מעורב בפרויקט במקום לבלבל את עצמי בכל מיני זוטות. אם התסריט טוב והבמאי טוב, לא ממש משנה באיזו תקופה הוא נוגע".

     

    ג'יימס (28), ילידת סארי שבאנגליה, נכנסה לתודעת הקהל כשגילמה את ליידי רוז מקלייר הנהדרת ב"אחוזת דאונטון". הסדרה הפכה אותה להצלחה בינלאומית ודיסני הרוויחו מכך כשליהקו אותה לתפקיד הראשי ב"סינדרלה" (2015). משם היא המשיכה לדרמה התקופתית המצליחה של BBC "מלחמה ושלום" בתור נטאשה רוסטובה, לאחר מכן הגיעו "גאווה, דעה קדומה וזומבים" (2016) , "בייבי דרייבר" (2017) ההיסטרי ו"שעה אפלה" (2017) עטור השבחים. אכן, הרבה מחוכים.

     

    אולם השחקנית מסבירה כי דמותה ג'ולייט בכל זאת שונה מדמויות רבות אותן גילמה בעבר. "אני חושבת שזה מרתק לספר את הסיפור מנקודת המבט של אישה בזמן המלחמה. האישה הצעירה הזאת, שעברה טראומה קשה במהלך המלחמה, הרימה את עצמה וכתבה טורים לעיתון במקום הגברים שנשלחו לחזית. אחרי המלחמה, היא הצליחה לעמוד מבחינה כלכלית על שתי רגליים. ממש התאהבתי בה - גם בזמנים הקשים היא הצליחה לשמור על הרוח שלה".


    מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים ()
    "התאהבתי בדמות". לילי ג'יימס ב"מועדון גרנזי לספרות ולקליפות פאי תפודים"
     

     

    מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים ()

    העלילה של "מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים" מתרחשת ב- 1946 בלונדון שאחרי מלחמת העולם השנייה. ג'ולייט (ג'יימס), סופרת צעירה בעלת רוח חופשית, מקבלת מכתב מאחד מחברי מועדון ספרות מסתורי שנוסד באי גרנזי (אחד מאיי התעלה) בימים שבהם הוא נכבש ונשלט על ידי הנאצים. סקרנותה של ג'ולייט מתעוררת ויש לה הרגשה שאולי בגרנזי היא תמצא את הסיפור הבא שלה. היא מחליטה לנסוע לבקר באי וכך גם לפגוש את חברי מועדון הקריאה, בהם דאוסי (מיכאיל הויזמן, "משחקי הכס"), ששלח לה את המכתב. ככל שג'ולייט נחשפת לסיפורים הרבים של ימי הכיבוש באי, כך היא גם נקשרת יותר ויותר אל קבוצת החברים המיוחדת הזאת ואל סיפורו של דאוסי.

     

    ג'יימס מוסיפה שההתאהבות שלה לא הייתה רק בג'ולייט, אלא גם ביתר הדמויות שמניעות את העלילה. "הסיפור האנושי פה והשרטוט והתיאור של הדמויות היה יוצא מן הכלל. הרעיון עצמו, של מועדון הקריאה שהם הקימו בימים כל כך חשוכים, ובחשיבות שלו עבורם, ביכולת שלהם להקים מעין משפחה מתוך חורבות החיים שלהם, כל אלה שבו את ליבי".

     

    האהבה לספרות ולמילה הכתובה גם נגעה אישית בג'יימס, שמעידה על עצמה שהיא לא תמיד מצליחה לדייק ולנסח את עצמה כמו שצריך. "היה לי קשה בבית ספר בגלל זה", היא אומרת. "לא הצלחתי להביע במילים את מה שהרגשתי. לכן יש לי הערכה כל כך עצומה לסופרים שמצליחים להעביר רגשות לדף ולהסביר את עצמם בצורה כל כך מודעת. זה מדהים לדעתי".

     

    "ספרים תמיד היוו בשבילי מקום מפלט אליו יכולתי לברוח. יש משהו מאוד אינטימי ופרטי בקריאה - במיוחד בתקופה שבה אנו חיים שהיא מאוד עמוסה. הקריאה עוזרת לי לחזור ולמצוא את האני שלי ועוזרת לי למצוא את האיזון בין המקצוע לחיים הפרטיים, שלדעתי, זה הדבר הקשה ביותר בסגנון החיים שבחרתי לעצמי", היא מוסיפה.

     

    לילי ג'יימס (צילום: gettyimages)
    מתוך "דאונטאון אבי"(צילום: gettyimages)

    מתוך "שעה אפלה" ()
    מתוך "שעה אפלה"

    ההיכרות של ג'יימס עם מלחמת העולם השנייה לא מגיעה רק מלימודים או ממחקר שנעשה לצורך התפקיד. סבתא של ג'יימס, מרינט, כיום בשנות השמונים לחייה, נמלטה מהכפר הקטן שבו גדלה בגיל 11, בעת הפלישה הנאצית לצרפת. "הדברים איתם היא התמודדה בגיל צעיר - אני ממש לא יודעת איך להתחיל להבין מה עבר עליה".

     

    כשהמשפחה שבה לביתה אחרי המלחמה, הם גילו כי המקום כולו נשדד. הזיכרונות של סבתה מהתקופה ההיא, אלה שהכי נשארו עם ג'יימס, הם כמעט וקולנועיים: מעיל פרווה שצף במרתף המוצף או נצנוץ של סכו"ם שמצא את דרכו לגינה.

     

    "כמובן, שאת כל הדברים האלה קראתי ביומן שאותו היא כתבה בגיל מאוחר. סבא שלי שכנע אותה להעלות הכול על הכתב. לאחר מכן דיברתי איתה על הדברים, מה שהיה מאוד אמוציונלי. זה נכון שהאירועים קרו בעבר, אבל מאחר והם עדיין חלק מהיסטוריה הלא כל כך רחוקה של הרבה אנשים זה עדיין מרגיש קרוב ורלוונטי".

     

    שם המשפחה האמיתי של ג'יימס הוא תומפסון. את שם הבמה אותו אימצה היא לקחה מאביה המנוח ג'יימס תומפסון, שהיה לעיתים זמר לעיתים שחקן ומת מסרטן כשהייתה בת 19. את חיידק המשחק היא לקחה ממנו ובחודשים הקרובים נזכה לראות אותה מתחברת גם לצד המוזיקלי שלו, כשתופיע בסרט ההמשך ל"מאמא מיה". ג'יימס תגלם בסרט פלאשבקים מלאי נעורים של דונה (מריל סטריפ).

     

     

    אז את סטריפ הצעירה?

    "ממש", היא צוחקת. "מי יהיה משוגע מספיק כדי ללכת על זה, נכון? אבל ההזדמנות הייתה מפתה מכדי לסרב לה. בנוסף, חשבתי שזו תהיה גם ההזדמנות הטובה ביותר ללמוד את מריל".

     

    על מנת להתכונן לתפקיד ג'יימס צפתה בסרטים שסטריפ עשתה בשנות העשרים לחייה. "כל הזמן הזכרתי לעצמי שאני משחקת את דונה הצעירה, לא את מריל סטריפ. סיימנו כבר את הצילומים והסרט עוד מעט יוצא, אז כבר אין לי אפשרות לקחת את זה חזרה".

     

    ג'יימס הילדה נהגה ללכת עם הוריה למחזות הזמר בווסט אנד שבלונדון כמתנת ימי הולדת. היא ראתה את "מאמא מיה" מספר פעמים, מה שהפך אותה לחשדנית כשהיא נתבקשה להגיע לאודישנים לסרט ההמשך. "הייתי די חסרת אמונה, חשבתי, 'אלוהים, זה 'מאמא מיה 2', איך הם מתכוונים לעשות את זה בדיוק?"

     

    החששות שלה התבדו כשהיא קראה את התסריט, אבל האודישן לתפקיד הגיע בזמן הגרוע ביותר. "ביליתי את סוף השבוע בפסטיבל המוסיקה שבגלטנסבורי והייתי על הסף של לאבד את הקול. כנראה שמשהו עבד בסוף", היא צוחקת.

     

     

    לילי ג'יימס (צילום: gettyimages)
    לילי ג'יימס(צילום: gettyimages)

    למרות הנטייה של במאים לשבץ אותה בסרטים תקופתיים ("זה כנראה משהו במראה שלי ובאנגלית התקנית"), השחקנית מרגישה שעכשיו זה הזמן לאתגר את עצמה בפרויקטים מסוג אחר. בפסטיבל טרייבקה שנערך בימים אלה היא מציגה את Little Wood בכיכובה, מערבון מודרני שמתרחש בצפון דקוטה ועוסק במערכת יחסים מורכבת בין שתי אחיות. זה מסוג התפקידים שבהם לא נגעה עד היום ולכן היא מאוד גאה בסרט.

     

    הפרויקט הבא שלה הוא סרטו של הבמאי זוכה האוסקר, דני בויל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממומביי"), שצילומיו יחלו בקרוב ועוד אין לו שם. את התסריט כתב ריצ'רד קרטיס ("ארבע חתונות ולוויה אחת", "נוטינג היל") ואף שהוא נתון תחת מעטה סודיות כבד ידוע שהוא נסוב סביב שירים של הביטלס.

     

    מדרמות תקופתיות לסרטים מוסיקליים?

    "אח שלי שאל בדיוק אותו הדבר: 'עשית את 'אבבא' ועכשיו את עושה את 'הביטלס'? והאמת היא שלא חשבתי על זה בצורה כזאת. אבל אני אתן לך פרט קטן שאולי אני לא באמת אמורה לגלות, אני לא שרה בסרט הזה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים