בורא פרי הבטן: בין אמונות לפחדים
לאורך התקופות טענו חכמי הקבלה כי בבריאה קיימים כוחות רוחניים שליליים, שאינם נראים בעין אנושית והשפעתם על האדם כה גדולה, עד כי יש לשמור על האישה המעוברת מכל משמר וייחסו סגולות רוחניות והשפעות מוחשיות לשלל קמעים ולאבני חן במיוחד. יצחק אהרון על סגולותיה של אבן הרובי
כבר התבססה העובדה הכלל אנושית שלהיריון יש יכולת מופלאה לגרום אפילו לציניקנים ואנשי מדע מובהקים להתפלש בביצת האמונות הלא רציונאליות הרוטטות בלב ומסעירות את הרגש. הרצון והצורך הטבעי לשמור בקנאות על ההיריון מכל רע, מעורר סערה פנימית הפולשת לאזורי החרדה, שאותה מלבה בחדווה הסביבה החיצונית שמוצאת עוד ועוד אמונות, עצות וחששות לחלוק בשמחה עם ההורים לעתיד.
חז"ל לימדו שבני אדם זקוקים לאמונה, לתקווה ולשאוב עידוד לא פחות משהם זקוקים לשכל ולהבנה. רצונות, אמונות, פחדים, רגשות וחלומות משפיעים על בני אדם לא פחות, ולעתים אף הרבה יותר, מאשר כל הוכחה והסבר מדעיים.
לקריאת טורים נוספים בתחום הקבלה
מושג האמת תמיד היה יחסי, וההחלטה במה להאמין ולהיאחז תמיד הייתה סובייקטיבית - מתוך כך נולדו להן שלל עצות וסגולות שבאופן מובהק נועדו לתת מענה הולם ומרגיע לפחדים הקמאיים. אותו פחד מהפלה חוצה תרבויות ודתות ולא פוסח גם עלינו. חכמי הקבלה חששו מאוד מפגיעה של עין הרע וכישוף בהיריון טרי. כדי להתמודד עם הסכנות הם המליצו על מספר דרכים להגן על האישה. אחת מהן מוצעת בהמלצה ויש הטוענים שהיא בחונה, מנוסה ובדוקה. על אבן הרובי שמעתם?
כבר בתקופת התלמוד השתמשו בקמעות לשם הגנה, וכיוון ששמות האל, בצירופים מקודדים, נחשבו מגנים ומבטלים עין הרע ושאר מזיקים ניתן למצוא אותם בקמעות ובסמלים יהודיים: במגן דוד, באותיות הוי"ה, בחמסה, בצורת דג או בצורת עין. לקמע מיוחסים כוחות הגנה, והוא במקרים מסוימים אמור לספוג את האנרגיה השלילית אליו ולא אל האדם ובמקרים אחרים אף להסיט את חיצי הארס, הבוקעים מן העיניים הרעות, הנשלחים אל הקורבן ולבטלם טרם פגיעתם בו.
חכמת הקבלה, בהכירה לפני ולפנים את הכוחות הפועלים בנפש האדם, מלמדת כי היריון ואישה מעוברת מהווים מטרה קלה לפגיעת עין הרע וכישוף מצד אנשים בעלי נפש רעה, מכאלה שאינם מצליחים להביא ילדים וצערם עלול לדבוק במעוברת, וכאלה שדיבורם החטטני על עניין ההיריון של פלונית עלול למתוח את מידת הדין ולהכריעה נגדה עד כי תאבד את פרי בטנה.
בזוהר נאמר שאישה הרה כדאי שתצפין את דבר ההיריון שלושה חודשים שמא חלילה לא תשלוט בה עין הרע וחלילה תפיל את פרי בטנה. מעניין שהרפואה המודרנית טוענת כי מרבית הפסקות ההריון מתרחשות דווקא בשליש הראשון ואי אפשר שלא לתמוה על הקורלציה שבין כתבי קבלה עתיקים ובין מדע הרפואה המתקדם, כל אחד ומשנתו.
ספר חסידים המיוחס לרבי יהודה החסיד, מייחס לכוחות הרוחניים השליליים גורם ישיר לאי פריון וממליץ לזוג שנפגע ושלא זכה עדין להוליד, להתגרש ולהינשא מחדש. קרי, כוחות הטומאה שולטים וחלים על ברית הנישואים ולא על הזוג בנפרד. כמובן שאין ליישם המלצה זו והבאתי את הדברים בשם אמרם על מנת לבטא את החשש העמוק ששרר בימי קדם בלב כל אותם זוגות חשוכי ילדים.
יובן כי היו מקובלים שיצאו נגד הפסיקה הנ"ל וקבעו שישנן דרכים רוחניות טהורות אחרות, היכולות לבטל רוע גזירה ובלבד שהזוג לא יגיע לכדי גירושין ופירוק הבית. כאמור, החשש למעוברת והפחד מפני אובדן הוולד היה כה אימתני וממשי, עד שהגמרא התירה למעוברות לטלטל בשבת את "אבן התקומה", שהייתה מצויה ונפוצה בתקופת התלמוד, ושימשה כבעלת סגולה לשמירת המעוברת והוולד. נשים היו עונדות אותה על צווארן בזמן היריון או כאשר רצו להרות.
לאורך התקופות טענו חכמי הקבלה כי בבריאה קיימים כוחות רוחניים שליליים, שאינם נראים בעין אנושית והשפעתם על האדם כה גדולה, עד כי יש לשמור על האישה המעוברת מכל משמר וייחסו סגולות רוחניות והשפעות מוחשיות לשלל קמעים ולאבני חן במיוחד. רבנו בחיי (שמות כ"ח) אמר: "שאין לך כל אבן ואבן מין האבנים היקרות שלא תמשוך כוח עליונים". בחכמת הקבלה העתיקה מובא כי אבן התקומה היא בעלת סגולה עצומה נגד הפלת הוולד. היא מובאת ראשונה מבין אבני החושן: "אודם פטדה וברקת, הטור האחד".
אם כן הזיהוי הנפוץ, המקובל והמאובחן של אבן התקומה, כפי המובא ב"אוצר ישראל" (ערך אבנים טובות), קובע שאבן התקומה היא אבן הרובי (RUBIN) ובשל היותה בעלת סומק ואדמומיות היא מזכירה בצבעה העמוק בשר אדם ויש המכנים אותה אף בשם "דם היונה" - צבעה נדיר ביותר, גם בין אבני הרובי עצמן. במקורת נאמר שאבן הרובי משויכת לשבט ראובן (ראובן-רובי).
המפרשים אומרים שצבעה האדום של הרובי והאודם מזכירים את הדודאים שהביא ראובן לאמו כדי שתתעבר, ובשם ראובן רמוזה האבן רובי והצבע האדום של האבן קשור לכל אברי ההולדה ומה שניתן אבן אודם לראובן, על שם שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו.
רבנו בחיי רמז שראובן הוא בכור הבנים וסגולתה של אבן הרובי שכל אישה שנושאת אותה אינה מפילה נפלים לעולם, וטוב תעשה אישה המקשה להרות אם תישא את אבן הרובי על גופה ותפקד להיריון במהרה והדבר בחון ובדוק. עוד הוסיף ואמר: " ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שהם עיקריות ושורשיות אינן אלא י"ב והם אבות לכל שאר האבנים וכל השאר מיניהם ענפיהן ותולדותיהן. ומה שנתן אבן אודם לראובן על שם שהאדימו פניו בחטא בלהה כשבלבל יצועי אביו והודה ולא בוש, והאבן הזאת נקרא רובי"ן , ומפני זה נקרא מבחר האבן הזאת בלשוננו אודם כי מראהו אדום כדם וסגולתו שכל אישה שנושאת אותו אינה מפלת לעולם נפלים ואמרו שהוא טוב לאישה המקשה לילד".
מאז ימי קדם העריצו אנשים את הרובי והאמינו שיש לו כוחות מאגיים, והוא אף נחשב כנוסך בריאות עושר וחוכמה ובימי הביניים אף השתמשו ברובי בתרופות. הרובי נחשב בגלל נדירותו כסמל לעושר וכוח אצל שליטים בעבר.
כתוב בקבלה שהעולם הזה נקרא עולם העשייה, וכשמו טוב תעשה האישה פעולה שתמשוך כוח ממקור העולם העליון. מסורת מהקבלה שתענוד אישה אבן רובי על צווארה, ודווקא לא משובצת בזהב אלא אבן רובי טבעית, משובצת בטבעת או בשרשרת כסף, שהרי כסף מסמל חסד ורחמים, ותישא עליה. ככתוב בקבלה שכל אברי ההולדה מקבלים חיותם מתהלוכת הדמים בגוף האישה וצבעם האדום ניכר באבן הרובי הנמשלת לדם ובכך תמשוך על עצמה פריון ושמירת פרי בטן.
יובן למעיין בנאמר כי כל האמור לעיל אינו מחליף עצת רופא והדברים המובאים הינם עתיקי יומין שנועדו לתת לכם טעימה קטנה מעולמם המסתורי של מקובלים בעלי מופתים.
יצחק אהרון, "חכמה ", מרכז לקבלה
לפנייה לכתב/ת 
